רע"א 1106-23 רע"א 1106-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.12.2022 (כבוד השופט ר' חיימוביץ) ב-ת"צ 3645-10-17. בהחלטה התקבלה באופן חלקי בקשה לגילוי מסמכים שהוגשה במסגרת הליך אישור תובענה כייצוגית, שעניינו בטענות לזיהום מי תהום על ידי המבקשת, חברת פלנטקס בע"מ (להלן: פלנטקס).

רקע והליכים קודמים

2.פלנטקס היא חברת בת של טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, שעיסוקה העיקרי הוא בייצור תרופות וחומרי גלם לתרופות. מפעל הייצור של פלנטקס ממוקם באזור התעשייה של נתניה (להלן: המפעל). ביום 2.10.2017 הוגשה על ידי המשיב 1, מר נתנאל ריגלר (להלן: ריגלר), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד פלנטקס, שבה נטען כי לאורך השנים אירעו דליפות משמעותיות של שפכים תעשייתיים וחומרים מסוכנים מן המפעל – שהובילו בין היתר לזיהום חמור של מי התהום בסביבה (להלן: בקשת האישור).

בקשת האישור הוגשה לפי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), שעניינו ב"תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע". ביסוד הבקשה עמדה עילת תביעה קניינית במהותה, כאשר על פי הנטען זיהום המים שפלנטקס גרמה פגע במי התהום שהם קניין הציבור כולו; וכן נטען כי פלנטקס התעשרה שלא כדין על חשבון הציבור שעה שנמנעה מלהשקיע באמצעים ומערכות למניעת הזיהום (להלן: העילה הקניינית). עילה זו מבוססת על סעיף 1 לחוק המים, התשי"ט-1959 המורה כי "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ"; והקבוצה שבשמה התבקש ניהול התובענה כייצוגית היא כלל תושבי מדינת ישראל, להם שייכים לפי הנטען מי התהום. הסעדים שנתבקשו בבקשת האישור כללו השבת הרווחים שהפיקה פלנטקס שלא כדין, וכן השבת מצב המים לקדמותו.

3.ביום 18.1.2022 הורה בית המשפט המחוזי על תיקון בקשת האישור, בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי ריגלר (להלן: בקשת התיקון) וחרף התנגדות פלנטקס לתיקון המבוקש. בתמצית, התיקון כלל הוספת קבוצת תובעים ועילת תביעה נזיקית נגד פלנטקס. בד בבד עם קבלת בקשת התיקון, הוסיף בית המשפט המחוזי ודחה בקשה שהגישה פלנטקס לסילוק בקשת האישור על הסף (להלן: בקשת הסילוק). בבקשת הסילוק טענה פלנטקס כי לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית על יסוד עילה קניינית בגין פגיעה במקורות מים, בהיעדר עילת תביעה אישית לכל אחד מחברי הקבוצה ומשום שהמים אינם קניין פרטי אלא ציבורי; ואולם בהחלטה בבקשת הסילוק נקבע כי עניין זה ילובן במסגרת הדיון בבקשת האישור עצמה. יצוין כי לנוכח טיב הסוגיות שעמדו אז במחלוקת התייצב להליך היועץ המשפטי לממשלה; ולדיון בבקשת הסילוק צורפה גם עמותת אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, במעמד של ידיד בית המשפט.

בקשת רשות ערעור שהגישה פלנטקס על ההחלטה בבקשת התיקון ובבקשת הסילוק נדחתה על ידי בהחלטה מיום 22.12.2022, ובין היתר ציינתי כדלקמן:

"על פני הדברים עומדות בפני ריגלר משוכות בלתי מבוטלות, הן ביחס לעילה הקניינית הן ביחס לזו הנזיקית. אף בית המשפט המחוזי ציין שבקשת האישור מעוררת שאלות כבדות משקל, בין היתר באשר לדרכי אכיפת הדין על גורמים מזהמים שהסבו נזק ליחיד ולרבים כתוצאה ממפגע סביבתי. יש להניח ששאלות אלה ילובנו במסגרת הדיון בבקשת האישור לגופה, ובשלב זה לא מצאתי עילה להתערבות באופן שבו מנוהל הדיון." (רע"א 1055/22 פלנטקס בע"מ נ' ריגלר (22.12.2022), להלן: רע"א 1055/22).

4.משהורה בית המשפט המחוזי על דחיית בקשת הסילוק וקבלת בקשת התיקון, ביום 10.3.2022 הוגשה בקשת אישור מתוקנת שהוספה לה עילת תביעה נזיקית (להלן: בקשת האישור המתוקנת). במסגרת העילה הנזיקית נטען כי פלנטקס נהגה שלא כדין כאשר נמנעה מלנקוט באמצעים הולמים למניעת זיהום מי התהום או צמצומו; וכי התנהלותה מהווה רשלנות והפרת חובה חקוקה לפי סעיפים 35 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. במישור הנזק, נטען כי גילוי המידע על אודות זיהום מי התהום והקרקע בשפכי המפעל הרעילים גרם לתושבי נתניה לחשש מפני ההשפעה השלילית שיכולה להיות לכך על מי השתייה שהם צורכים; ועל כן נטען לנזק מסוג "חשש, גועל, רגשות שליליים וצורך לרכוש מים מינרליים" (סעיף 24 לתצהיר ריגלר שצורף לבקשת האישור המתוקנת). הקבוצה שבשמה נטען כי יש לנהל את התובענה כייצוגית בעילה נזיקית כוללת את כל תושבי נתניה שנגרם להם נזק כאמור (לעיל ולהלן: העילה הנזיקית). לבקשת האישור המתוקנת צורפה מבקשת נוספת, טל פרנקל, היא המשיבה 2 בהליך דנן (להלן: פרנקל).

בתשובתה לבקשת האישור המתוקנת הודתה פלנטקס כי במי התהום אותרו שפכים שמקורם במפעל; ואולם הוסיפה והבהירה כי מרגע היוודע דבר הזיהום היא נקטה ועודנה נוקטת בכל הפעולות הנדרשות לצורך הסרתו ושיקום המים, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המוסמכות ובהתאם להנחיותיהן. עוד נטען כי במי התהום נמצאו חומרים מזהמים נוספים שמקורם איננו במפעל, ועמדה על כך שהחומרים הפרמצבטיים שאותרו במים הם חומרים שלא קיימים לגביהם ערכי סף למי שתייה או ערכי מטרה לשיקום. בנסיבות אלה טענה פלנטקס כי יש לדחות את בקשת האישור המתוקנת לגופה, הן את העילה הקניינית הן את העילה הנזיקית.

הבקשה לגילוי מסמכים והחלטת בית המשפט המחוזי

5.ריגלר ופרנקל (להלן: המשיבים) הגישו תגובה לתשובה לבקשת האישור המתוקנת, וכן בקשה לצו גילוי מסמכים ומענה על שאלון (להלן: בקשת הגילוי). בבקשת הגילוי נתבקש מידע מסוגים שונים, בין היתר בדבר פעולות שנקטה פלנטקס לצורך מניעת זיהום המים והעלויות שהשקיעה בכך; בדיקות המעבדה והניטור שנערכו למי התהום באזור המפעל, תוצאותיהן של הבדיקות וטיב החומרים שזוהו בהן; מענקים שקיבלה פלנטקס מן המדינה במסגרת פעילותה; תכתובות, נהלים פנימיים ותוכניות עבודה הנוגעים לזיהום ולפעולות שננקטו לצורך ניטורו ומניעתו; פרוטוקולים והחלטות דירקטוריון הקשורים לטיפול בזיהום ובשימוש במענקים שקיבלה פלנטקס; היתרים ואישורים רגולטוריים שניתנו לפלנטקס בעניין הזרמת שפכים וטיפול בזיהום; ועוד. כן נתבקשו מסמכים שנזכרו בתשובת פלנטקס לבקשת האישור המתוקנת, ומענה על שלוש שאלות במסגרת שאלון.

פלנטקס מצידה התנגדה לבקשת הגילוי – הן משום שלדבריה בקשת האישור המתוקנת אינה מעמידה תשתית ראייתית מספקת, הן מאחר שהמסמכים שנתבקשו אינם רלוונטיים לבירור השאלות שבמחלוקת. עוד טענה כי מדובר בבקשה גורפת וכוללנית; כי הגילוי המבוקש יכביד עד מאוד על פלנטקס ואף יחייב אותה "לייצר" מסמכים חדשים; וכי כל המסמכים שגילויים התבקש בטענה כי אוזכרו בתשובה לבקשת האישור המתוקנת, למעשה כלל לא נזכרו בה במפורש. אשר לשאלות בשאלון נטען גם כן כי הן כלליות ולא רלוונטיות, ואינן מתאימות למסגרת של שאלון.

6.ביום 15.12.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת הגילוי, שבה נעתר למבוקש באופן חלקי (להלן: החלטת הגילוי). מן ההחלטה עולה כי בית המשפט נתן דעתו לשני התנאים למתן צו גילוי מסמכים בהליך אישור תובענה כייצוגית הקבועים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות): האחד הוא קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית; השני הוא רלוונטיות המידע שגילויו מתבקש לליבון השאלות שבמחלוקת בשלב בקשת האישור.

בכל הנוגע לתשתית הראייתית, נקבע כי המשיבים הצביעו על קיומו של זיהום במי התהום; הציגו ראיות לכאורה הקושרות בין הזיהום ובין פעילותה של פלנטקס; והראו כי מי התהום טרם שוקמו באופן מלא – ובכך הניחו המשיבים תשתית ראייתית ראשונית כנדרש. לעניין דרישת הרלוונטיות, נקבע כי מידע הנוגע לזיהום המים ולפעולות שבוצעו לניקויו רלוונטי לדיון בבקשת האישור; שכן סוגיות אלה מצויות בליבת המחלוקת, ועיקר המידע בנדון מצוי ברשות פלנטקס. מנגד, נקבע כי אין רלוונטיות למסירת נתונים אחרים שנתבקשו, כגון כאלה שנוגעים לרווחיה של פלנטקס או למענקים שקיבלה – שכן אלה תורמים בעיקר לליבון שאלת הנזק, שבשלב זה של הדיון איננה עומדת להכרעה.

7.לאחר בחינה פרטנית, בית המשפט המחוזי הורה על גילוי מסמכים שאותם ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות:

א.מסמכים הנוגעים לאופן שבו פועלת פלנטקס לצורך מניעת זיהומים ולטיפול בזיהום הקיים:

(-) נתונים בדבר אופן הטיפול בשפכי התעשייה ממפעל פלנטקס, שאותם פלנטקס נתבקשה למסור לרשויות שונות, ובעיקר לרשות המים. חלק מרכזי מהמידע נוגע לפעולות שפלנטקס ביצעה והתחייבה לבצע בעתיד לצורך ניקוי מי התהום המזוהמים (סעיפים 8, 9, 28 ו-29 להחלטת הגילוי).

(-) מידע בדבר דרכי הפעולה שפלנטקס נקטה בהן והכספים שהשקיעה לצורך מניעת הזיהום ושיקום המים המזוהמים – בתשובת פלנטקס נטען כי פלנטקס פעלה למניעת זיהום ולשיקום הזיהום הקיים, ועל כן נקבע כי מידע בדבר טיב הפעולות שביצעה ועלויותיהן הוא רלוונטי (סעיפים 13 ו-14 להחלטת הגילוי).

(-) נהלים והנחיות פנימיים של פלנטקס בדבר מניעת זיהום מים וקרקע, והנחיות למנהלים בפלנטקס בנושאים סביבתיים (סעיפים 25 ו-26 להחלטת הגילוי).

ב.מסמכים הנוגעים לשאלת עצם האחריות והיקף האחריות של פלנטקס לזיהום ולנזק הנטען:

(-) היתרים שניתנו למפעל פלנטקס – בתשובת פלנטקס נטען כי חלק מן החומרים שזוהו במי התהום המזוהמים אינם קשורים לפעילות המפעל, ומשכך נקבע כי היתרי הרעלים של המפעל ותנאיהם מהווים מידע רלוונטי (סעיף 12 להחלטת הגילוי). עוד נקבע כי גם ההיתרים והאישורים שניתנו לפלנטקס להזרמת שפכים מן המפעל לבורות על חוף הים, ככל שניתנו כאלה, מהווים מידע רלוונטי (סעיף 30 להחלטת הגילוי).

(-) מסמכים ונתונים הנוגעים לנסיבות הסגירה של בארות הפקת מי השתייה באזור מפעל פלנטקס – בתשובת פלנטקס נטען כי פעילותן של בארות המים הסמוכות למפעל הופסקה זמן רב לפני שהתגלה החשד לזיהום מן המפעל, בין היתר עקב זיהומים ממקורות אחרים שאינם קשורים לפלנטקס. לפיכך נקבע בהחלטה כי מסמכים שיש בהם כדי להעיד על נסיבות הסגירה של הבארות הם רלוונטיים (סעיפים 15 ו-19 להחלטת הגילוי).

ג.מידע בדבר החומרים המזהמים שנמצאו במי התהום ומאפייניהם:

(-) רשימת החומרים שזוהו בקידוחי ניטור ודיגום של מי התהום בסביבת המפעל, מידע בדבר תכונותיהם של החומרים ותוצאות האנליזות שבוצעו במעבדות לדגימות המים – בתשובת פלנטקס נטען כי למי התהום באזור המפעל נערכו בדיקות שונות, שבהן נמצאו עדויות לנוכחות של חומרים פרמצבטיים; כאשר לטענת פלנטקס מדובר בחומרים שאינם כלולים ברשימת המזהמים הסטנדרטית בישראל, ואף לא קיימים לגביהם ערכי סף למי שתיה וערכי מטרה לשיקום. משכך נקבע כי מידע בדבר סוג החומרים שאותרו במים ותכונותיהם הוא רלוונטי (סעיפים 16 ו-17 להחלטת הגילוי).

(-) דוח שהוכן עבור פלנטקס בעניין הסיכון הנשקף מן החומרים שהתגלו במים המזוהמים – בתשובת פלנטקס נאמר כי לנוכח העובדה שלא קיימים ערכי סף למי שתיה וערכי מטרה לשיקום ביחס לחומרים שזוהו במי התהום, הזמינה פלנטקס דוח בדבר הסיכון הנשקף מהחומרים מחברת ייעוץ חיצונית בשם Arcadis, המתמחה בסקרי סיכונים. על כן נקבע כי הדוח שהוכן על ידי החברה הוא מסמך רלוונטי (סעיף 18 להחלטת הגילוי).

נוסף על כך, נקבע כי על פלנטקס להשיב על אחת מבין שלוש השאלות שנכללו בשאלון, והיא "מדוע לא דווח על הפליטות לשפכים ולסביבה ממפעל המשיבה (פלנטקס-ע'ב') במסגרת מרשם הפליטות של המשרד לאיכות הסביבה?".

8.בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הגילוי ככל שהיא נוגעת לפירוט המוצרים המיוצרים במפעל וההכנסות ממכירתם בעת הרלוונטית (סעיף 10 להחלטת הגילוי); המענקים שקיבלה פלנטקס מהמדינה בגין מכירת תרופות (סעיף 11 להחלטת הגילוי); ופירוט של כל הוצאותיה בפועל של פלנטקס במהלך התקופה (סעיפים 21-20 להחלטת הגילוי). נקבע כי מדובר במידע שנועד להוכיח את התעשרות פלנטקס, וככזה הוא רלוונטי לשלב הוכחת הנזק ולא לשלב האישור. כן נדחתה בקשת הגילוי ביחס לפרוטוקולים והחלטות הדירקטוריון של פלנטקס הקשורים במניעת מפגעים סביבתיים וכאלה הקשורים בקבלת מענקים (סעיפים 23-22 להחלטת הגילוי); בעניין זה נקבע כי מדובר בדרישה רחבת היקף המהווה "מסע דיג". בית המשפט דחה גם את הבקשה לגלות נתונים שונים הקשורים בדגימות ואנליזות שבוצעו על ידי פלנטקס במי התהום, מאחר שמדובר בדרישה רחבה ומכבידה, שיש בה אף משום כפילות ביחס לדרישות גילוי אחרות. לבסוף, נדחתה בקשת המשיבים למסור להם העתקי מאמרים שנכתבו על ידי המומחה מטעם פלנטקס – זאת בהיעדר הוראה שבדין המחייבת מומחה למסור כל מאמר פרי עטו, גם אם אינו נזכר בחוות הדעת מטעמו.

בקשת רשות הערעור

9.פלנטקס אינה משלימה עם החלטת הגילוי, ומכאן בקשת רשות הערעור. לגישתה בקשת הגילוי אינה עומדת בשני התנאים לגילוי מסמכים בהליך של אישור תובענה כייצוגית: קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית, ורלוונטיות של המידע שנקבע כי עליה לגלות.

אשר לתנאי בדבר תשתית ראייתית ראשונית – לטענת פלנטקס אפילו היה עולה בידי המשיבים להוכיח במלואן את כל העובדות שביסוד בקשת האישור, לא היה די בכך כדי לבסס תשתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית. בהתייחס לעילה הקניינית נטען כי לאף אחד מחברי הקבוצה (הכוללת את כל תושבי ישראל) לא עומדת עילת תביעה אישית בגין פגיעה במקורות מים, שכן מדובר בקניין ציבורי ולא אישי, ולפיכך לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית בעילה זו. בנוגע לעילה הנזיקית, פלנטקס טוענת כי אף אחד מחברי הקבוצה (הכוללת את כל תושבי נתניה) לא נחשף בפועל למי שתייה מזוהמים, מה גם שבארות המים באזור המפעל נסגרו עוד בתחילת שנות ה-2000. משכך, עילת התביעה הנזיקית התיישנה זה מכבר; ובנסיבות שבהן לא הייתה קיימת חשיפה פיזית למים מזוהמים, ממילא לא קמה עילת תביעה נזיקית מהסוג הנטען בבקשת האישור.

