רע"א 1055-22 רע"א 1055-22

1.ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.1.2022 (כבוד השופט ר' חיימוביץ) ב-ת"צ 3645-10-17, שבה נדונו שתי בקשות שהוגשו במסגרת הליך ייצוגי שמנהל המשיב 1 מר נתנאל ריגלר, נגד המבקשת חברת פלנטקס בע"מ (להלן: ריגלר ו-פלנטקס, בהתאמה). בהחלטה נעתר בית המשפט לבקשת ריגלר לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור), ומאידך גיסא נדחתה בקשת פלנטקס לסילוק בקשת האישור על הסף.

רקע דרוש לעניין ובקשת האישור

2.פלנטקס היא חברה פרטית העוסקת בייצור תרופות וחומרי גלם לתרופות, המצויה בבעלות חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ. ביום 2.10.2017 הגיש ריגלר את בקשת האישור נגד פלנטקס, בעילה לפי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שעניינו ב"תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם מפגע". על פי המתואר בבקשת האישור, לאורך השנים התרחשו מספר אירועי דליפת שפכים תעשייתיים ופליטת חומרים מסוכנים מן המפעל של פלנטקס הממוקם בנתניה. אירועים אלו הובילו לשורה של מפגעים סביבתיים חמורים, ובפרט לזיהום חמור של מי התהום בשטח המפעל ובאזורים הסמוכים לו.

עילת התביעה שעליה מבוססת בקשת האישור היא עילה קניינית, כאשר לפי הנטען מקורות מים בישראל מהווים קניין של הציבור כולו – זאת בהתאם לסעיף 1 לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: חוק המים), המורה כי "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ" (להלן: העילה הקניינית). בהמשך לכך נטען כי הקבוצה המיוצגת כוללת את כל תושבי מדינת ישראל, וכי זיהום המים גרם לפגיעה בקניין של כל אחד ואחת מהם. באשר לסעדים, נטען כי על פלנטקס לשאת בעלות של הסרת הפגיעה הקניינית בקרקע; וכן נטען כי עליה להשיב את ההתעשרות שעשתה שלא כדין, בשל הגדלה משמעותית של הייצור שגרם למפגע הסביבתי ובכך שנמנעה מהשקעת כספים במערכות שהיו יכולות לטפל במזהמים.

השתלשלות העניינים בבית המשפט המחוזי

3.טרם שהגישה את תשובתה לבקשת האישור, ביום 8.2.2018 עתרה פלנטקס לסילוק בקשת האישור על הסף ולחלופין לעיכוב ההליכים בה (להלן: בקשת הסילוק). בבקשה נטען כי לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית בגין פגיעה במקורות מים על בסיס עילה קניינית, זאת שעה שאיש מחברי הקבוצה אינו בעל זכות קניין במים באופן אישי וכן בהיעדר נזק פרטני. על מנת לבסס את עמדתה, הפנתה פלנטקס לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"צ 2283-09-16 שיינס נ' נייר חדרה בע"מ (11.6.2017) – שם כבר נקבע כי לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית על בסיס עילה קניינית בגין פגיעה במקורות מים (להלן: ת"צ נייר חדרה). מאחר שבאותה עת היה תלוי ועומד בבית המשפט העליון ערעור על ת"צ נייר חדרה (ע"א 6159/17 שיינס נ' נייר חדרה בע"מ), פלנטקס ביקשה כי ככל שבקשת האישור לא תסולק על הסף, הדיון בה יעוכב עד להכרעה בערעור זה (להלן: ערעור נייר חדרה).

ביום 9.7.2018 הורה בית המשפט המחוזי (השופטת ה' עובדיה) על עיכוב ההליכים בבקשת האישור עד להכרעה בערעור נייר חדרה. בהחלטתו, בית המשפט ציין כי "הכרעת בית המשפט העליון בסוגית קיומה של עילת תביעה קניינית המקנה אפשרות להגיש תביעה אישית או ייצוגית בגין פגיעה במקור מים עשויה לייתר את הדיון שבפני ועל כן סבורתני כי שיקולי יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות ומניעת הכרעות סותרות מטים את הכף לקבלת הבקשה לעיכוב הליכים".

