רע"א 6958/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. יונתן שליידר

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.8.2020 (השופט ח' כבוב , ס"נ, ב-ת"צ 1756-09). בגדרי ההחלטה נדחתה בקשה שהוגשה מכוח תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להורות למשיב למסור פרטים נוספים בקשר עם כתב תביעה שהוגש מטעמו במסגרת תובענה שאושרה כייצוגית (להלן: ההחלטה ו- הבקשה למסירת פרטים נוספים , בהתאמה).

הרקע הצריך לענייננו

2.

מדובר בהליך נוסף בסדרה של הליכים המתנהלים בין הצדדים מאז שנת 2009 במסגרת תיק ייצוגי. הליכים אלה פורטו על ידי לאחרונה ב-רע"א 2116/19 שליידר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ( 1.6.2020 ), ואיני רואה לחזור על הדברים. בתמצית ייאמר כי בחודש יולי 2009 הגיש המשיב, יונתן שליידר, בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המבקשת, חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: שליידר , בקשת האישור ו- חברת החשמל , בהתאמה). בבקשת האישור נטען כי בתחשיב עלויות ייצור החשמל שעל בסיסו נקבע תעריף החשמל לצרכנים, כללה חברת החשמל תוספות שכר חריגות ששילמה לעובדיה וכן התחייבויות פנסיוניות ששולמו ביתר, מה שגרם לגבייה שלא כדין של סכומי כסף שונים במסגרת חשבונות החשמל התקופתיים. עילות התביעה שעליהן נסמכה בקשת האישור היו איסור הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; ניצול לרעה של מונופולין; עשיית עושר ולא במשפט; תרמית; הפרת חובה חקוקה; והפרת חובת תום הלב. הסעד שנתבקש בבקשת האישור הוא השבה של החלק בתעריף החשמל שנטען כי נגבה מהצרכנים שלא כדין בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור, המוערך בסכום כולל של כ-11 מיליארד ש"ח.

בית המשפט המחוזי (השופטת ד' פלפל , ס"נ) נעתר לבקשת האישור ואישר את התובענה כייצוגית בהחלטה מיום 17.4.2013 יצוין כי בית המשפט המחוזי דן בבקשת האישור לגופה רק בעילות של איסור הטעיה ועשיית עושר ולא במשפט; ואולם אישר את יתר העילות תוך הסתמכות על פסק הדין ב-רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי (5.7.2012) (להלן: עניין עמוסי ), ומאחר שעילות אלה מצמיחות על פי הנטען את אותו סעד. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדונה לפני הרכב, ובפסק דין מיום 29.8.2017 נקבע כי יש ליתן רשות ערעור ולהיעתר לערעור בחלקו. נדחו הטענות ביחס לתשלום יתר בגין התחייבויות פנסיוניות; ובנוגע לטענות בדבר תשלום הטבות שכר חריגות – נדחתה עילת ההטעיה, ונקבע כי עומדת לשליידר עילת תביעה אישית מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. גם בפסק דין זה לא נדונו לגופן כל עילות התביעה שהיו מנויות בבקשת האישור, אלא רק העילות שבהן דן בית המשפט המחוזי לגופן, והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בתובענה הייצוגית לגופה (רע"א 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שליידר ). בקשות לקיים דיון נוסף בסוגיה זו נדחו בהחלטת הנשיאה א' חיות מיום 4.2.2018 (דנ"א 7161/17 שני נ' שליידר ). יצוין כי בשנת 2013 הגיש שליידר בקשה נוספת לאישור התובענה כייצוגית, שעניינה בטענות דומות לאלה שהועלו בבקשת האישור שבה עסקינן, בהבדל שהבקשה החדשה מתייחסת לתקופה מאוחרת יותר.

3.

ביום 20.8.2018 הגיש שליידר כתב תביעה בתובענה הייצוגית בהתאם לפסק הדין ב-רע"א 3456/13. בחלוף כשלושה חודשים, ביום 15.11.2018 הגישה חברת החשמל בקשה להורות למשיב להגיש כתב תביעה מתוקן ולחלופין להורות על מחיקת סעיפים מתוך כתב התביעה המתוקן. ביום 20.2.2019 הורה בית המשפט המחוזי (השופט ר' כהן ) על מחיקת עילות התביעה שלא נדונו לגופן בבית המשפט העליון, ושאושרו בהחלטת האישור מיום 17.4.2013 ללא דיון לגופן ועל יסוד פסק הדין בעניין עמוסי. על החלטה זו (ועל שתי החלטות מקדמיות נוספות) הגיש שליידר בקשה לרשות ערעור. ביום 1.6.2020 נעתרתי לבקשת רשות הערעור והוריתי בין היתר על ביטול מחיקת עילות התביעה מכתב התביעה. התיק חזר לבית המשפט המחוזי בפעם השנייה, שאז הוגש כתב תביעה מתוקן ביום 7.6.2020. אלא שהפעם סברה חברת החשמל כי כתב התביעה אינו מפורט דיו, וביום 2.7.2020 הגישה את הבקשה למסירת פרטים נוספים העומדת במוקד ההליך.

בבקשה למסירת פרטים נוספים נטען כי כתב התביעה שהגיש שליידר אינו עומד בדרישות הדין ואינו מפרט כמתחייב את העובדות המקימות את כל אחת מעילות התביעה הנטענות. חברת החשמל טענה כי פגמים אלה שנפלו בכתב התביעה אינם מאפשרים לה לנהל את הגנתה כיאות, וגורמים ל"פגיעה מהותית בזכויותיה הדיוניות והמהותיות". עוד נטען כי הבקשה לא נועדה לעכב את ההליך המתנהל בין הצדדים, אלא לייעל אותו ולמנוע דיונים עתידיים בנוגע לגדר המחלוקת בין הצדדים. על כן התבקש בית המשפט ליתן צו המורה לשליידר לפרט את רכיבי השכר שביחס אליהם נטען לחריגות; וכן לפרט את העובדות הרלוונטיות לעילות התביעה שאושרו בהחלטת האישור ללא דיון ובהסתמך על פסק הדין בעניין עמוסי, ובפרט את העובדות המקימות לכאורה את עילת התרמית. לצד זאת התבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעם חברת החשמל עד לאחר מתן הפרטים הנוספים, ולחייב את שליידר בהוצאות.

ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור

4.

הבקשה למסירת פרטים נוספים נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 30.8.2020. בנימוקיו הדגיש בית המשפט את התמשכות ההליכים החריגה בתיק הייצוגי, הנובעת לדבריו בין היתר מריבוי הבקשות המקדמיות וההליכים שנקטו הצדדים בערכאות השונות. לשיטת בית המשפט, עיכוב קיצוני זה גורם לפגיעה בזכותם של חברי הקבוצה שההליך בעניינם יתברר בתוך משך זמן סביר. כן עמד בית המשפט על תכליתה של בקשה למתן פרטים נוספים – והיא הבהרת יריעת המחלוקת בין הצדדים. נקבע כי בנסיבות המקרה, שבהן חלק מהבקשות המקדמיות שהוגשו לאורך השנים עסקו בבחינת גדר המחלוקת בין הצדדים; ובהינתן שטרם אושרה בקשת האישור נוהלו הליכי הוכחות ממושכים, גדרי המחלוקת ברורים ואינם דורשים ליבון נוסף.

במצב דברים זה סבר בית המשפט כי יש לדחות את הבקשה למסירת פרטים נוספים, וכי הגיעה העת לקידום ההליך על דרך הגשת מלוא כתבי הטענות. לצד זאת, צוין כי חברת החשמל רשאית להתייחס בכתב ההגנה מטעמה לכל אותם ליקויים שנפלו לעמדתה בכתב התביעה, לרבות הפרטים שלטענתה חסרים. לבסוף חייב בית המשפט את חברת החשמל בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה לשליידר בסכום כולל של 25,000 ש"ח. זאת לדבריו משום שהבקשה לא הייתה נחוצה להכרעה במחלוקת, השתרעה על פני עמודים רבים, וכללה טיעונים שלשיטת בית המשפט ממילא ימצאו דרכם לכתב ההגנה שיוגש על ידה, כך שלא הייתה הצדקה לדון בהם במסגרת הליך מקדמי.

בקשת רשות הערעור

5.

בבקשת רשות הערעור טוענת חברת החשמל כי שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את הבקשה למסירת פרטים נוספים; והיא עותרת לכך ששליידר ימסור את הפרטים החסרים בכתב התביעה, ולחלופין למחיקת ביטויים מכתב התביעה שלשיטתה הם "כוללניים". כן נתבקש להורות על הארכת המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר מסירת הפרטים הנוספים.

חברת החשמל סומכת את טענותיה על פסק הדין שניתן על ידי ב-רע"א 2116/19 ביום 1.6.2020, שם צוין כי יש לאפשר לשליידר " להעלות טענות ביחס לכלל חריגות השכר שלטענתו אירעו בשנים הרלוונטיות... וייאמר כי אין בכך כדי לגרוע מן הנטל המוטל על המבקש להראות כי כל אחת מהטבות השכר שהוא טוען להן היא אמנם חריגה, לא אושרה כדין וכן מומנה על ידי הצרכנים במסגרת תעריף החשמל שנגבה מהם ". לדברי חברת החשמל כתב התביעה שהגיש שליידר סוטה מהוראות אלה, מאחר שאינו מפורט במידה המאפשרת להבין מהן טענותיו כלפיה ככלל, ובפרט מהם אותם תשלומי שכר המהווים לגרסתו חריגות שכר. בשל כך, טוענת חברת החשמל, היא תאלץ להתייחס בכתב ההגנה מטעמה לכל אחד ואחד מרכיבי השכר שמשולמים בחברה, מה שיפגע בזכותה להתגונן מפני התביעה ויגרום לסרבול ההליך ולהארכתו שלא לצורך.

חברת החשמל מוסיפה וטוענת כי לא ייתכן שהתמשכות ההליכים בתיק תמנע ממנה לממש את זכותה הבסיסית להתגונן מפני התביעה – ועל מנת לעשות כן שומה על שליידר לבאר מהם רכיבי השכר שלגרסתו נכללו שלא כדין בתחשיב; וזאת ביתר שאת לנוכח ההיקף הכספי העצום של הסעד המבוקש (שעומד כיום על 5 מיליארד ש"ח). באותו עניין, נטען כי העיכוב בבירור התובענה נגרם בעיקרו בשל התנהלות שליידר, שמגיש את כתבי טענותיו באופן כוללני ובניגוד לדין. לשיטת חברת החשמל, שליידר עצמו הודה בכתב התביעה כי ישנם פרטים הכרחיים שלא ניתן להבין מכתב התביעה, ולצורך כך יש לעיין בכתבי טענות אחרים ובראיות שהוגשו בעבר, שעילות התביעה נובעות מהם. נוסף על כך, נטען כי שליידר הגיש לאורך השנים בקשות מקדמיות רבות, שגרמו לעיכוב ההליך בבית המשפט המחוזי. לבסוף נטען כי שגה בית המשפט בכך שחייב את חברת החשמל בהוצאות בסך 25,000 ש"ח בגין הליך זה, הן משום שבקשתה הייתה מוצדקת והכרחית, הן משום שסכום זה עולה על ההוצאות הריאליות של שליידר.

דיון והכרעה

6.

נקודת המוצא לדיון היא שלערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בסוגיות שעניינן בסדרי דין. היקף התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות בעניינים אלה מצומצם ומוגבל למקרים חריגים בלבד – שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת למי מהצדדים עיוות דין. הדברים נכונים בהליכים אזרחיים "רגילים", וביתר שאת בעת שעסקינן בהליך ייצוגי, שבו מוטל על הערכאה הדיונית תפקיד ניהולי משמעותי (ראו והשוו: רע"א 125/19 קליין נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ (בז"ן) , פסקה 6 ( 3.7.2019 ); רע"א 3955/19 פלאפון תקשורת בע"מ נ' הילה שירזי , פסקה 11 (30.4.2020)). הלכה זו כוחה יפה כשמדובר בהחלטות בנושא תיקון כתבי טענות, והיא רלוונטית גם לענייננו, כאשר עסקינן בהחלטה דיונית מובהקת שניתנה בבקשה למסירת פרטים נוספים בקשר עם כתב התביעה, ולחלופין לתיקונו. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה מאת שליידר, וזאת משום שהמקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

במסגרת החלטתו נתן בית המשפט המחוזי דעתו למאפייניו הייחודיים של ההליך דנן, המתנהל זה למעלה מ-11 שנים; וכן למאפייני ההליך הייצוגי בכלל, ובתוך כך לנזק שעלול להיגרם לקבוצה כתוצאה מדחייה נוספת של בירור התביעה. כאמור שם, גדרי המחלוקת בין הצדדים נבחנו והובהרו על ידי הערכאות השונות, כולל במסגרת הליך הוכחות שהתקיים בבקשת האישור, ובשלה העת לקדם את הדיון לגופה של התביעה הייצוגית. זאת כאשר נשמרה לחברת החשמל הזכות להתייחס בכתב ההגנה מטעמה לכל הליקויים הנטענים בכתב התביעה, לרבות לפרטים שלטענתה חסרים בו. דומה שחברת החשמל מנסה למצוא בפסק הדין ב-רע"א 2116/19 את מה שאין בו. העובדה שעל שליידר מוטל הנטל להוכיח את טענותיו לגבי כל אחת מהטבות השכר החריגות לכאורה, אין בה כדי ללמד על רמת הפירוט הנדרשת בכתב התביעה לגבי אותן הטבות שכר. בקשת רשות הערעור יצרה עיכוב נוסף של ההליך שלא לצורך, והביקורת שמתח בית המשפט המחוזי על התנהלות זו הייתה במקומה, כמו גם החיוב בהוצאות לטובת שליידר.

הנה כי כן בקשת רשות הערעור דינה להידחות, בכל הנוגע למסירת פרטים נוספים. ממילא לא היה מקום להארכת מועד להגשת כתב הגנה; ויצוין כי תוך כדי כתיבה ועיון בנט המשפט, מתברר כי כתב הגנה אמנם הוגש בימים אלה.

7.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות .