ע"א 4519/99 דב רוזמן נ. מס ערך מוסף - נתניה

בפני בקשה לפטור מערבון בגין ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נקבע כי המבקש אינו רשאי לקזז מס תשומות על-פי חשבוניות מס שהוצאו על ידי עוסק שמקום עסקו בטול כרם והרשום ברשות הפלשתינית.

בבקשתו טוען המבקש, כי כתוצאה מקריסת עסקו של המבקש וגירושיו מאשתו, נותר ללא דירה וללא נכסים, תוך שהוא חב חובות רבים לנושים שונים. עקב הרעה במצבו הכלכלי פנה המבקש בבקשה לחקירת יכולת מאוחדת בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו, אך טרם נקבע מועד לדיון בבקשה.

כן טוען המבקש, כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, שכן הערעור מעלה סוגיה משפטית נכבדה, שטרם נידונה בבית משפט זה.

המשיב מתנגד לבקשה. ראשית טוען הוא, כי המבקש לא שילם את ההוצאות בסך 3,000 ש"ח שנפסקו לחובתו בבית המשפט קמא, וכן לא ביצע את פסק הדין של בית המשפט קמא, לפיו חוייב בתשלום לרשויות המס.

שנית, טוען המשיב, כי המבקש לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית. בדו"ח שהגיש המבקש על הכנסותיו בשנת 1998, הצהיר כי כתובת מגוריו היא הדירה שהועברה לבעלות האישה על-פי הסכם הגירושין.

כמו כן, הסכם הגירושין החד צדדי עליו חתם המשיב, לפיו העביר את כל רכושו לאשתו, מעלה חשש שהדבר נעשה על ידי המבקש על מנת להתחמק מתשלום חובותיו לנושים.

עוד נטען, כי המבקש לא פירט את הכנסותיהם של בני משפחתו, הוריו ילדיו ואשתו.

לבסוף, טוען המשיב, כי סיכויי הערעור נמוכים.

דין הבקשה להידחות.

בהסכם הגירושין בין המבקש לאשתו נקבע כי דירת בני הזוג תועבר לבעלות האישה ללא תמורה, המשכנתא הרובצת עליה תשולם על ידי המבקש, מכוניתם של בני הזוג ותכולת הדירה יועברו לאישה, וכך גם קופת הגמל וביטוח החיים של המבקש. רוחב לב זה מעורר חשש כבד להברחת נכסים, ומכל מקום הוא מפחית מאמינותן וממשקלן של טענות המבקש בדבר קשייו הכלכליים.

הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון חייב להיכבד וליתן מידע מלא ומפורט על מצבו הכלכלי, ובכלל זה על הכנסתו והכנסת בני משפחתו בתקופה האחרונה ועל רכושו ורכוש בני משפחתו (ע"א 4752/91 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים , תקדין עליון 92(2) 1887).

כמו כן, על המבקש להוכיח בטרם יזכה בפטור, שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני , תקדין עליון 95(1) 1211).

במקרה זה, המבקש לא הציג פרטים כל שהם אודות מצבם הכלכלי של בני משפחתו, לרבות ילדיו והוריו אשר בדירתם הוא מתגורר לטענתו. כמו כן, הבקשה אינה מפרטת נסיון מצד המבקש לגייס כספים לתשלום הערבון מבני משפחתו הקרובים או ממקורות אחרים.

חובה זו, הקיימת בכל מקרה, גוברת עוד יותר מקום שהמבקש העביר את כל נכסיו לבעלות אשתו. שכן במצב זה ניתן לצפות מן האישה לסייע למבקש כאשר הוא נזקק לכסף.

נוכח האמור, איני סבורה כי המבקש הוכיח תשתית לטענה בדבר חוסר אונים מן הבחינה הכלכלית, המצדיק לפטור אותו מן החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיב.

משקבעתי כי מצבו הכלכלי של המבקשות אינו מצדיק פטור מהחובה להפקיד ערבון, די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לבחינת סיכויי הערעור. אלה רלבנטיים רק מקום בו הוכיח המבקש כי אינו יכול לעמוד בחובת הפקדת ערבון.

זאת ועוד: המבקש לא שילם למשיב את ההוצאות שנפסקו לטובתו בבית המשפט קמא, והלכה היא שדי בנימוק זה כדי להביא לדחיית הבקשה לפטור מערבון (ראה: רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 99(2) 689).

מקום שהחיוב בהוצאות לא נפרע, גובר הצורך להגן על אינטרס המשיב, שהוצאותיו בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון המופקד בקופת בית המשפט.

הצורך להגן על אינטרס המשיב לגבות את הוצאות הערעור, גובר ביתר שאית במקרה זה, לאור העובדה שלמבקש חובות רבים אותם אינו משלם, ולפיכך המשיב עשוי להיתקל בקושי ממשי בגביית הוצאות הערעור, אם ייפסקו לטובתו.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך שלושים יום מיום קבלת החלטה זו.