4.ערעור נייר חדרה נדחה בהסכמת הצדדים ביום 31.1.2019 (השופטים נ' הנדל, ג' קרא ו-א' שטיין), לאחר שהמערער חזר בו מערעורו בהמלצת בית משפט. לנוכח האמור חודש הדיון בבקשת הסילוק, וביום 15.4.2019 פטר בית המשפט המחוזי את פלנטקס לבקשתה מהגשת תשובה לבקשת האישור עד להכרעה בבקשת הסילוק. ביום 12.6.2019 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת הצטרפות להליך כ"ידיד בית משפט" שהוגשה על ידי עמותת אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה (להלן: אדם טבע ודין) – משסבר כי יש באפשרותה לתרום לבירור ההליך ויש חשיבות בצירופה להתדיינות. עם זאת הובהר, כי בשלב זה הסוגיה היחידה שעומדת לדיון היא בקשת הסילוק, ולפיכך נקבע כי אופן ההשתתפות של אדם טבע ודין בהליך יהיה באמצעות הגשת תשובה מטעמה לבקשה זו.

עוד קודם לכן, ביום 28.3.2019 הורה בית המשפט המחוזי גם ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) להגיש את עמדתו ביחס לבקשת הסילוק; וביום 5.7.2020 הודיע היועמ"ש על התייצבותו בהליך והגיש את עמדתו בכתב. לגישת היועמ"ש לא עומדת לחברי הקבוצה זכות קניין אישית שמכוחה ניתן לנהל הליך ייצוגי בגין פגיעה במקורות מים, וספק אם ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין פגיעה זו (להלן: עמדת היועמ"ש). על פי עמדת היועמ"ש אמנם נקבע בסעיף 1 לחוק המים שמאגרי מים הם "קניין הציבור", ואולם אין לפרש זאת כזכות קניינית המוקנית לכל אחד מיחידי המדינה אלא כזכות של הציבור בכללותו. היועמ"ש הטיל ספק אף בסיכוייה של עילת תביעה נזיקית – שעה שאיש מחברי הקבוצה אינו יכול להצביע על נזק מיוחד שנגרם לו באופן אישי כתוצאה מהפגיעה הנטענת במי התהום. לבסוף הדגיש היועמ"ש כי ההליך הייצוגי אינו יכול להקים לחברי הקבוצה עילת תביעה מקום שזו אינה עומדת לכל אחד מהם לפי הדין המהותי; וכך גם במקרה זה.

5.לאחר שנדחה ערעור נייר חדרה ולאחר שהוגשה עמדת היועמ"ש שלפיה לא עומדת לחברי הקבוצה עילה קניינית נגד פלנטקס, ביום 15.9.2020 הגיש ריגלר בקשה לתיקון בקשת האישור (להלן: בקשת התיקון). בבקשת התיקון צוין כי היא מוגשת על רקע עמדתה של אדם טבע ודין בבקשת הסילוק – שבה הובאה סקירה של הנזקים שנגרמו לציבור בכללותו ולתושבים המתגוררים בסמוך לנתניה בגין הזרמת שפכים תעשייתיים על ידי פלנטקס, ועולה ממנה כי פלנטקס גרמה לנזקים ישירים ועקיפים שונים שלא באו לידי ביטוי בבקשת האישור. על רקע דברים אלה ביקש ריגלר כי בקשת האישור תתוקן במספר אופנים: באמצעות הוספת חוות דעת הידרולוגית ובה תחשיבי עלויות של נזקים שונים שנגרמו בשל הזרמת השפכים; הוספת טיעון משפטי המפרט את הנזקים שנגרמו עקב זיהום אקוויפר החוף ממפעל פלנטקס; הוספת מבקשת לבקשת האישור לצורך תמיכה בבקשה המתוקנת; והגדרת קבוצה נוספת, הכוללת את כל תושבי נתניה שכתוצאה מהידיעה על הזיהום חוששים שנגרמה להם פגיעה בריאותית או כי קיימת סכנה בשתיית המים בעירם (להלן: העילה הנזיקית). ריגלר ציין שיש להיעתר לבקשת התיקון לנוכח חשיבותם של הנושאים שבהם היא עוסקת ולנוכח העובדה שפלנטקס ממילא טרם הגישה תשובה לבקשת האישור.

פלנטקס התנגדה לבקשת התיקון. בתשובה מיום 5.11.2020 נטען כי הבקשה אינה עומדת בכללים שהותוו בפסיקה בנוגע לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שכן התיקון אינו דרוש לצורך בירור השאלות שבמחלוקת, ובקשת התיקון הוגשה בשיהוי ניכר של כשלוש שנים ממועד הגשת בקשת האישור ומבלי שיש לשיהוי זה הסבר מניח את הדעת. עוד נטען כי כל תכליתה של בקשת התיקון היא לבצע מקצה שיפורים אסור, שכן הבקשה לא הוגשה בעקבות שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות אלא אך על רקע החשש שבקשת האישור תסולק בהיעדר עילה קניינית לחברי הקבוצה. נוסף על כך טענה פלנטקס כי ריגלר מושתק מלטעון עתה לקיומה של עילת תביעה נזיקית, זאת משעה שעמדתו העקבית לאורך ההליך הייתה שלא נגרם לחברי הקבוצה נזק אישי. לבסוף נטען כי בקשת התיקון מלמדת על כך שריגלר ובאי-כוחו לכתחילה הגישו את בקשת האישור מבלי לערוך את הבדיקות הנדרשות, ומשכך אינם כשירים לייצג את הקבוצה בדרך הולמת אפילו תתקבל בקשת התיקון.

6.לאחר הדברים האלה הועבר הטיפול בהליך לידי מותב אחר (השופט ר' חיימוביץ), וביום 9.6.2021 נערך לפניו דיון בבקשת הסילוק ובבקשת התיקון, שבמהלכו חזרו הצדדים על עמדותיהם ובא-כוח היועמ"ש הבהיר כי בשלב זה אין בכוונתו להביע עמדה בבקשת התיקון.

החלטת בית המשפט המחוזי

7.בהחלטה מיום 18.1.2022 קבע בית המשפט המחוזי כי יש להתיר את תיקון בקשת האישור כמבוקש על ידי ריגלר, מאחר שתיקון זה צפוי לקדם את בירור הטענות הנוגעות לזיהום מי התהום על ידי פלנטקס. בית המשפט הבהיר כי קיימות ראיות משמעותיות לפגיעה במי התהום ולגרימת נזק ציבורי חמור, כך שבנסיבות המקרה לא מדובר במקצה שיפורים בתביעת סרק – אלא בבקשת אישור מבוססת שיש אינטרס ציבורי ממשי בבירורה. בית המשפט הוסיף כי אמנם ישנם חילוקי דעות בשאלה עם עומדת לחברי הקבוצה עילת תביעה קניינית אם לאו, אולם תיקון בקשת האישור דרוש על מנת ללבן את כלל המחלוקות בין הצדדים ובתוך כך לברר אם נגרם לחברי הקבוצה נזק כתוצאה מהזיהום. עוד הובהר, כי תכליתו של ההליך הייצוגי היא להבטיח שהציבור יזכה לסעד הולם בגין זיהום מי התהום, בפרט בנסיבות שבהן המאסדר אינו אוכף את הדין על הגורם המזהם, ולכן יש קושי במתן "מונופול אכיפתי" למדינה כעמדת היועמ"ש. כן צוין כי בקשת התיקון הוגשה אמנם כשלוש שנים לאחר הגשת בקשת האישור, אך הדיון בהליך עודנו בראשיתו ופלנטקס טרם הגישה תשובה לבקשת האישור, כך שזכויותיה הדיוניות אינן צפויות להיפגע בשל התיקון. על רקע דברים אלה דחה בית המשפט את בקשת הסילוק, מבלי לדון בה לגופה, תוך שעמד על כך ש"משניתן אישור לתיקון, וצפויות להתווסף עילות שעניינן נזק ליחיד, מתייתר הדיון בבקשת הסילוק על הסף שעניינה העילה הקניינית".

בקשת רשות הערעור

8.בבקשת רשות הערעור טוענת פלנטקס כי לא היה מקום להיעתר לבקשת התיקון מבלי להקדים ולדון בבקשת הסילוק לגופה. לטענת פלנטקס, לאורך השנים התנהלה בקשת האישור סביב שאלה אחת ויחידה שנוגעת לזכותו הקניינית של הפרט במקורות המים; וכל אותה עת ריגלר דבק בעמדה שלפיה ניתן לנהל תביעה קניינית בגין פגיעה במקורות מים וסירב לחזור בו מתביעתו גם לאחר שנדחה ערעור נייר חדרה וחרף עמדת היועמ"ש, שסבור אף הוא שלא עומדת לחברי הקבוצה עילת תביעה אישית. לגישת פלנטקס, בקשת הסילוק היתה בשלה להכרעה קודם לבקשת התיקון, ואילו בית המשפט המחוזי היה דן בבקשות אלה בסדר הנכון הוא היה מגיע למסקנה שיש לסלק את בקשת האישור על הסף. ואולם בית המשפט חרג מן המהלך הדיוני התקין בכך שנעתר לבקשת התיקון – שהוגשה רק לאחר שהובהר לריגלר כי בקשת האישור צפויה להידחות על הסף; והתנהלות זו, לשיטת פלנטקס, פוגעת קשות ביעילות הדיונית ומורידה לטמיון מספר שנות דיונים שבהן התנהל ההליך על בסיס העילה הקניינית בלבד. עוד טוענת פלנטקס כי ההחלטה על דחיית בקשת הסילוק אינה עולה בקנה אחד עם האופן שבו התנהל ההליך לפני המותב הקודם שדן בתיק, שבמהלך הדיונים המקדמיים הבהיר לריגלר שלא תינתן לו רשות לתקן את בקשת האישור על דרך של הוספת עילה נזיקית, וכן הורה כי ההצטרפות של אדם טבע ודין להליך תוגבל אך ורק לדיון בבקשת הסילוק. אף ריגלר עצמו שלל כל העת את היתכנותה של עילת תביעה נזיקית כמו זו שביקש להוסיף במסגרת בקשת התיקון, ואין מקום לאפשר לו שינוי חזית כה מובהק בשלב זה.

באשר לבקשת התיקון לגופה, פלנטקס טוענת כי בית המשפט המחוזי לא נדרש כראוי לשיקולים המנחים שלאורם נקבע בפסיקה כי יש לבחון בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בתוך כך נטען כי תיקון בקשת האישור אינו דרוש לבירור השאלות האמתיות שבמחלוקת בין הצדדים, שכן אלו נוגעות אך ורק לזכותו הקניינית של הציבור; כי בקשת התיקון הוגשה בשיהוי רב שלא ניתן לו הסבר ראוי; ואף הוגשה בחוסר תום לב מובהק, במטרה לבצע מקצה שיפורים אסור. פלנטקס מוסיפה כי ההחלטה לאפשר את תיקון בקשת האישור ללא הכרעה בבקשת הסילוק עלולה לספק תמריץ שלילי לתובעים מייצגים בעתיד, ולגרום להם לגבש את תביעתם תוך כדי ניהול ההליך עצמו.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. החלטתו של בית המשפט המחוזי להתיר את תיקון בקשת האישור ולדחות את הבקשה לסילוק על הסף של ההליך הייצוגי היא החלטה דיונית מובהקת, שניתנה בהתאם לשיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט המחוזי בעניינים מסוג זה, ואין כל עילה להתערבות בה. אפרט.

10.ראשית לעניין קביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה יש להתיר את תיקון בקשת האישור, תוך הוספת עילת תביעה נזיקית על העילה הקניינית שנטענה לכתחילה. בהתאם להלכה הנוהגת, בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית יש לבחון על פי אמות המידה שהותוו בפסיקה לתיקון כתבי טענות בהליכים "רגילים", תוך ביצוע התאמות המתחייבות מאופיו הייחודי של ההליך הייצוגי (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 20-12 (22.11.2012) (להלן: עניין אינסלר); ראו גם: רע"א 3631/20 Comverse Technology Inc נ' כתריאל, פסקה 13 (15.12.2021); רע"א 1850/19 לרנר נ' די בי אס שירותי לווין (1998) בע"מ, פסקה 9 (7.1.2020)). בתוך כך, על בית המשפט לאזן בין האינטרס של מבקש התיקון, האינטרס של המשיב והאינטרס הציבורי, באמצעות בחינה של מספר שיקולים מנחים: האם התיקון דרוש לשם בירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת; העיתוי שבו התבקש התיקון; מידת הפגיעה של התיקון בבעל הדין שכנגד; והאם בקשת התיקון הוגשה בתום לב (עניין אינסלר, פסקאות 8-7; רע"א 3955/19 פלאפון תקשורת בע"מ נ' שירזי, פסקה 12 (20.4.2020)). כשהמדובר בהליך ייצוגי, יש להעניק במסגרת האיזון האמור משקל רב יותר לאינטרס הציבורי בבירור והכרעה על פני האינטרסים האחרים, וזאת לנוכח התכליות החברתיות הגלומות במוסד התובענה הייצוגית (עניין אינסלר, פסקה 13).

כאמור לעיל, על יסוד שיקולים אלה סבורה פלנטקס כי לא היה מקום להיעתר לבקשת התיקון – באשר בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר, בחוסר תום לב, וכל מטרתה היא לערוך מקצה שיפורים אסור בבקשת האישור. לא מצאתי ממש בטענות אלה. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי ניכר כי הוא נתן דעתו כנדרש לתשתית הראייתית והעובדתית שביסוד בקשת האישור, והגיע לכלל מסקנה שאין מדובר בתביעת סרק שהוגשה כלאחר יד. בית המשפט קבע כי ישנן ראיות מוצקות לעניין זיהום מי התהום ולכן ישנו אינטרס ציבורי בבירור ההליך הייצוגי; ובכלל זה נדרש לברר את סוגית הנזק האישי שנגרם על ידי פלנטקס כתוצאה מזיהום מי התהום – בין בשל התייקרות מחירי המים, בין בשל צריכת מים מזוהמים, ובין בכל דרך אחרת. אמנם הוספת העילה הנזיקית מהווה שינוי חזית מסוים מצדו של ריגלר, שעד אז חזר וטען כי לא נגרם נזק אישי לחברי הקבוצה – ואולם בית המשפט היה ער לכך, וסבר כי למרות זאת יש להתיר את התיקון המבוקש. כך, בשים לב לשלב המקדמי שבו מצוי ההליך ושעה שפלנטקס טרם הגישה תשובה לבקשת האישור; ובעיקר בהינתן האינטרס הציבורי בבירור ההליך שעניינו בזיהום סביבתי (ראו והשוו: עניין אינסלר, פסקאות 17-15). ויוזכר כי לדברי ריגלר הצורך בתיקון בקשת האישור נולד בעקבות צירופה של אדם טבע ודין להליך, ולנוכח עמדתה של האחרונה כי ישנה קבוצה שסבלה נזק שנגרם על ידי פלנטקס. מכל מקום, החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת התיקון היא החלטה מבוססת שהגיונה בצידה, ואיני רואה מקום להתערב בה.

11.ועתה לבקשת הסילוק, שהוגשה על רקע טענתה של פלנטקס כי העילה הקניינית שביסוד בקשת האישור היא חסרת תוחלת. כידוע, סילוק תביעה על הסף שמור למקרים חריגים, שבהם ברור כבר על פני הדברים שאין בתביעה ולא כלום. הדברים אמורים ביתר שאת מקום שמדובר בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שהדיון בה הוא בגדר הליך מקדמי, כך שבקשה לסילוקה על הסף מהווה הליך "מקדמי שבמקדמי". לפיכך, על דרך הכלל טענות סף יידונו במהלך הדיון בבקשת האישור עצמה (רע"א 147/22 אבו חרפה נ' מסרי, פסקה 6 (29.3.2022); רע"א 7787/21 UBS AG נ' גרטלר, פסקה 6 (6.4.2022)).

במקרה הנדון, פלנטקס טוענת כי בית המשפט סטה מהמהלך הדיוני התקין משהכריע בבקשת התיקון טרם שהכריע בבקשת הסילוק, בעוד בקשת הסילוק הוגשה לפני בקשת התיקון וכבר הייתה "בשלה להכרעה". ואולם גם בטענה זו לא מצאתי ממש. בית המשפט המחוזי דן בבקשות שהונחו לפניו בסדר המתחייב ממהותן של בקשות אלה, להבדיל מסדר הגשתן או הבשלתן להכרעה, ולא רק שאין בכך פסול אלא שכך אף ראוי היה בנסיבות העניין. משהתקבלה בקשת התיקון ונקבע כי לבקשת האישור תתווסף העילה הנזיקית, נראה כי ההכרעה בבקשת הסילוק אכן התייתרה ואין עוד תועלת בהכרעה בסוגית העילה הקניינית באופן מקדמי. טענותיה של ריגלר בנוגע לעילה הקניינית שמורות לה, והן יידונו על ידי בית המשפט המחוזי בשלב הדיוני המתאים בהתאם לשיקול דעתו.

בלא לגרוע מהאמור יצוין, כי על פני הדברים עומדות בפני ריגלר משוכות בלתי מבוטלות, הן ביחס לעילה הקניינית הן ביחס לזו הנזיקית. אף בית המשפט המחוזי ציין שבקשת האישור מעוררת שאלות כבדות משקל, בין היתר באשר לדרכי אכיפת הדין על גורמים מזהמים שהסבו נזק ליחיד ולרבים כתוצאה ממפגע סביבתי. יש להניח ששאלות אלה ילובנו במסגרת הדיון בבקשת האישור לגופה, ובשלב זה לא מצאתי עילה להתערבות באופן שבו מנוהל הדיון.

סוף דבר

12.התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.