רע"א 3955/19פלאפון תקשורת בע"מ נ. הילה שירזי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 8.5.2019 (כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט , ת"צ 54526-04-18) שבמסגרתה הותר למשיבה, הילה שירזי, לתקן בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגישה נגד המבקשת, פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: שירזי , בקשת האישור ו- פלאפון , בהתאמה).

הבקשה לאישור תובענה כייצוגית והדיון בה

2.

לפי הנמסר בבקשת האישור, שירזי היא לקוחה של פלאפון מזה מספר שנים. לדבריה, בחודש נובמבר 2016, היא רכשה מפלאפון חבילת סלולר בעלות חודשית של 69.90 ש"ח לשנה הראשונה, ו-89.90 ש"ח בחלוף תקופה זו (להלן: חבילת הסלולר ) – כאשר לטענתה, היא לא ביקשה לרכוש שירות נוסף מעבר לחבילת הסלולר.

בחלוף למעלה משנה, בחודש מרץ 2018, פנתה שירזי לפלאפון על מנת לעדכן את תכנית הסלולר שלה – ובשלב זה התברר לה, כי עלות חבילת הסלולר התעדכנה ל-114 ש"ח לחודש, ולא ל-89.90 ש"ח כפי שסברה. במהלך שיחה שקיימה עם נציגה של פלאפון בנושא, נמסר לשירזי כי תוספת החיוב נבעה מכך שבמועד ההתקשרות בחבילת הסלולר ניתן לה שירות של הגדלת נפח הגלישה ללא עלות לתקופה בת 12 חודשים (להלן: חבילת הגלישה המשודרגת ), ובתום תקופה זו המחיר החודשי של חבילת הגלישה המשודרגת עודכן ל-19.90 ש"ח – וסכום זה התווסף למחיר של חבילת הסלולר עצמה. ויוער בנקודה זו, כי 89.90 ש"ח בתוספת 19.90 ש"ח הם 109.80 ש"ח, ולכן ייתכן ששירזי חויבה בתשלום נוסף שאיננו רלוונטי לענייננו. שירזי הכחישה שביקשה לרכוש את חבילת הגלישה המשודרגת, ודרשה זיכוי בגין החיוב עבורה; ובתוך כך אף ביקשה להאזין לשיחה מחודש נובמבר 2016 שבה נטען כי רכשה גם את חבילת הגלישה המשודרגת (להלן: שיחת המכירה ). נציגות מטעם פלאפון סירבו להיענות לדרישות אלה.

3.

בנסיבות אלה, הגישה שירזי בחודש אפריל 2018 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד פלאפון. לטענת שירזי, העובדה שפלאפון מחייבת את לקוחותיה בגין שירות שהם לא ביקשו עולה כדי הפרה של סעיף 58.6(א) לרישיון שניתן לה "למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן)", האוסר על בעל רישיון לספק או להרחיב שירות בלא שהמנוי ביקש זאת במפורש (להלן: הרישיון ); ובהתאם עילות התביעה שפורטו בבקשת האישור הן הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.

בקשת האישור הוגשה בשם לקוחות של פלאפון שחויבו בתשלום בגין חבילות גלישה שלא ביקשו באופן מפורש, בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד אישורה; והסעד שנתבקש הוא השבה של אותם כספים שנגבו מחברי הקבוצה עבור חבילות גלישה שלא כדין.

4.

בתשובה לבקשת האישור, טענה פלאפון כי במהלך שיחת המכירה הוצגו לשירזי מספר חבילות שונות – והיא שבחרה בחבילה הכוללת את חבילת הגלישה המשודרגת; ולתמיכה בטענה זו צירפה פלאפון תמליל והקלטה של שיחת המכירה. בהתאם, נטען כי התובענה שהגישה שירזי נעדרת עילה וממילא איננה מבססת את היסודות של עוולת הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט; ועוד נאמר כי בכל מקרה לא מתקיים קשר סיבתי בין ההפרה הנטענת לנזק, שכן מיד לאחר שיחת המכירה נשלחו לשירזי מסמכי העסקה בדואר אלקטרוני, לרבות בעניין חבילת הגלישה המשודרגת, ורכיבי העסקה אף צוינו בחשבוניות החודשיות ובמסרונים שנשלחו לשירזי בנושא. כן נטען כי בקשת האישור איננה עומדת בתנאים לקבלתה, ובכלל זאת נטען כי שירזי לא הוכיחה קיומה של קבוצה או שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

