רע"א 11227/04 יונה בן יונה נ. יניב אינסל ,עו"ד

1.בהליך שבכותרת התעוררה שאלה באשר לשאלת רישומו של הליך זה אם כערעור ברשות או בזכות. המדובר בערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת ו' אלשיך), בה נדחה ערעור הנושה על החלטת הנאמן בפשיטת רגל. החלטה, אשר דחתה תביעת חוב שהגיש לנאמן. ביום 28.12.2004 ביקשתי את עמדת הצדדים בשאלה.

2.המבקש טוען כי קיימת מחלוקת בפסיקה האם ערעור על החלטת בית המשפט, בדונו כערעור על החלטת נאמן בפשיטת רגל, הנו ערעור בזכות, או ערעור המחייב קבלת רשות מוקדמת לכך. המבקש סבור כי ערעור מן הסוג אשר בכותרת הנו ערעור בזכות, אך למען הזהירות והגישה המחמירה, הגיש בקשה זו כרשות ערעור. לדבריו, קיימים נימוקים המצדיקים ערעור בזכות. בבקשת רשות הערעור שהגיש הוא מפרט את נימוקים אלו. לטענתו, אין בהליך שהתקיים בפני הנאמן את הרכיבים המאפיינים "הליך שיפוטי", באשר הוא לא כלל כתבי טענות, גילוי מסמכים, ייצוג, העדת עדים וטיעון מסודר, אלא פגישה בודדת בין המערער למשיב מס' 1, אשר כללה מתן תשובות לשאלות המשיב 1. הא ותו לא. לפיכך, דיונו של בית המשפט קמא בהליך כאילו הוא ערעור, ולא De Novo , היה שגוי. לטענתו, היה על בית המשפט לבחון את העדויות והראיות באופן ישיר וראשוני, ולא להתייחס רק לערכן כפי שנקבע על ידי המשיב 1, כדרכן של ערכאות ערעור.

3.משיב מס' 1 סבור כי מדובר בבקשת רשות ערעור. לדבריו, אכן קיימת בפסיקה מחלוקת באשר לשאלה האם ערעור על החלטת בית המשפט קמא, בדונו כערכאת ערעור על החלטת נאמן בפשיטת רגל הינה ערעור ברשות או בזכות, אולם נסיבות המקרה מחייבות אימוץ הקביעה כי מדובר ברשות ערעור. עוד מוסיף המשיב כי נתן בבקשת המבקש החלטה ארוכה ומנומקת, לאחר שניתנה לו הזדמנות ראויה להביא את כל ראיותיו. בסופו של יום, המבקש לא הניח תשתית ראייתית ראויה ולא היה בידו להוכיח את טענותיו. כמו כן, המבקש ביקש לערער על החלטת המשיב וביקש להביא את טיעוניו בפני בית המשפט קמא מחדש אולם לבסוף דחה בית המשפט קמא את ערעורו בשל כשלים פרוצדוראליים ולאחר שבחן את הערעור לגופו של עניין.

4.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי ההליך שבפני דינו כדין ערעור בזכות. כבר נפסק כי השגה ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת נאמן בגין תביעה חוב דינה כדין דיון ראשון בערכאה שיפוטית בנדון ומכאן שהערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בהשגה מעין זו הנו ערעור בזכות (ראו בש"א 998/92 בן דיין נ' בנק ארץ ישראל בריטניה , פ"ד מו (2) 749, ע"א 8331/01 סיסמיקה חיפושי נפט בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם)).

5.ער אני לכך כי יש הסוברים כי יש לראות בהליך ברור החוב בפני הנאמן משום הליך "מעין שיפוטי" (ראו פש"ר (תל-אביב יפו) 1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט (טרם פורסם) נ' פש"ר (תל-אביב יפו) 2673/99 אריה יצחק נ' רו"ח חן ברדיצ'ב (לא פורסם)), אולם גם אם כך הדבר ואיני מביע בכך כל עמדה הרי שלכולי עלמא ברור כי אין הליך זה שקול לדיון בפני ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין. נתון זה, כשהוא מצטרף להכרה בזכות הערעור כזכות חוקתית (סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה), מובילה למסקנתי כאמור כי בהליך שבפני יש למבקש זכות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי.

6.אני קובע על כן כי ההליך שבכותרת ימחק ותחתיו יגיש המבקש ערעור בזכות. הערעור יוגש תוך 15 ימים מעת ההמצאה והמבקש ישלים את האגרה כדין. הערבון שהופקד בהליך זה יוחזר למבקש ותחתיו יקבע ערבון בערעור שיוגש.