בהתייחס לתנאי הרלוונטיות, פלנטקס סבורה כי המסמכים שבית המשפט המחוזי הורה על גילויים אינם רלוונטיים לשאלות שבמוקד בקשת האישור. מאחר שאינה מכחישה את זיהום מי התהום, ואת אחריותה לביצוע הפעולות הנדרשות לצורך שיקום המים, לגישתה השאלה האמיתית העומדת לדיון בשלב בקשת האישור אינה נוגעת לעצם קיומו של זיהום במי התהום או לאופן הטיפול בזיהום על ידה; אלא שהשאלה היא אם מבחינה משפטית קמה עילת תביעה לחברי הקבוצה בנסיבות האמורות. פלנטקס מוסיפה וטוענת כי המסמכים שבית המשפט המחוזי הורה על גילויים אינם רלוונטיים כלל לבירור שאלה זו, אלא אך לבירור שאלות עובדתיות שאין בהן כדי לתרום לליבון המחלוקת; ולמעשה מדובר בניסיון של המשיבים לבצע "מסע דיג" במסמכי פלנטקס.

פלנטקס מצביעה על נסיבות נוספות שלגישתה מצדיקות את קבלת בקשת רשות הערעור. נטען כי בבקשת הגילוי גלום חוסר תום לב מצד המשיבים, משהם עצמם ביקשו מבית המשפט המחוזי להכריע בבקשת האישור על יסוד כתבי הטענות בלבד. שנית, נטען כי מדובר בגילוי מסמכים בהיקף בלתי סביר, החורג מן ההלכות שנקבעו בפסיקה בעניין היקפו של גילוי מסמכים בכלל ובמסגרת הליך ייצוגי בפרט. לבסוף טוענת פלנטקס כי בית המשפט המחוזי הורה על גילוי חלק מן המסמכים מבלי לספק כל נימוק או הסבר לגבי הרלוונטיות שלהם, ומשכך החלטת הגילוי אינה עומדת בחובת ההנמקה שחלה על בית המשפט.

10.המשיבים דוחים את טענותיה של פלנטקס, תוך שהם עומדים על כך שהחלטה הנוגעת לגילוי מסמכים מצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית וככלל אין מקום להתערב בה. במענה לטענות בדבר היעדר תשתית ראייתית מספקת, הם מבהירים כי מדובר באותן טענות שכבר הועלו על ידי פלנטקס בבקשת הסילוק ונדחו הן על ידי בית המשפט המחוזי הן על ידי בית משפט זה במסגרת רע"א 1055/22, תוך שנקבע כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית וכי לא מדובר בתביעת סרק. משכך, לגישת המשיבים אין כל מקום לשוב ולהידרש לטענות פעם נוספת. עוד נטען לעניין התשתית הראייתית כי יש לדחות את טענת ההתיישנות שטענה פלנטקס ביחס לעילה הנזיקית, תוך שהובהר כי כל עוד זיהום המים נמשך המשמעות היא שעילת התביעה מתחדשת ונוצרת גם היא מחדש.

בכל הנוגע לרלוונטיות של המסמכים שבית המשפט המחוזי הורה על גילויים, המשיבים עומדים על כך שמדובר במסמכים רלוונטיים, העוסקים בליבת הנושאים המוזכרים בתשובת פלנטקס לבקשת האישור המתוקנת. המשיבים מוסיפים כי כל המידע המצוי בידיהם כיום מבוסס על דברי פלנטקס עצמה, והמסמכים דרושים על מנת לאמת או לסתור את גרסתה.

עוד נטען על ידי המשיבים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור לנוכח חוסר ניקיון הכפיים של פלנטקס, שלטענתם הסתירה מבית המשפט את השתלשלות ההליכים המלאה בין הצדדים; וגם בשל כך שהיא מעלה טענות שכבר נדחו בעבר ושהיא יודעת כי סיכוייהן להתקבל נמוכים, הכל על מנת להאריך את ההליך שלא לצורך ולדחות את ההכרעה בו. כן נטען כי פלנטקס עצמה היא שהתנגדה בתוקף להכרעה בבקשת האישור המתוקנת על יסוד כתבי הטענות בלבד, ומשכך אין היא רשאית להלין על המשיבים שהם עומדים על זכותם לגילוי מסמכים.

דיון והכרעה

11.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיבים, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ואבאר.

נקודת המוצא לדיון בענייני גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, היא שמדובר בסוגיות דיוניות מובהקות הנוגעות לאופן ניהול ההליך. כפי שכבר נקבע לא פעם, בסוגיות מעין אלה נתון לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב לנוכח היכרותה המעמיקה עם ההליך שלפניה והתרשמותה הבלתי אמצעית מהתנהלות הצדדים; ומשכך הלכה היא כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות מסוג זה, למעט במקרים חריגים שבהם ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם הדין או שיש בה כדי לגרום עיוות דין למי מהצדדים (רע"א 3336/22 יורו מחלבות אירופה בע"מ נ' סבטוב, פסקה 6 (12.9.2022); רע"א 8649/17 פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 18 (16.4.2018) (להלן: עניין פרטנר)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדר החריגים האמורים.

12.כידוע, בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות מעוגנים שני תנאים מצטברים, שבהתקיימם רשאי בית משפט להורות על גילוי ועיון במסמכים במסגרת הליך אישור תובענה כייצוגית. התנאי הראשון הוא שהמידע המבוקש במסגרת בקשת הגילוי רלוונטי למחלוקת בין הצדדים בשלב בקשת האישור; התנאי השני הוא שמבקש הגילוי העמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית, כנדרש בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. יצוין כי שני תנאים אלה נקבעו במקור בפסיקה בעניין רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513 (2003), ואומצו בשלב מאוחר יותר על ידי מחוקק המשנה בעת התקנתן של תקנות תובענות ייצוגיות (ראו גם: רע"א 4632/18 Volkswagen AG נ' גולן, פסקה 9 (26.12.2018) (להלן: עניין פולקסווגן)). נוסף על שני תנאים אלה, הייחודיים לשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, על בקשת הגילוי להלום את התכליות העומדות ביסוד הליכי הגילוי ועיון במסמכים בכל הליך אזרחי ולעמוד בתנאים הנדרשים שם – ובתוך כך נדרש כי היענות לבקשת הגילוי תתרום לפישוט וייעול ההליך המשפטי ולא תכביד באופן בלתי סביר על בעל הדין שעליו מוטל לגלות את המסמכים (רע"א 6641/20 י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ נ' הייט, פסקה 27 (29.11.2022) (להלן: עניין י.ו.א.ל); עניין פרטנר, פסקה 17).

העולה מן האמור הוא שהזכות לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית היא מצומצמת ביחס להליכים אזרחיים אחרים – שכן היא מתוחמת לתנאים הקבועים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות (עניין פולקסווגן, פסקה 9). עם זאת, כבכל הליך אזרחי, גם בהליך ייצוגי נקודת המוצא היא של משחק "בקלפים פתוחים", שבמסגרתו יש לחתור לחקר האמת תוך שמירה על יעילות הדיון. נוסף על כך, יש לתת את הדעת גם לתכליות הנגזרות מאופיו הייחודי של ההליך הייצוגי – והכוונה היא בעיקר לפערי הכוחות והמידע הקיימים בין הצדדים, ולמטרות החברתיות והציבוריות שביסוד ההליך. ויובהר בהקשר זה כי לעתים קרובות לא ניתן להתגבר על פערי הכוחות ולהביא להגשמת המטרות החברתיות הללו ללא גילוי מידע כבר בשלב בקשת האישור (עניין י.ו.א.ל, פסקה 27; עניין פרטנר, פסקה 16).

13.יש לבאר עוד כי בעוד בתקנות תובענות ייצוגיות נקבעו כללים ייעודיים לגילוי ועיון במסמכים בהליך הייצוגי, לא זה המצב בנוגע למענה על שאלון. בנסיבות אלה חלה תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, המורה כי "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון"; והמשמעות היא שבהליך הייצוגי חלות הוראות תקנה 56 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המסדירות את נושא המענה על שאלון בהליך האזרחי. אשר לשלב בקשת האישור, שהוא שלב מקדמי לדיון בתובענה הייצוגית לגופה, כבר נקבע כי יש להחיל ביחס למענה על שאלון את אותם התנאים החלים ביחס לגילוי ועיון במסמכים; קרי: את הוראות תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות (עניין פולקסווגן, פסקה 9).

14.ומן הכלל אל הפרט.