למען הבהירות, יצוין שעולה מהמסמכים כי בשיחת המכירה שירזי רכשה שלוש חבילות. חבילת סלולר הכוללת עד 5,000 דקות שיחה ועד 5,000 הודעות סמס ( SMS ) בעלות חודשית של 69.90 ל-12 חודשים, ובעלות של 89.90 מהחודש ה-13. וכן שתי חבילות גלישה שביחד מעניקות לה 20 ג'יגה גלישה – האחת של 13 ג'יגה ללא עלות לתקופה של שנה, שאז מחירה מתעדכן ל-19.90 מדי חודש, וזו למעשה חבילת הגלישה המשודרגת; והטבת גלישה של 7 ג'יגה שהוענקה לה בחינם לשנה, ובסיומה היא התבטלה באופן אוטומטי.

5.

בתגובה לתשובה טענה שירזי כי מתמלול שיחת המכירה עולה כי פלאפון מציגה מצג מטעה ללקוחותיה שלפיו חבילות הסלולר שנמכרות על ידה כוללות גם חבילת גלישה, ובמקרה של שירזי גם את חבילת הגלישה המשודרגת; בעוד בפועל מדובר במוצרים נפרדים, שהתשלום עבורם הוא מפוצל. לדברי שירזי, העובדה שפלאפון לא מבהירה ללקוחותיה שחבילות הגלישה הן מוצר נפרד מחבילת הסלולר, גם אם בתחילה הן ניתנות כהטבה, יש בה משום הטעיה (בפרט בנסיבות שבהן היא היחידה שנוהגת כך בשוק הסלולר בישראל)

וכן הפרה בוטה של הוראות הרישיון; והדברים אמורים במיוחד בשעה שלאחר סיום תקופת ההטבה, פלאפון החלה לגבות תשלום נוסף עבור חבילת הגלישה המשודרגת. כן נטען כי העובדה שלאחר ההתקשרות נשלחו לשירזי הודעות (הסכם, חשבוניות ומסרונים) בעניין חבילת הגלישה המשודרגת, איננה מאיינת את העובדה שזו סופקה לשירזי מבלי שהדבר הובהר לה או נתבקש על ידה; ועוד נטען, כי נוסח ההודעות בדבר סיום ההטבה הנוגעת לחבילת הגלישה המשודרגת איננו ברור דיו, ולא ניתן ללמוד מהודעות אלה שהתשלום שייגבה עבור חבילה זו מתווסף לתשלום שמשולם בגין חבילת הסלולר.

6.

לאחר שהוגשו כתבי הטענות מטעם הצדדים, התקיימה ישיבת קדם משפט לפני בית המשפט המחוזי; ובסיומה, ניתנה לשירזי הזדמנות לבחון את הצורך בהגשת בקשה לתיקון בקשת האישור. החלטה זו התקבלה על רקע טענות פלאפון כי בתגובה לתשובה יש משום הרחבת חזית של הטענות שהועלו בבקשת האישור והתרשמות בית המשפט ש" נראה

לכאורה

כי

כתב

הטענות

בבקשת

האישור אינו

משקף

במלואו

את

העובדות

שהתבררו

היום

ונראה

כי

גם

לא

את

העילות ".

הבקשה לתיקון בקשת האישור והחלטת בית המשפט המחוזי

7.

שירזי אכן הגישה בקשה לתיקון בקשת האישור (להלן: בקשת התיקון ), וצירפה לה נוסח של בקשת האישור המתוקנת שבו סומנו כלל השינויים שנתבקש לערוך. שירזי טענה כי אף שלשיטתה לא נפל פגם בבקשת האישור, מצאה כי יהא זה נכון להגיש בקשה לתיקונה – וזאת לנוכח המידע שנתגלה עקב חשיפת שיחת המכירה, שפלאפון סירבה להעביר לידיה טרם הגשת בקשת האישור; בשל התשובה הלקונית של פלאפון לבקשת האישור, ששמה דגש על הטענה ששירזי "בחרה" את חבילת הגלישה המשודרגת; ובהינתן ההחלטה שניתנה בתום ישיבת קדם משפט. בהתאם, נתבקש לתקן את בקשת האישור על דרך של חידוד הטענה העיקרית המופנית כלפי פלאפון כי היא מחייבת את לקוחותיה בתשלום עבור חבילות גלישה שלא נתבקשו על ידם; הוספת עילת ההטעיה שבסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן ); וכן תיקון אי דיוק שנפל בטענות שירזי שלפיו בשיחת המכירה נמסר לה כי לאחר שנה החיוב החודשי בגין חבילת הסלולר יעמוד על 89.90 ש"ח, בעוד מן ההקלטה והתמלול שצורפו לתשובה עולה כי הדבר לא נאמר לה באותה שיחה.

פלאפון התנגדה בתוקף לבקשת התיקון וטענה כי זו הוגשה בחוסר תום לב. לדבריה התיקון שמבוקש לערוך בבקשת האישור איננו שולי או זניח, ובפועל מדובר בבקשת אישור חדשה לחלוטין, הן מן הפן העובדתי הן מן הפן המשפטי – ואין להתיר תיקון בהיקף כה נרחב, כך בפרט משהתנהלה כבר ישיבת קדם משפט. עוד נטען כי התיקון איננו נובע מצירוף שיחת המכירה, שכן הוא נתבקש חודשים רבים לאחר שזו הועברה לידי שירזי ואף אחרי שהגישה את התגובה לתשובה. נוסף על כך נטען כי מנוסח בקשת האישור המתוקנת שצורף לבקשת התיקון, ניכר כי שירזי מבקשת להוסיף טענות נוספות מעבר לאלה שפורטו בבקשת התיקון – ובהן טענות כי אף בהסכם ובחשבוניות החודשיות שנשלחו לשירזי יש משום הטעיה (ולא רק שיחת המכירה); ומעבר לכך שמדובר בחוסר תום לב, אין הצדקה להתיר הוספת טענות אלה בשלב זה – שכן הן אינן קשורות לחשיפה של שיחת המכירה. פלאפון הוסיפה שככל שבקשת התיקון לא תידחה על אתר, היא עומדת על זכותה לחקור את שירזי בקשר לבקשת התיקון.

8.

בהחלטה ב"פתקית" מיום 8.5.2019 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת התיקון (להלן: החלטת התיקון ). נקבע כי קבלת בקשת התיקון, שהוטעם כי הוגשה " בשלב מוקדם וראוי " ובהמשך לישיבת קדם משפט שהתנהלה לפני בית המשפט המחוזי, נדרשת על מנת " להשלים את הנטען בדיון ולחדד את השאלות הצריכות בהליך וגם לנסות ולפשט ולהקל את בירור התובענה בשלמותה על כל טענותיה" . עוד נאמר, כי בקשת האישור לא הוגשה בחיפזון או ברשלנות, אלא שנוצר צורך אמיתי לתקן את כתב הטענות. בתוך כך, נדחתה בקשת פלאפון לחקור את שירזי בקשר לתום הלב בהגשת בקשת התיקון; והובהר כי אין מקום להכביד ולאפשר חקירות בבקשות ביניים המוגשות במהלך בירור בקשת אישור, שהיא בקשת ביניים כשלעצמה, מה גם שממילא שאלת תום ליבה של שירזי תידון במסגרת הדיון בבקשת האישור לגופה. לנוכח האמור, נקבע כי שירזי רשאית להגיש בקשת אישור מתוקנת, וזו אמנם הוגשה (להלן: בקשת האישור המתוקנת ); תוך שניתנה לפלאפון אפשרות להגיש תשובה עדכנית ולשירזי הזדמנות להגיב לה. בית המשפט הוסיף כי הצדדים יטענו לעניין ההוצאות בתום ההליך.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

9.

פלאפון טוענת כי יש להתערב בהחלטת התיקון, בראש ובראשונה מאחר שהיא איננה מנומקת דיה, ובכלל זאת איננה מתייחסת לטענות שהצדדים העלו בנדון ולפסיקה הרלוונטית לעניין – ובעיקר לאמות המידה שנקבעו ב-בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר (22.11.2012) לעניין תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: עניין אינסלר ). כן נטען כי קבלת בקשת התיקון לא תפשט את הדיון בהליך, כך בפרט לנוכח היקף התיקון ששירזי ביקשה לערוך בבקשת האישור; ובהתאם, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעה כי התיקון יחדד את השאלות ויקל על בירור ההליך. לגישת פלאפון, הלכה למעשה לא מדובר בתיקון של בקשת האישור, כי אם בהגשה של בקשת אישור חדשה המושתתת על תשתית עובדתית ומשפטית שונה – שאף סותרת את שנטען בבקשת האישור. זאת ועוד. נטען כי חשיפת שיחת המכירה איננה מהווה הצדקה להיעתר לבקשת התיקון, שכן חלפו חודשים רבים בין מסירת ההקלטה עד למועד שבו הבקשה הוגשה. נוסף על כך, נטען שמאחר שבעניין אינסלר נקבע כי תום לב הוא אחד השיקולים שעליו יש לתת את הדעת בעת הכרעה בבקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, נדרש היה לקיים דיון בשאלת תום ליבה של שירזי כבר בשלב זה ולאפשר לפלאפון לחקור אותה בנושא; זאת במיוחד בהינתן הסתירות שנתגלו בין הגרסאות שהציגה. לסיום, נטען כי בהתחשב בעלויות המשמעויות שתיקון בקשת האישור מטיל על פלאפון, לא היה מקום להותיר את סוגית ההוצאות לסוף ההליך.

10.

שירזי סומכת את ידיה על החלטת התיקון, שלדבריה היא אמנם תמציתית אך בשום פנים ואופן לא חסרה; ועומדת על כך שמדובר בהחלטה דיונית שאין כל עילה להתערב בה. לטענת שירזי, בניגוד לטענות פלאפון, בקשת התיקון מתמצה בשלושה תיקונים מוגדרים שנועדו לאפשר דיון סדור וענייני בבקשת האישור, ולכן אין יסוד לטענה שמדובר בבקשת אישור חדשה; ולדבריה התיקונים התבקשו לנוכח הערות בית המשפט המחוזי בדיון קדם משפט שהתנהל לפניו. שירזי טוענת כי הטענה היסודית שבבסיס בקשת האישור, שלפיה פלאפון מחייבת את לקוחותיה בתשלום נוסף עבור חבילות גלישה מבלי שהדבר נתבקש על ידם, נותרה בעינה גם בבקשת האישור המתוקנת – והתיקון שנערך בנדון נועד רק לחדד ולהבהיר טענה זו. כן נטען כי הוספת עילת ההטעיה המנויה בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן היא מתחייבת בנסיבות העניין; ובנקודה זו מוסיפה שירזי כי אין ממש בטענת פלאפון שלפיה נערך שינוי משמעותי בהתייחסות של שירזי להסכם והחשבוניות שנשלחו לה – והשוני מתמצה בכך שבבקשת האישור הם נזכרו כחלק מתיאור המסד העובדתי, בעוד בבקשת האישור המתוקנת ההסכם והחשבוניות באים בגדרי טענת ההטעיה. עוד נטען כי התיקון השלישי בבקשת האישור הוא מינורי, ומתייחס לאי דיוק שנפל בטענת שירזי שלפיה נמסר לה בשיחת המכירה כי עלות חבילת הסלולר תתעדכן ל-89.90 ש"ח, כאשר בפועל מההקלטה והתמליל שהועברו לידיה עולה כי הדבר לא נאמר לה.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה – על הנספחים שצורפו להן – הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות.

הלכה מושרשת היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהתייחס לאופן ניהול ההליך, והדברים נכונים גם כאשר עסקינן בבקשה לתיקון כתב טענות בגדרי הליך ייצוגי. בהתאם, התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות לעניינים שבסדרי דין תיעשה במשורה ובמקרים חריגים שבהם הוברר כי ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (ראו למשל: רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש , פסקה 10 (7.7.2019); רע"א 125/19 קליין נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ (בז"ן) , פסקה 6 (3.7.2019) (להלן: עניין קליין )); ולא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם מקרים אלה. ואבאר.

12.

אמות המידה לבחינת בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית נדונו זה מכבר ב- עניין

אינסלר . בהלכה זו נקבע כי יש לנקוט בגישה ליברלית ביחס לבקשה לתיקון בקשת אישור המוגשת בשלבים מוקדמים של ההליך הייצוגי, בדומה לגישה הנוהגת בהליכים אזרחיים "רגילים" ובמיוחד לנוכח האינטרס הציבורי שמגולם בניהול תובענות ייצוגיות ראויות . בהינתן האמור, נקבע שככל שעל פני הדברים נראה שבקשת האישור איננה בקשת סרק וקיים יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה במחלוקת בין הצדדים, יש לנקוט ביד רחבה כלפי קבלת בקשת התיקון; ולצד זאת, הובהר כי יש להיזהר פן מנגנון זה ינוצל לרעה וישמש לעריכת "מקצה שיפורים" בבקשת אישור שהוגשה בחופזה וללא שקידה ראויה.

בהתאם, נקבע שהשיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון בבואו להכריע בבקשה לתיקון בקשת אישור הם: אופי התיקון ואם הוא דרוש לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת, השיהוי בהעלאת הטענה או בהוספת הראיה והעיתוי שבו הוגשה בקשת התיקון, מידת הפגיעה שהתיקון עלול להסב לבעל הדין שכנגד, ושאלת תום ליבו של מבקש התיקון (ראו: עניין אינסלר , פסקאות 20-14; רע"א 1850/19 לרנר נ' די בי אס שירותי לווין (1998) בע"מ , פסקה 9 (7.1.2020); רע"א 9505/17 רמי לוי שיווק השקמה נ' כהן , פסקה 8 (2.8.2018) (להלן: עניין רמי לוי ); רע"א 1494/15 עמוסי - נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ נ' הר פז , פסקה 6 (15.7.2015)).

13.

בענייננו, החלטת התיקון היא אמנם קצרה ותמציתית, אולם לא ניתן לומר כי היא איננה מנומקת, בוודאי לא באופן המצדיק מתן רשות ערעור והשבת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק הכרעתו (ראו והשוו: רע"א 8917/18 דן תפעול ושירותים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ , פסקה 9 (23.12.2019)); ובניגוד לאופן הצגת הדברים, ניכר כי אמות המידה שפורטו בעניין אינסלר עמדו לנגד עיניי בית המשפט המחוזי בהחלטתו להיעתר לבקשת התיקון (ראו: עניין קליין , פסקה 7). עוד ייאמר בהקשר זה, כי יש לראות את "תמציתיות" החלטת התיקון גם בראי החלטת בית המשפט המחוזי בתום ישיבת קדם המשפט, שאיפשרה לשירזי להגיש את בקשת התיקון לכתחילה.

14.

ומכאן לטענות שהועלו כלפי החלטת התיקון לגופה. במסגרת בקשת התיקון נתבקש לערוך תיקונים עובדתיים ומשפטיים בבקשת האישור – ואף שמדובר בתיקונים בהיקף לא מבוטל, אין מדובר בבקשת אישור חדשה. מעיון בכתבי הטענות, ניכר כי תיקון הרובד העובדתי וחידוד הטענות שהופנו כלפי פלאפון התבקש לנוכח החשיפה של שיחת המכירה ובהינתן פערים שנתגלו בין גרסאות הצדדים; ומשהותר לשירזי לתקן את המסד העובדתי הנוגע לעניינה הפרטני, אך מתבקש היה לאפשר לה להוסיף את עילת ההטעיה לבקשת האישור – זאת במיוחד כאשר אחת מטענות ההגנה העיקריות של פלאפון היא ששירזי "בחרה" להתקשר בחבילת הגלישה המשודרגת. משאלה פני הדברים, אינני רואה מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי התיקונים דרושים לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת, אף לא בקביעה כי בקשת האישור לא הוגשה בחיפזון או ברשלנות; ודברים אלה אמורים במיוחד, בהינתן העובדה ששירזי ביקשה לקבל הקלטה של שיחת המכירה עוד לפני שהגישה את בקשת האישור ופלאפון סירבה לבקשתה זו, וכן בשים לב לפערי המידע המובנים בין הצדדים להליך (עניין אינסלר , פסקה 15; ראו והשוו: רע"א 4732/15 מילגם חניה סלולארית בע"מ נ' גרטמבלום , פסקה 7 (2.9.2015)) .

בנקודה זו יוער, כי אף שניתן להשמיע ביקורת על כך ששירזי לא העלתה את טענת ההטעיה כבר בבקשת האישור, למרות שזו מבוססת בין היתר על מסמכים (ההסכם והחשבוניות) שהיו בידיה עוד במועד הגשתה, אין הדבר עולה כדי חוסר תום לב מצידה; וסבורתני כי בנסיבות המקרה – בדין הותר לה להוסיף עילה זו; זאת במיוחד, לנוכח אינטרס הקבוצה כי בקשת האישור תשקף את מלוא הטענות המשפטיות שעומדות לה. עוד ייאמר, כי משלא נמצא יסוד על פני הדברים לסברה כי בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב, בית המשפט המחוזי לא היה מחויב לברר את שאלת תום ליבה של שירזי טרם הכרעה בבקשת התיקון, לא כל שכן לקיים חקירות בנדון; והרושם הוא שהטענות שהועלו על ידי פלאפון בהקשר זה נועדו אך להכביד ולסרבל את הדיון בבקשת האישור שלא לצורך. הדברים אמורים במיוחד לנוכח שיקול הדעת הרחב שמסור לערכאה הדיונית בנוגע לאופן ניהול ההליך, ובהינתן שככלל יש להימנע מהפיכת הליכי ביניים לתחליף לשלב ההוכחות (ראו והשוו: רע"א 4706/18 זליכה נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ , פסקה 15 (26.8.2019)). ויוזכר לעניין טענת חוסר תום הלב שבפי פלאפון, כי בקשותיה החוזרות של שירזי להעביר לידיה הקלטה של שיחת המכירה טרם הגשת בקשת האישור סורבו על ידי פלאפון.

טרם סיום ייאמר לעניין העיתוי שבו הוגשה בקשת התיקון, כי אמנם מוטב היה לו הבקשה הייתה מוגשת מיד לאחר הגשת התשובה בצירוף שיחת המכירה, וטרם שהוגשה התגובה לתשובה והתקיים קדם משפט בנדון. אולם העובדה שלא כך היה, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק התערבות בהחלטת התיקון, בפרט בנסיבות שבהן הדיון בבקשת האישור עודנו מצוי בשלב מקדמי; ובכל מקרה, לשיהוי שדבק בבקשת התיקון ולפגיעה שהדבר הסב לכאורה לפלאפון, ניתן ליתן ביטוי בפסיקת הוצאות. ייאמר לעניין ההוצאות, כי אינני רואה מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לדחות את הדיון בשאלת ההוצאות לתום ההליך; ומכל מקום מדובר בהחלטה החוסה בגדרי סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 ( עניין רמי לוי , פסקה 9).

15.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשת (פלאפון) תישא בהוצאות המשיבה (שירזי) בסך של 8,000 ש"ח.