פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
11151/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ליאור גבריאל
נ ג ד
המשיב:
בנק מזרחי טפחות
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בבר"ע 2651/07 (בש"א 23852/07) מיום 27.12.07,
שניתנה על-ידי כבוד השופטת י' שטופמן
בשם המבקש:
עו"ד חדד יצחק
ז'ילבר
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
(כבוד השופטת י' שטופמן)
מיום 27.12.2007 בבש"א 23852/07 בו נדחתה בקשת המבקש לעכב את ביצוע החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב מיום 6.12.2007.
המבקש הינו בעלים של דירה הנמצאת ברחוב ביאליק 156 ברמת גן (להלן: הדירה). המשיב, אשר לטובתו נרשמה משכנתא על הדירה להבטחת חובו של המבקש, החל בהליכים למימוש הדירה בכפוף להוראות ראש ההוצאה לפועל. לאחר שפורסמה הזמנה להצעות לרכישת הדירה, ומשהוגשו מספר הצעות, התקבלה הצעת הזוכה לרכוש את הדירה במחיר של 1,170,000 ש"ח. המבקש הגיש בקשה לפדיון הדירה בסכום ה"נטו" של הדירה.
ביום 6.12.2007 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשתו של המבקש. ראש ההוצאה לפועל אבחן בין המקרה שבפניו לבין להלכת בן בסט (ע"א 2000/01
בן בסט נ' עין דר, עו"ד נאמנה בפשט"ר על נכסי דוד והדסה בן בסט , פ"ד נט(1), 481)) והגיע למסקנה כי מקרה זה אינו מצדיק היעתרות לבקשה לפדיון הדירה על ידי בעליה בסכום הנטו.
על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל הגיש המבקש בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (בר"ע 2651/07). במקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע הליכים עד למתן החלטה בבקשה לרשות ערעור (בש"א 23852/07).
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. בנימוקיו ציין בית המשפט המחוזי כי בדירה מתגוררים הוריו הקשישים ואחיותיו של המבקש אך לא המבקש עצמו. עוד ציין כי המבקש הינו בעל דירה נוספת בתל אביב אותה הוא משכיר. על כן קבע בית המשפט המחוזי כי בידי המבקש אמצעים שהם דמי השכירות אותם הוא מקבל, לשכן את הוריו בדיור חלופי.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משלא עיכב את הליכי מכירת דירתו שבכינוס. המבקש טוען כי אין מחלוקת כי הרכישה בנטו תכניס לקופת הכונס סכום זהה לסכום אשר יתקבל על פי ההצעה שנבחרה. עוד מדגיש המבקש כי בדירה התגוררו עד לפינויים, הוריו הקשישים ואחיותיו. אף הוא התגורר בדירה עד שמשרתו חייבה את מעברו לחו"ל. לעניין נימוקיו של בית המשפט המחוזי מציין המבקש כי אמנם ברשותו דירה המושכרת עד ליום 13.8.2009, אך דמי השכירות משמשים בידיו לתשלום משכנתא מכבידה. עוד מדגיש המבקש את נסיבותיו הייחודיות של המקרה המצדיקות את הפתרון על דרך של רכישה בנטו.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטותיהן של הערכאות הקודמות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ראשית, הכלל הנוהג בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. במקרה דנן לא מצאתי בבקשה לעיכוב ביצוע, טענה המהווה עילה לדיון "בגלגול שלישי".
שנית, ידוע כי אין זה ממנהגה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטה של הערכאה הדיונית לעניין מתן סעד זמני, אלא במקרים חריגים (ראו למשל, רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (לא פורסם); רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307; רע"א 1425/07 דרורי נ' דבורה (טרם פורסם)). לא שוכנעתי כי המקרה שלפנינו בא בגדר אותם מקרים חריגים.
לגופו של עניין – ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי בקשת המבקש לרשות ערעור הממתינה לדיון בבית המשפט המחוזי – נראה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. עניין לנו בדירה אשר ייתכן ושימשה בעבר כמקום מגוריו של המבקש אולם כעת הוא ובני ביתו אינם גרים בה עוד. מדבריו של המבקש עולה כי הוריו הקשישים ואחיותיו התגוררו בדירה עד לאחרונה. יצוין כי סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כמו גם סעיף 38 לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מעניקים הגנה מסוימת לחייב ולבני משפחתו אשר גרים עימו. ואילו כאן החייב, רעייתו וילדיו אינם מתגוררים כלל בדירה, ואילו הוריו ואחיותיו אינם אלא צד שלישי אשר לא הצטרף להליך ואשר המסמכים לגבי יכולתם הכלכלית לא הוצגו בפני בית המשפט המחוזי קל וחומר בפנינו. לבסוף, מהבקשה עולה כי כעת הדירה אינה משמשת עוד כדירת מגורים של הוריו ואחיותיו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
בנסיבות אלו ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, כ"ב בטבת תשס"ח (31.12.07).
ש ו פ ט