פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 1054/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
המוסד לביטוח לאומי
נ ג ד
המשיבה:
AIG
ישראל חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א
53888-05-20 מיום 14.12.2021, שניתנה על-ידי
כב' השופטת מ' אילני
בשם המבקש:
עו"ד י. ברזילי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' אילני ) בת"א 53888-05-20 מיום 14.12.2021, בגדרה התיר בית המשפט המחוזי למשיבה לזמן עדים ולהגיש מסמכים מטעמה.
2.
דין הבקשה להידחות, לנוכח סעיף 1(5) ל צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו ), אשר מורה כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין הזמנת עדים ; וכי רשות כאמור תינתן רק על החלטות שעניינן דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה.
3.
החלטה בנוגע להגשת מסמך באה ברגיל בגדר החלטה בעניין הזמנת עדים, שהרי "בעל דין הרוצה להשתמש במסמכים בתור ראיה, צריך להגישם באמצעות עד שיוכל לאמת אותם" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 467 (מהדורה שביעית, 1995)). מכאן, שככלל, לא תינתן רשות ערעור על החלטה המתירה הגשת מסמך כבענייננו; וזאת בשונה מהחלטה הדוחה בקשה להגשת מסמך, המוחרגת מתחולתו של הצו, כאמור בסיפא של סעיף 1(5) לצו.
4.
כלל זה מתיישב היטב עם התכלית העומדת בבסיס הצו, בדבר קידום היעילות הדיונית – הן של הערכאה המבררת והן של ערכאת הערעור – על-ידי מניעת האפשרות לערער על החלטות דיוניות באופיין, אשר ממילא ערכאת הערעור תמעט להתערב בהן, ואשר זכויות הצדדים לא תיפגענה פגיעה של ממש אם ניתן יהיה לערער עליהן רק בסיומו של ההליך (ראו והשוו: רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ , פסקה 14 (24.7.2016); רע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל- מרחב מרכז (אזור מנשה) , פסקה 2 (21.5.2018)) . ואכן, בעוד שדחיית בקשה להוספת מסמך עלולה לפגוע באופן מהותי בזכויות הצדדים וביכולתה של הערכאה הדיונית לרדת לחקר האמת (ראו: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ''ד נה(4) 577, 579 (2001); רע"א 2070/18 צפר נ' מדר (26.3.2018)), הרי, שככלל, השגה על החלטה המתירה הוספת מסמך, אפשר שתידון במסגרת הערעור על פסק הדין בלי שייגרם למי מהצדדים נזק מהותי (ובהקשר זה אציין כי המבקש טען אמנם כי ייגרם לו נזק בלתי-הפיך, אולם סתם ולא פירש).
5.
לבסוף, יצוין כי טענת המבקש בסעיף 10 לבקשה – שלפיה הצו לא חל בענייננו נוכח הוראות חוק בתי המשפט ופקודת הראיות, הגוברים לגישתו על הצו – מוקשית, בלשון המעטה. ראו בהקשר זה את סעיף 41(ג)(1) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, הקובע כי על אף ההוראה שלפיה החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בעניין אזרחי ניתנת לערעור אם ניתנה רשות לכך, לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, והדברים ברורים.
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תגובה מטעם המשיבה, לא ייפסקו הוצאות לטובתה. כמו כן, לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתנה
היום, כ"ג באדר א התשפ"ב (24.2.2022).
ש ו פ ט ת