פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10569/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
אמנון מסילות בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
מועצה מקומית עילוט
בקשת רשות ערעור על שתי החלטות שניתנו בבית המשפט
המחוזי בנצרת בתיק בר"ע 1203/07 ביום 29.10.07, ובתיק בש"א
3551/07 ביום 21.11.07 על-ידי השופטת אסתר הלמן
בשם המבקשת:
עו"ד נאדר אליאס
בשם המשיבה:
עו"ד אבו ראס
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
בקשת רשות ערעור על שתי החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת הלמן): החלטה ראשונה, מיום 29.10.07 בתיק בר"ע 1203/07, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של ראשי ההוצאה לפועל בנצרת (מיום 23.8.07, הרשמת אריאלי, ומיום 25.9.07, הרשם קודסי); והחלטה שניה, מיום 21.11.07 בתיק בש"א 3552/07, בה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה הנזכרת.
ב.
לטובת המבקשת נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המשיבה בגין חוב, שמקורו בשירותי הסעה לבתי ספר, שניתנו על ידי המבקשת. כנגד המשיבה נפתח גם תיק איחוד. ביום 26.9.06 הוצא תיקה של המבקשת מתיק האיחוד והועבר לתיק מועדפים; אך ביום 23.1.07, לאחר שלא שולמו כספים, פוזר תיק המועדפים, והותר לזוכים בתיקים שפוזרו לחדש את הליכי הגבייה הפרטניים; בהחלטה מאותו יום קבע הרשם קודסי כי נאסר על המשיבה לצרף את התיקים הפרטניים לתיק האיחוד. ביום 6.8.07 הוטל עיקול על כספי המשיבה בבנק אוצר השלטון המקומי.
ג.
ביום 23.8.07 קיבלה הרשמת אריאלי את בקשת המשיבה לצרף את תיקה של המבקשת לתיק האיחוד. כן בוטל העיקול הנזכר. ביום 19.8.07 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת אריאלי, וזו נדחתה ביום 25.9.08 על ידי הרשם קודסי. בקשת רשות ערעור על שתי החלטות הרשמים הוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 21.10.07.
ד.
בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, מפאת האיחור בהגשתה, ביום 29.10.07. זאת, שכן המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, שניתנה שלא בפני בעל דין, הוא 15 יום בלבד מיום המצאת ההחלטה; והואיל והמבקשת לא פירטה את המועד בו הומצאו לה ההחלטות, וביקשה להאריך את המועד להגשת הבקשה "למען הזהירות בלבד" וללא נימוקים. בקשה לעיון חוזר נדחתה, כאמור, ביום 21.11.07, מן הנימוק שההחלטה העניינית הנוגעת לבקשת רשות הערעור ניתנה ביום 23.8.07, ולא ניתן להתגבר על חלוף הזמן באמצעות הבקשה לעיון חוזר, אשר הוגשה לפני הרשם קודסי.
ה.
מכאן הבקשה הנוכחית. נטען כי החלטתה של הרשמת אריאלי, בדבר צירוף תיקה של המבקשת לתיק האיחוד, ניתנה בניגוד להחלטה הקודמת שנתן הרשם קודסי, לפיה אין לעשות כן. כן נטען, כי הבקשה לצירוף התיק לתיק האיחוד הוגשה לרשמת שלא בתום לב. לבסוף נטען, כי בשים לב לפגרות בית המשפט ולמועדים בהם הומצאו למבקשים ההחלטות הרלבנטיות, לא הוגשה בקשת רשות הערעור באיחור.
ו.
(1) בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה כי פעלה בתום לב. כן נטען, כי החלטת הרשמת אריאלי מוצדקת לגופה, לשם מניעת העדפת נושים, וכי בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט המחוזי באיחור ובשיהוי ניכר. לחלופין, מציעה המשיבה "לפנים משורת הדין" כי תיקה של המבקשת יצורף לתיק מועדפים שנפתח למשיבה בחודש ינואר 2008.
(2) בתגובה – ברשות – לתגובה נטען מצד המבקשת, כי אין מצד המשיבה הסבר להגשת הבקשה לרשמת אריאלי בניגוד להחלטת הרשם קודסי.
ז.
לאחר העיון נראה לי כי יש מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור, ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור, כמפורט להלן.
ח.
הטעם הוא המהותי, קרי, אכן נראה כי נפלה תקלה "בין הכיסאות" והחלטת הרשמת אריאלי ניתנה ביום 23.8.07 בלא שהובאה לפניה קביעת הרשם קודסי מיום 22.1.07 לפיה אסר על המשיבה לצרף את התיקים הפרטניים לתיק האיחוד. תיקון הדבר מתחייב מטעמי אמון במערכת בית המשפט ובעקביות ההחלטות השיפוטיות. אין בידי להיכנס לפרטי חוסר תום הלב הנטען בפי המבקשת, אף כי תשובת המשיבה, הכוללת הסברים עובדתיים, לא לוותה בתצהיר. ואולם, יהא בכך משום אי צדק בולט אם בנסיבות אלה יצורף תיק המבקשת לתיק האיחוד, ועל כן יש מקום להוציאה הימנו.
ט.
ואולם, משככל הנראה צדק בית המשפט המחוזי באשר לעניין המועד ובבקשה דנא לא נתבקשה הארכת מועד, איני רואה מקום אלא לקבל את הצעתה החלופית של המשיבה, קרי, משנפתח תיק איחוד מועדפים 10-99963-08-01 (בינואר 2008) - יצורף תיק המבקשת 02-22234-03-4 אליו. יש לקוות כי הפעם, שלא כקודמתה, ישולמו כספים.
י.
הערעור מתקבל איפוא במובן זה שתיק המבקשת יוצא מתיק האיחוד ויצורף לתיק המועדפים האמור. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י' בתמוז התשס"ח (13.7.08).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט