רע"א 332-22 רע"א 332-22

1.עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטה מיום 13.10.2021 שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ד' חסדאי) ב-ת"צ 50430-11-18, ובה התקבלה בחלקה בקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

בקשת האישור והדיון בה

2.ביום 21.11.2018 הגישו המשיבים, בני הזוג גלית פוקס בורמן ויוני בורמן, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן: המשיבים, ארקיע, ו-בקשת האישור בהתאמה). על פי הנטען בבקשת האישור, המשיבים רכשו מארקיע כרטיסים לטיסה מנמל התעופה בן גוריון לאמסטרדם, שהמריאה ביום 18.5.2018 (להלן: הטיסה לאמסטרדם). כשעה לאחר ההמראה שב המטוס על עקבותיו בשל תקלה טכנית; ולאחר המתנה ממושכת בשדה התעופה בישראל הועלו חלק מהנוסעים והמשיבים בכללם על טיסה שהמריאה כתשע וחצי שעות לאחר המועד הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי. על פי הנטען ארקיע לא מסרה לנוסעי הטיסה לאמסטרדם מסמך בכתב המיידע אותם בדבר זכאותם לפיצוי בגין העיכוב הממושך בטיסה, כנדרש ממנה בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: חוק שירותי תעופה או החוק); וממילא לא שילמה להם פיצוי כספי בסכום הקבוע בחוק. המשיבים מצידם פנו מיוזמתם לארקיע בדרישה לקבל פיצוי כספי, אך היא סירבה בטענה כי התקלה הטכנית שאירעה בטיסה לאמסטרדם היא בבחינת כוח עליון ועל כן היא פטורה מפיצוי לפי החוק. ארקיע הציעה למשיבים כרטיסי טיסה חינם לאילת "לפנים משורת הדין", ולאחר פנייה נוספת "שדרגה" את הצעתה לכרטיסי טיסה לאירופה.

בבקשת האישור טוענים המשיבים כי ארקיע נוקטת מדיניות גורפת ועקבית של אי תשלום פיצוי המגיע לפי חוק שירותי תעופה לנוסעים שטיסתם בוטלה, ולכל היותר מציעה פיצוי נמוך עשרות מונים מהפיצוי המתחייב. יצוין בהקשר זה כי לפי סעיף ההגדרות בחוק שירותי תעופה, טיסה שלא התקיימה או שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מן המועד שנקבע בכרטיס, תיחשב כ"טיסה שבוטלה". העילות המפורטות בבקשת האישור הן הפרת חובה חקוקה; חוסר תום לב בקיום חוזה; הטעיה צרכנית, תוך הימנעות ממסירת מידע בכתב כשטיסה בוטלה, הסתרת המידע באתר באינטרנט ומסירת מידע שגוי; והתעשרות שלא כדין. המשיבים הציעו להגדיר את הקבוצה כך שתכלול את כל הנוסעים הישראלים של חברת ארקיע בשבע השנים הקודמות להגשת בקשת האישור, שטיסתם בוטלה וחרף זאת לא הוצע ולא ניתן להם פיצוי כספי כנדרש בחוק שירותי תעופה. המשיבים עתרו לצווים הצהרתיים שונים עבור הקבוצה; לפיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לחבריה בשל הימנעותה של ארקיע מתשלום הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה; וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה בשל ביטול טיסה או עיכוב ממושך בהמראה, בסך של 1,000 ש"ח לכל אחד מחברי הקבוצה. יצוין כי לעמדת המשיבים, הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה אינו מהווה "פיצויים בלא הוכחת נזק" כלשון סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 – אלא פיצוי בגין נזק ישיר שנגרם בשל ביטול טיסה וששיעורו נקבע על ידי המחוקק.