ראשית לתנאי בדבר קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית. בבקשת האישור המתוקנת נטען כי פלנטקס גרמה לזיהום של מי התהום בנתניה, בסמוך למפעל. מעיון בכתבי הטענות נראה כי המשיבים ביססו את טענותיהם בנדון על תשתית ראייתית ראשונית כנדרש; ופלנטקס עצמה מודה באחריותה לזיהום מי התהום, כאשר לדבריה היא פועלת לשיקום המים. מדובר אפוא בהליך ייצוגי שבבסיסו ניצבות תכליות חברתיות חשובות הנוגעות לשמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור, ונלווים לו פערי כוח ומידע משמעותיים בין הצדדים.

השאלה אם העובדות שביסוד בקשת האישור המתוקנת מבססות את העילה הקניינית ואת העילה הנזיקית הנטענות על ידי המשיבים היא שאלה משפטית מורכבת, שיש לה פנים לכאן ולכאן; ואולם שאלה זו תתברר על ידי הערכאה הדיונית במסגרת הדיון בבקשת האישור המתוקנת, ואין להקדים את המאוחר. בית המשפט המחוזי הבהיר עוד בהחלטתו בבקשת הסילוק, כי בנסיבות המקרה אין מקום לדון בסוגיות המשפטיות המתעוררות בהליך באופן מקדמי לדיון בבקשת האישור המתוקנת. מדובר בהחלטה דיונית מובהקת, שלא מצאתי מקום להתערב בה במסגרת רע"א 1055/22; והדברים נכונים גם לשלב זה של הדיון. הליך של אישור תובענה כייצוגית הוא הליך מקדמי כשלעצמו, כך שלמעט במקרים חריגים, הלכה היא שאין מקום לפצל את הדיון בו להליכים מקדמיים נוספים (ראו והשוו: רע"א 7470/20 Facebook Ireland Limited נ' גל, פסקה 10 (3.1.2022); רע"א 7787/21 UBS AG נ' אילן גרטלר, פסקה 6 (6.4.2022)).

ויובהר: לא היה מקום כי פלנטקס תשוב ותעלה במסגרת בקשת הגילוי ובהליך שלפניי את אותן טענות להיעדר עילה נגדה, משטענות אלה כבר נדחו הן על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת בקשת הסילוק הן על ידי בית משפט זה ב-רע"א 1055/22. התנהלות מעין זו מובילה להתארכות מיותרת של ההליך הייצוגי, לפגיעה ביעילות הדיונית ולבזבוז משאבים שיפוטיים.

15.ועתה לתנאי הנוסף הקבוע בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, שעניינו במידת הרלוונטיות של המידע המבוקש לבירור המחלוקות בשלב בקשת האישור. פלנטקס טוענת כי מאחר שאינה מתכחשת לזיהום מי התהום, ואף פועלת לשיקומם, המשמעות היא שאין בשלב האישור כל מחלוקת עובדתית בין הצדדים; ועל כן לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יורה על גילוי מידע הרלוונטי לבירור סוגיות עובדתיות גרידא כפי שנעשה בהחלטת הגילוי. לא מצאתי ממש גם בטענה זו, ואבאר.

בקשת האישור נסבה על סוגיית הזיהום בשלל רבדיה, וכפי שעולה מתשובת פלנטקס לבקשת האישור המתוקנת – אף לפלנטקס עצמה יש טענות עובדתיות לא מעטות בעניין הזיהום, שיש בהן כדי להשליך על חזית המחלוקת בשלב האישור. המסמכים שבית המשפט המחוזי הורה על גילויים רלוונטיים לבירור טענות אלה, ואתייחס לכל אחת מקבוצות המסמכים בתמצית:

(א) מסמכים ובהם מידע הנוגע לאופן שבו פועלת פלנטקס לצורך מניעת זיהומים ולטיפול בזיהום הקיים – בבקשת האישור המתוקנת נטען, כחלק מן העילה הנזיקית, כי פלנטקס התרשלה במניעת הזיהום ובטיפול בו לאחר שהתרחש. בתשובת פלנטקס נטען מנגד כי לא נפל דופי בהתנהלות פלנטקס, וכי היא פעלה ופועלת למניעת זיהומים ולשמירה על הסביבה, בתיאום עם הרשויות. משכך, מדובר במסמכים רלוונטיים.

(ב) מסמכים הכוללים מידע בדבר עצם האחריות והיקף האחריות של פלנטקס לזיהום המים ולנזק – פלנטקס אמנם אינה מתכחשת לכך שיש לה אחריות מסוימת לזיהום שהתגלה במי התהום, אך בכך לא די. בתשובתה לבקשת האישור המתוקנת הועלו טענות בדבר מקורות הזיהום, המועד שבו החל הזיהום, חלקה של פלנטקס בגרימת הזיהום בסביבות המפעל, ועוד. לסוגיות אלה נודעת חשיבות לבירור העילה הקניינית, שכן הן משליכות על היקף הפגיעה שפלנטקס הסבה למי התהום; וגם לבירור העילה הנזיקית, לנוכח טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי פלנטקס. לאור זאת, מדובר במסמכים רלוונטיים.

(ג) מסמכים הנוגעים לחומרים המסוכנים שהתגלו במים – בתשובת פלנטקס ישנה התייחסות עובדתית לטיב החומרים שהתגלו במי התהום, ובתוך כך גם להיקפם, לטיבם ולמאפייניהם. בין היתר מדובר בטענות בעניין היקף החומרים המצויים במי התהום ושניתן לייחס את מקורם לפלנטקס; בדבר מידת הסיכון הנשקפת מן החומרים בכלל ובהיקפים שבהם נמצאו במים בפרט; ובהתייחס לכך שאינם כלולים ברשימת המזהמים ושלא קיימים לגביהם ערכי סף. בסוגיות אלה יש כדי להשליך על שאלת התרשלותה של פלנטקס, על הפגיעה שהסבה למים ועל האפשרות להשיב את מצב המים לקדמותו. לפיכך מדובר בשאלות שגם הן רלוונטיות, הן לבירור העילה הקניינית הן לבירור העילה הנזיקית, ואינני נוקטת עמדה לגופן של העילות.

(ד) אשר לדרישה למענה לשאלה "מדוע לא דווח על הפליטות לשפכים ולסביבה ממפעל המשיבה (פלנטקס-ע'ב') במסגרת מרשם הפליטות של המשרד לאיכות הסביבה?" – מדובר בשאלה רלוונטית לנוכח גרסת פלנטקס שלפיה היא פעלה בשיתוף פעולה עם הרשויות. התשובה רלוונטית במיוחד לבירור העילה הנזיקית, שכן יש בה כדי להשליך על שאלת הרשלנות והפרת החובה החקוקה מצד פלנטקס.

16.גם בטענות האחרות של פלנטקס בבקשת רשות הערעור לא מצאתי ממש. העובדה שהמשיבים הגישו בקשה לצו עיון במסמכים אינה מעידה על חוסר תום לב, אף אם בשלב מסוים הם אכן הציעו שההליך יוכרע על יסוד כתבי הטענות בלבד. משפלנטקס הביעה התנגדות להצעה, שתכליתה הברורה היא ייעול הדיון – אין היא יכולה להיתלות בהצעה שנדחתה, על מנת למנוע מן המשיבים לממש את זכותם הדיונית לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון בהמשך ההליך. כמו כן, לא שוכנעתי כי היקף הגילוי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי הוא בלתי סביר. המידע שהורה על גילויו הוא מידע ממוקד ומתוחם; ולמעט טענות כלליות, בקשת רשות הערעור אינה כוללת כל התייחסות לקושי קונקרטי או מעמסה מיוחדת העלולים להיגרם לפלנטקס.

אין יסוד אף לטענה בדבר היעדר הנמקה. כבר נקבע כי היקף ההנמקה הנדרש בכל החלטה הוא תלוי נסיבות, ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט (רע"א 8827/15 מצדה פרנצ'יסז בע"מ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, פסקה טז (27.12.2015); רע"א 9680/17 אוניברסיטת תל אביב נ' פיקארד, פסקה 12 (8.4.2018)). בענייננו לא נפל בהנמקה כל פגם, גם אם מדובר בהחלטה תמציתית. בפתח ההחלטה הבחין בית המשפט המחוזי בין מידע הרלוונטי לשלב בקשת האישור (כזה שנוגע לזיהום ולפעולות שבוצעו לניקויו) ובין מידע שאינו רלוונטי (כל מידע אחר, למשל רווחיה של פלנטקס) – ובהמשך יישם קביעה עקרונית זו ביחס לכל אחד מפריטי המידע שנתבקשו. בית המשפט לא הורה על גילוי גורף; ובסעיפים מסוימים בהחלטה אף הבחין בין מידע רלוונטי שיש לגלותו לכזה שאינו רלוונטי, מבלי שהמשיבים עצמם עשו כן. ברי כי מדובר בהחלטה מנומקת כדבעי ושהגיונה בצידה.

סוף דבר

17.התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. פלנטקס תישא בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ש"ח.