3.בתשובה לבקשת האישור מכחישה ארקיע כל הפרה של חוק שירותי תעופה. לעמדתה, סעיף 6(ה)(1) לחוק מבהיר כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי מקום שבו הביטול נובע מנסיבות שלא היו בשליטת מפעיל הטיסה ושלא ניתן היה למנוע אותן; והוראה זו חלה בנוגע לטיסה לאמסטרדם, שבוטלה בשל תקלה טכנית בלתי צפויה ובלתי ניתנת למניעה. ארקיע טוענת כי היא מקיימת את חובות הגילוי והיידוע לפי חוק שירותי תעופה, והמידע הרלוונטי מופיע באתר האינטרנט שלה ובמסמך תנאי ההתקשרות. נוסף על כך, עניינה הפרטני של הטיסה לאמסטרדם כבר נדון בפני שני מותבים שונים, ובשני פסקי דין נפרדים נדחו תביעות כספיות שהוגשו על ידי נוסעים תוך חיובם בהוצאות.

ארקיע מוסיפה וטוענת כי לא היה מקום להגדיר את הקבוצה כך שתכלול את כל נוסעי טיסות ארקיע שבוטלו. לגישתה כלל הנוסעים אינם חולקים עילת תביעה אישית עם המשיבים ושאר נוסעי הטיסה לאמסטרדם; וממילא מסכת האירועים שעליה מבוססת בקשת האישור נוגעת רק לטיסה לאמסטרדם, ולא הונחה תשתית עובדתית מינימלית ביחס לטיסות אחרות. על פי הנטען הגדרת הקבוצה שגויה גם בשל כך שחוק שירותי תעופה מקים זכאות לפיצוי רק לנוסע שפנה בפועל למפעיל הטיסה בדרישת פיצוי, כך שיש להחריג מהקבוצה נוסעים שלא פנו בדרישה מתאימה. עוד נטען כי יש לסלק על הסף את בקשת האישור מכיוון שהפיצוי הכספי המבוקש עבור חברי הקבוצה מכוח חוק שירותי תעופה אינו אלא פיצוי ללא הוכחת נזק – זאת בעוד הוראת סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות אינה מאפשרת לתבוע פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק בהליך ייצוגי (למעט בתביעות הנמנות בפרט 9 לתוספת השנייה, שאינו מענייננו). מכל מקום, כך ארקיע, לא ניתן לדרוש פיצוי נוסף על הפיצוי הסטטוטורי, מאחר שמדובר בכפל פיצוי.

הבקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון

4.לאחר הגשת כתבי הטענות בבקשת האישור, הגישו המשיבים בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ומענה על שאלון לפי תקנה 4(ב) ותקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: בקשת הגילוי ו-תקנות תובענות ייצוגיות, בהתאמה). ראשית נתבקשה ארקיע לגלות מסמכים שונים ביחס למספר טיסות שצוינו על ידה בתשובתה לבקשת האישור, כדוגמאות למקרים שבהם שילמה פיצוי לנוסעים בגין ביטול טיסה שנבע מתקלה טכנית – זאת בניגוד לטענת המשיבים בדבר המדיניות הגורפת שבה היא נוקטת. המסמכים שנתבקשו כוללים את כל ההודעות שמסרה לנוסעים בטיסות אלה בדבר זכאותם לפיצוי; את העתקי הדרישות לפיצוי שהתקבלו אצלה מאת הנוסעים; ואסמכתאות המעידות על תשלום הפיצוי. דרישה דומה נתבקשה ביחס לארבע טיסות ספציפיות שלגביהן טוענים המשיבים כי נקבע בפסקי דין שונים שקמה לנוסעים זכאות לפיצוי.

עוד נתבקש כי ארקיע תמסור העתק מכל ההודעות שמסרה לנוסעים ב-36 החודשים שקדמו לבקשת האישור בגין זכאותם לפיצוי, במקרים שבהם ביטול הטיסה נגרם בשל תקלה טכנית; וכן העתק מהמידע שנמסר לנוסעי כלל הטיסות בדבר מיקומו בשדה התעופה של נציג מטעמה של ארקיע שתפקידו לסייע לנוסעים במימוש זכויותיהם. המשיבים הוסיפו ודרשו העתק של כלל התלונות ודרישות התשלום שהוגשו לארקיע ב-36 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור; של התשובות שניתנו לפניות אלה; ושל אסמכתאות לתשלומים שבוצעו בעקבות הדרישות. כן נתבקש גילוי של כלל דוחות התקלה בגין טיסות שבוטלו בשל תקלה טכנית; והעתקים מכתבי הטענות והפרוטוקולים בהליכים משפטיים שבהם נדחתה בפסק הדין טענת ארקיע כי תקלה טכנית שאירעה בטיסה פוטרת אותה מתשלום פיצוי לנוסעים לפי חוק שירותי תעופה.

עוד בבקשת הגילוי נתבקשה ארקיע להשיב לשאלון, ובמסגרתו למסור מידע בנוגע למספרי הטיסות שבוטלו במהלך שבע השנים שקדמו לבקשת האישור; כמה מתוכן בוטלו בשל תקלה טכנית; וכן מספר הנוסעים הכולל בטיסות אלה ולכמה מתוכם שולם פיצוי לפי חוק שירותי תעופה ללא צורך בהגשת תביעה על ידם. שאלה נוספת נוגעת למספר הטיסות, מתוך כלל הטיסות שבוטלו בשל תקלה טכנית, שבהן ניתן לנוסעים הסבר בכתב בדבר זכאותם לפיצוי כספי; והמועד המדויק שבו פרסמה ארקיע באתר האינטרנט שלה את סכומי הפיצוי הקבועים בחוק שירותי תעופה. נוסף על כך נשאלה ארקיע לגבי תקלות טכניות שהתגלו במטוסיה; מספר הנוסעים שפנו בדרישה לפיצוי; מספר הנוסעים שניתן להם פיצוי; ומספר הטיסות שבהן הוענק פיצוי ללא צורך בהגשת תביעה.

לעמדת המשיבים, המסמכים המבוקשים והמענה על השאלון דרושים לה על מנת לברר ולהפריך טענות הגנה ספציפיות שנטענו על ידי ארקיע – ומכאן הרלוונטיות שלהם לדיון בבקשת האישור. הכוונה היא בעיקר להכחשתה של ארקיע כי היא נוקטת במדיניות גורפת של אי-פיצוי נוסעים במקרה של ביטול טיסות בשל תקלה טכנית; לטענתה כי היא מקיימת את חובות הגילוי והיידוע לפי חוק שירותי תעופה; וכן לטענתה של ארקיע כי במקרים ספציפיים היא שילמה לנוסעים פיצוי כספי בגין ביטול טיסתם; ולגרסתה כי חוק שירותי תעופה מחייב אותה לפצות רק נוסעים שפנו אליה במכתב דרישה.

5.ארקיע התנגדה לבקשת הגילוי. לגישתה בבקשת האישור לא הונחה ולו תשתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית – וכבר בשל כך דינה של בקשת הגילוי להידחות. על פי הנטען לא ניתן לנהל הליך ייצוגי בשם נוסעים שבשונה מהמשיבים כלל לא השתתפו בטיסה לאמסטרדם; ויתר על כן, הפיצוי המבוקש עבור הקבוצה הוא פיצוי ללא הוכחת נזק, וככזה לא ניתן לתבוע אותו במסגרת דיונית של תובענה ייצוגית. לטענת ארקיע הבקשה אף אינה עומדת בתנאי הרלוונטיות הקבוע בתקנה 4 לתקנות תובענות ייצוגיות, שכן המידע המבוקש אינו רלוונטי לזירת המחלוקת ולשלב שבו מצוי ההליך.

עוד טענה ארקיע כי איתור המסמכים המבוקשים והמענה על השאלון יחייבו אותה להשקיע מאות שעות עבודה בבדיקה של מסמכים רבים הנוגעים לאלפי טיסות, כאשר חלק מהמסמכים כלל אינם מצויים בידיה של ארקיע. בהקשר זה הובהר כי חובת גילוי מסמכים אינה כוללת חובה לבצע בירורים שונים ולייצר מסמכים במיוחד לצורכי ההליך המשפטי; כי ישנה חפיפה משמעותית בין המסמכים שנתבקשו לבין השאלות שבשאלון; וכי בכל מקרה מדובר במסע דיג.

החלטת בית המשפט המחוזי

6.בהחלטה מיום 13.10.2021 נעתר בית המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשת הגילוי. ראשית נקבע כי המשיבים הניחו תשתית ראייתית ראשונית מספקת לשלב זה של הדיון בבקשת האישור. בית המשפט הוסיף וציין כי אין פסול בכך שבשלב זה בקשת האישור מבוססת מבחינה ראייתית בעיקר על הטיסה לאמסטרדם, הגם שהקבוצה הנטענת כוללת נוסעי טיסות נוספות, שכן תכלית ההליך הייצוגי היא לאגד נפגעים דומים תחת תביעה משותפת. בהמשך לכך נפנה בית המשפט לבחון ביחס לכל אחת מדרישות הגילוי והשאלות שבשאלון, אם הן מקיימות את דרישת הרלוונטיות.

בהתייחס לטיסות שארקיע ציינה בתשובתה לבקשת האישור כדוגמאות למקרים שבהם שילמה פיצוי לנוסעים – נקבע כי המידע המבוקש (דרישות התשלום שהוגשו, האסמכתאות לתשלומים שבוצעו וכו') הוא רלוונטי ויש לגלותו. נמצא כי מדובר בטענת הגנה שהעלתה ארקיע מיוזמתה, והמידע המבוקש דרוש על מנת לסייע למשיבים להתמודד עימה. לעומת זאת, בית המשפט דחה את בקשת הגילוי ככל שהיא מתייחסת לאותן ארבע טיסות שנטען על ידי המשיבים כי נקבע לגביהן בפסקי דין שונים כי קמה לנוסעים זכאות לפיצוי. כן נדחתה הדרישה לגלות את כתבי הטענות והפרוטוקולים בהליכים משפטיים שבהם נקבע בפסק דין כי תקלה טכנית שאירעה בטיסה אינה פותרת את ארקיע מתשלום פיצוי לנוסעים לפי חוק שירותי תעופה. בעניין זה צוין כי ככל שבידי מבקשי האישור מידע ביחס להליכים משפטיים אלה, פתוחה בפניהם הדרך לעתור לעיון בכתבי הטענות שבתיקים; ועם זאת הובהר כי ככל שפסק דין מסוים אוזכר על ידי ארקיע עצמה בתשובתה, עליה להמציא למשיבים את כתבי הטענות בתיק.

במסגרת ההחלטה נדונה גם הדרישה לגילוי כלל דוחות התקלה בטיסות; הודעות ומידע שנמסרו לנוסעים מאת ארקיע ביחס לזכאותם לפיצוי בגין ביטול טיסה; תלונות ודרישות תשלום שהוגשו לארקיע, התשובות להן ואסמכתאות לתשלומים שבוצעו – הכל בהתייחס לטיסות שבוטלו במהלך 36 חודשים שקדמו להגשת בקשת האישור. בית המשפט נעתר למבוקש בעיקרו, אולם הגביל את תקופת הגילוי ל-18 חודשים בלבד קודם להגשת בקשת האישור – זאת על מנת לאזן בין אינטרס הגילוי של המשיבים ובין ההכבדה הכרוכה בכך מבחינתה של ארקיע, ובהתאם להלכה שלפיה הזכות לגילוי מסמכים בשלב האישור מצומצמת ביחס להליך אזרחי "רגיל".

אשר למענה על השאלון – הגם שנמצא ממש בטענת ארקיע כי השאלון חופף במידה רבה את גילוי המסמכים המבוקש, מטעמי זהירות ובהיותן רלוונטיות לדיון בבקשת האישור, נקבע כי ארקיע תשיב לשאלות שבהן מבוקש מידע ביחס למספר הטיסות שבוטלו בשל תקלה טכנית; מספר הטיסות מתוכן שבהן ניתן לנוסעים מסמך בכתב בדבר זכאות לפיצוי; מספר הנוסעים בטיסות אלה שפנו לארקיע בדרישה לפיצוי; ומספר נוסעי הטיסות ששולם להם פיצוי בשל ביטול הטיסה, בין אם פנו לארקיע לשם כך בין אם לאו. עוד הובהר כי המידע יימסר ביחס לתקופה של 18 חודשים בלבד טרם הגשת בקשת האישור, וככל שלא קיימת חפיפה בין דרישות הגילוי השונות.

בקשת רשות הערעור

7.ארקיע סבורה כי שגה בית המשפט המחוזי כשהורה על גילוי מסמכים ומענה על שאלון, משבקשת הגילוי אינה עומדת בתנאים שנקבעו לעניין זה בתקנות תובענות ייצוגיות. ראשית נטען כי המשיבים לא הניחו בבקשת האישור תשתית ראייתית ראשונית כנדרש לגילוי מסמכים. בכל הנוגע לטיסה לאמסטרדם העומדת במוקד בקשת האישור – לדברי ארקיע ישנם שני פסקי דין מנומקים שבהם כבר הובהר כי בטיסה זו התרחשה תקלה טכנית בלתי צפויה, שלא היתה בשליטתה של ארקיע, וכי בנסיבות אלה לא קמה זכאותם של נוסעי הטיסה לפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה. בהינתן האמור ברי כי המשיבים נעדרים עילת תביעה אישית, ונשמט היסוד תחת בקשת האישור בכללותה. זאת ועוד. נטען כי הפיצוי הכספי המבוקש עבור הקבוצה הוא פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק שירותי תעופה – ואולם סעד כזה לא ניתן לתבוע במסגרת של תובענה ייצוגית. נוסף על כך, מאחר שהתשתית הראייתית שביסוד בקשת האישור מתייחסת אך ורק לטיסה לאמסטרדם, לדברי ארקיע לא ניתן היה להרחיב בבקשת האישור את הקבוצה המיוצגת כך שתכלול את הנוסעים בכל טיסות ארקיע שבוטלו; וממילא הזכאות לפיצוי קמה רק לנוסע שפנה בדרישה לפיצוי ולא לנוסעי הטיסות בכללותם.

בהתייחס לדרישת הרלוונטיות – ארקיע טוענת כי בנסיבות שבהן אין בבקשת האישור כל התייחסות לאף טיסה אחרת מלבד הטיסה לאמסטרדם, אין מקום לדרוש ממנה לגלות מאות ואלפי מסמכים הנוגעים לטיסות אחרות שלגביהן אין למשיבים עילת תביעה אישית. לטענתה של ארקיע טיסות אלה אינן יכולות להיות במרכז המחלוקת בשלב האישור, ואין זאת אלא שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לאישור התובענה כייצוגית ודרישת הגילוי מהווה "מסע דיג" של ממש.

עוד טוענת ארקיע כי גילוי המסמכים והמענה לשאלון שעליהם הורה בית המשפט המחוזי מטילים עליה עול כבד ובלתי סביר, ומחייבים אותה לבדוק אלפי טיסות, וזאת גם לאחר שבית המשפט צמצם את התקופה ל-18 חודשים. אם לא די בכך, חלק מהמסמכים כלל לא נמצאים בידיה ועליה לייצר אותם לצורך ההליך. כן נטען לחפיפה משמעותית בין המסמכים המבוקשים ובין השאלות שבשאלון; וכי למקרא השאלות ברור שמדובר בניסיון לבסס בדיעבד את בקשת האישור שנתבררה כתביעת סרק.

8.המשיבים סבורים כי ההחלטה בבקשת הגילוי היא החלטה מנומקת ומאוזנת, שאין כל מקום להתערב בה. בהתייחס לתשתית הראייתית שביסוד בקשת האישור – המשיבים מכחישים כי הפיצוי הכספי המבוקש עבור הקבוצה הוא מסוג פיצוי ללא הוכחת נזק. לגישתם יש להבחין בין פיצויים לדוגמה מכוח סעיף 11 לחוק שירותי תעופה, שבמהותם מהווים פיצויים ללא הוכחת נזק, ובין פיצוי מכוח סעיף 6(א)(3) לחוק שהוא בבחינת הטבה המגיעה לנוסע ומחושבת בהתאם למשך העיכוב שחל בטיסה, והוא הפיצוי המבוקש בהליך הייצוגי. עוד טוענים המשיבים כי שעה שארקיע מפירה את חובתה לשלם פיצוי מכוח חוק שירותי תעופה, היא מתעשרת שלא כדין על חשבונם של הנוסעים; וכי ניתן לעתור במסגרת הליך ייצוגי לשלילת התעשרות זו, ואין מדובר בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק. לבסוף, המשיבים מדגישים כי בבקשת האישור הם עותרים לסעדים נוספים פרט לפיצוי מכוח חוק שירותי תעופה – ובהם סעדים הצהרתיים, ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לחברי הקבוצה כתוצאה מהעיכוב בטיסותיהם – ודי בכך כדי להצדיק את ניהולה של התובענה כייצוגית.

בכל הנוגע לטענת ארקיע שלפיה לא קיימת קבוצה וכי לא ניתן לבסס את בקשת האישור על הטיסה לאמסטרדם בלבד – המשיבים סבורים כי הצביעו על די אינדיקציות לכך שקיימת מדיניות בלתי חוקית של ארקיע המיושמת על כלל טיסותיה, ובכך הרימו את הנטל הראשוני לקבלת צו לגילוי מסמכים; מה גם שארקיע מנגד לא הציגה ראיות הסותרות את טענתם בנדון. כן נטען כי אין כל יסוד לקבוע שהמשיבים רשאים לייצג בהליך רק את נוסעי הטיסה לאמסטרדם – שהרי גם נוסעי טיסות אחרות שבוטלו ולא שולם להם פיצוי כדין חולקים עם המשיבים שאלות מהותיות משותפות של עובדה ומשפט.

המשיבים מוסיפים ומבהירים כי המידע שעל גילויו הורה בית המשפט המחוזי רלוונטי לדיון בבקשת האישור. נטען כי ארקיע עצמה ניסתה להוכיח מהאופן שבו היא פעלה בטיסות אחרות כי אין ממש בטענות המופנות נגדה בהליך, וגם בשל כך אין היא יכולה להישמע כעת בטענה כי מסמכים הנוגעים לטיסות אחרות אינם רלוונטיים. עוד טוענים מבקשי האישור כי אין ממש בטענת ארקיע שלפיה הם לא ביססו כראוי עילת תביעה אישית ביחס לטיסה לאמסטרדם. על פי הנטען הנטל הוא על ארקיע להוכיח שמדובר בתקלה טכנית בלתי צפויה כטענתה, והיא לא הרימה נטל זה; ומדובר בשאלה שבמומחיות שיש לבסס באמצעות חוות דעת מומחה. לבסוף, המשיבים דוחים אף את טענת ההכבדה שבפי ארקיע, משזו נטענה באופן כללי וסתמי.

דיון והכרעה

9.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נקודת המוצא לדיון היא שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות ביניים שעניינן סדרי הדין בהליך הייצוגי, ובכלל זה החלטות בנושא גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון. לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בניהול ההליך בשל הניסיון שבידיה, המומחיות וההיכרות המעמיקה עם ההליך שלפניה, ויכולתה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלות הצדדים (ראו מני רבים: רע"א 7839/20 Nippon Yusen Kabushiki Kaisha נ' בז'ה, פסקה 12 (6.1.2022); רע"א 6414/20 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' נסאר, פסקה 6 (7.11.2021)). משכך, ערכאת הערעור תתערב בהחלטות מעין אלה רק במקרים חריגים, שבהם הוברר שההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (רע"א 3336/22 יורו מחלבות אירופה בע"מ נ' סבטוב, פסקה 6 (12.9.2022) (להלן: עניין יורו מחלבות אירופה בע"מ); רע"א 4530/20 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 12 (18.10.2021).

10.תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות מונה את התנאים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית:

לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:

(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;

(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

לפי תקנה זו יש להראות כי המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לשלב הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ועל מבקש הגילוי להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית. לצד דרישות אלה, על מבקש הגילוי לעמוד בתנאים ובמגבלות שחלים על גילוי מסמכים בכל הליך אזרחי "רגיל". בתוך כך על המבקש להראות כי המידע או המסמכים שגילוים מתבקש מצויים בידי בעל הדין שכלפיו מופנה הצו; כי מתן הצו יביא לפישוט ולייעול ההליכים; וכי לא יהיה בצו כדי להכביד באופן בלתי סביר על הצד שכנגד (רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus AG, פסקה 14 (12.10.2021) (להלן: עניין ר.ל.פ.י)). כמו כן שומה על בית המשפט בבואו לדון בבקשה לגילוי מסמכים, להתחשב בתכלית ההליך הייצוגי, ובשיקולים הנגזרים מכך ובהם האינטרס הציבורי ופערי הכוחות והמידע שבין הצדדים (עניין ר.ל.פ.י, פסקה 14; עניין יורו מחלבות אירופה בע"מ, פסקה 6). עם זאת בשל החשש שהליכי גילוי מסמכים יהפכו ל"מסע דיג" שנועד להשלמת התשתית הראייתית החסרה לבקשת האישור, נקבע שהזכות לגילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מצומצמת יותר בהיקפה ביחס להליכים אזרחיים אחרים. אין בכך כדי להמעיט מחשיבות הזכות אלא רק לתחום אותה לגבולות שנקבעו בתקנה 4(ב) (עניין ר.ל.פ.י, פסקה 14; רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' סורוקר, פסקה 7 (26.6.2018)).

בהתייחס למענה על שאלון, הלכה היא שבשלב אישור התובענה כייצוגית חלים גם על בקשה מסוג זה אותם התנאים החלים ביחס לגילוי ועיון במסמכים; קרי: הוראות תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות (רע"א 1106/23 פלנטקס בע"מ נ' ריגלר, פסקה 13 (19.6.2023)).

11.מן הכלל אל הפרט. כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשת הגילוי, ולא מצאתי שנפל פגם בהחלטתו.

בכל הנוגע לתשתית הראייתית שביסוד בקשת האישור, יש לבאר כי אין לכאורה פסול בכך שהקבוצה שאותה מבוקש לייצג בהליך כוללת את כל נוסעי ארקיע שטיסתם בוטלה ולא שולם להם פיצוי כדין, בעוד עניינם הפרטני של המשיבים מתמצה בטיסה לאמסטרדם בלבד. כך, משנטען בבקשת האישור כי לארקיע מדיניות גורפת של אי תשלום פיצוי לנוסעים במקרה של ביטול טיסות, וזאת בניגוד להוראות חוק שירותי תעופה. מסקנה זו מתחייבת מתכליתו של ההליך הייצוגי ככלי שמאפשר בין היתר מימוש מיטבי של זכות הגישה לערכאות וניהול יעיל וממצה של תביעות (סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות). במקום אחר ציינתי כי "תכליתו של ההליך הייצוגי היא לאגד נפגעים 'דומים' תחת תביעה משותפת אחת, כאשר הכלי של גילוי מסמכים נועד לגשר על פערי המידע המובנים בהליך ולאפשר למבקש להתחקות אחר טיב ההפרה והיקפה" (רע"א 563/20 ארד נ' אי. בר מים בע"מ, פסקה 14 (24.3.2021)). דברים אלה יפים אף לענייננו. עניינם הפרטני של המשיבים ואירועי הטיסה לאמסטרדם, יחד עם דוגמאות נוספות שהובאו בבקשת האישור, מניחים את התשתית הראייתית הראשונית הנדרשת בשלב זה של הדיון לצורך הוכחת המדיניות הגורפת הנטענת – ודי בכך על מנת לקיים את הדרישה הקבועה בתקנה 4(ב) לצורך גילוי המסמכים ומענה על השאלון. ועוד יובהר, כי לא פעם הליכי גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון משמשים את המבקש המייצג ככלי מרכזי לביסוס קיומה של קבוצת נפגעים, כמובן כל עוד הבקשה בנדון עומדת בתנאים שנקבעו בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.

יש לציין כי הצדדים הקדישו מקום נכבד בטיעוניהם למחלוקת הנטושה ביניהם ביחס לזכאותם של נוסעי הטיסה לאמסטרדם לפיצוי בשל ביטולה – כאשר לגרסת ארקיע הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, ועל כן לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה היא לא חבה בפיצוי הנוסעים. המחלוקת בנדון ממוקדת בשאלה אם תקלה טכנית מהווה "נסיבה מיוחדת" כמשמעותה בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, אם לאו. אלא שהליכי הגילוי ועיון במסמכים אינה המסגרת המתאימה לליבון שאלה זו, והמקום הראוי לכך הוא בהמשך הדרך כחלק מהדיון בבקשת האישור לגופה. בשלב הדיון בבקשה לגילוי מסמכים הרף הנדרש כאמור הוא הנחת תשתית ראשונית בלבד לאישור התובענה כייצוגית. רף זה אמנם אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק, אך הוא נמוך מהרף הלכאורי הנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית. בשלב זה אין להיכנס לעובי הקורה של טענות ההגנה וזאת כדי שהדיון בבקשת גילוי המסמכים לא יהפוך לדיון בבקשה עצמה (עניין ר.ל.פ.י, פסקה 14 (12.10.2021); רע"א 2929/19 גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 (13.2.2020)).

12.ומכאן לטענת ארקיע שלפיה בקשת האישור נעדרת תשתית ראייתית ראשונית גם משום שהסעד המרכזי המבוקש בה הוא פיצויים ללא הוכחת נזק – זאת שעה שלא ניתן לתבוע סעד מסוג זה במסגרת של תובענה ייצוגית. כאן המקום לבאר כי טענה זו נטענה על ידי ארקיע גם במסגרת בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור שהוגשה על ידה לבית המשפט המחוזי ושנדונה לפניו ביום 15.5.2023; שאז חזרו המשיבים על עמדתם שלפיה אין מקום לסילוק על הסף ולו רק משום שבבקשת האישור הם עותרים לסעדים נוספים כדוגמת צווים הצהרתיים ופיצויים בגין עוגמת נפש. בהחלטה מיום 21.5.2023 קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח טיעוני הצדדים נדרשת הכרעה "בשאלת קיומו או היעדרו של הכלל בדבר ייחוד עילה הקבוע בסעיף 29 לאמנת מונטריאול ואשר עוגן בסעיף 10 לחוק תובלה אווירית, התש"ם-1980, והאפשרות לתבוע סעדים שאינם מכוח חוק שירותי תעופה במסגרת תובענה ייצוגית". עוד הובהר כי סוגיית ייחוד העילה הקבועה בחוק שירותי תעופה מונחת בשלב זה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת ערעור על פסק דין שניתן בהליך ייצוגי אחר – כאשר הערעור קבוע לדיון לפני הרכב ליום 19.7.2023 (ע"א 6236/22). בנסיבות אלה הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב הדיון בבקשה לסילוק על הסף עד לאחר שתתקבל הכרעת בית המשפט העליון בסוגיה העקרונית שעל הפרק. לנוכח האמור, ברי כי אין מקום להכריע במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי באותן שאלות עקרוניות המתעוררות ביחס לסעדים המבוקשים בבקשת האישור. שאלות אלה יוכרעו על ידי הערכאה הדיונית בבוא העת ובהתאם לפסיקה עקרונית ככל שתצא מלפני בית המשפט העליון.

13.לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בקביעותיו של בית המשפט המחוזי אף ביחס לרלוונטיות של המסמכים שהורה על גילויים ושל השאלות שהורה ליתן להן מענה. מדובר במידע שעל פני הדברים נוגע לשאלות רלוונטיות לדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית; ובפרט בכל הנוגע למדיניות הנטענת של אי-פיצוי נוסעים בגין ביטול טיסה, שהיא העומדת במוקד בקשת האישור, ולליבון טענת ההגנה שלפיה תקלה טכנית מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את ארקיע מחובת הפיצוי. יש לדחות אף את טענת ארקיע שלפיה אין להורות על גילוי המסמכים בשל העול הכבד והבלתי סביר שיוטל עליה. בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין הצורך בגילוי המסמכים לשם בירור הסוגיות שעל הפרק, ובין ההכבדה הנלווית לכך מבחינתה של ארקיע, וקבע כי יש לצמצם את התקופה שלגביה יש למסור מידע מ-36 חודשים לתקופה של 18 חודשים בלבד. לא שוכנעתי כי העול שיוטל על ארקיע בשל כך הוא בלתי סביר.

לבסוף טענה ארקיע כי שגה בית המשפט בהחלטתו לתת צו למענה על השאלון שכן קיימת חפיפה משמעותית בין השאלון ובין המסמכים המבוקשים. בית המשפט עצמו סבר שיש טעם בטענת ארקיע בדבר החפיפה; ועל כן הורה על מתן מענה לשאלות רק ככל שלא קיימת חפיפה בין דרישות הגילוי השונות.

סוף דבר

13.התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. ארקיע תישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.