רע"א 1148/22 הצלחה לקידום חברה הוגנת נ. LG DISPLAY CO.LTD

1.

עניין לנו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 1.2.2022 (השופטת ה' סילש ) ב-ע"ר 19795-09-21, במסגרתו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 24.8.2021 (השופט ג' שני בסמכותו כרשם) ב-ת"צ 53990-11-13, בגדרה נקבע שהמבקשת לא פעלה בהתאם להוראות היתר המצאה אל מחוץ לתחום שניתן לה, כך שלא בוצעה המצאה כדין למשיבה 1 בהליך הייצוגי.

רקע צריך לעניין וההליך בבית המשפט המחוזי

2.

במוקד בקשת רשות הערעור ניצבת בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה בחודש נובמבר 2013 על ידי המבקשת, הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר), כנגד המשיבות, 5 חברות זרות ובהן המ שיבה 1, LG Display Co. Ltd , שמקום מושבה בקוריאה (להלן: הצלחה , בקשת האישור ו- LG או החברה , בהתאמה). בבקשת האישור נטען שבין השנים 2006-2001 החברות הזרות ניהלו קרטל בינלאומי במסגרתו תואמו מחיריהם של פאנלים המיוצרים על ידן המהווים רכיב מרכזי במסכים שטוחים מסוג LCD ; וכי תיאום המחירים הוביל לעלייה במחירי המוצרים שבהם שולבו הפאנלים (טלוויזיות, מחשבים ניידים וטלפונים סלולריים). עוד עולה מבקשת האישור כי בעקבות חשיפת הקרטל, מדינות שונות ברחבי העולם הטילו על החברות הזרות קנסות פליליים ומינהליים. בקשת האישור הוגשה בשם הצרכנים הישראליים שנפגעו מתיאומי המחירים הנטענים, בעילה לפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (שם החוק שונה ובעת הרלוונטית שמו היה חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988).

3.

השתלשלות הליכי המצאת כתבי הטענות לחברות הזרות בהליך פורטה בהרחבה בפסק דיני ב-רע"א 4199/20 הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' Chi Mei Corporation (15.8.2021) (להלן: עניין צ'י מיי ), ועל כן אפרט אך את עיקרי הדברים הרלוונטיים לענייננו.

בהחלטה מיום 12.5.2020 נעתר בית המשפט המחוזי במעמד צד אחד (השופטת ש' גלר בסמכותה כרשמת) לבקשת הצלחה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום ל- LG , זאת מ כוח תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: החלטת הרשמת ו -התקנות הישנות , בהתאמה) . נקבע כי על הצלחה להמציא לחברה את כתב י הטענות בהתאם לסעיף 5 לאמנה בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי-דין וכתבים שלא מבי-דין בעניינים אזרחיים או מסחריים שקוריאה צד לה (להלן: אמנת האג ). עוד נקבע כי כלל המסמכים, לרבות כרך הנספחים שצורף לבקשת האישור יימסרו ל חברה כשהם מתורגמים לשפה הקוריאנית. בהקשר זה, בית המשפט הבהיר כי ראה לנכון לדחות את בקשת הצלחה לפטור אותה מתרגום המסמכים לקוריאנית. בית המשפט עמ ד על כך שהצלחה לא הניחה תשתית ראייתית מספקת לצורך ביסוס הטענה שפטור מתרגום המסמכים מתיישב עם חלופות ההמצאה שבאמנת האג ואינו עומד ב סתירה לדין הקוריאני. לבסוף, בית המשפט קבע כי העובדה שכתבי הטענות בהליך כבר הומצאו בעבר לידי LG , בתרגום לאנגלית, אינה מהווה תחליף מספק לדרישת אמנת האג.

על הקביעה בהחלטת הרשמת שלפיה עליה לתרגם לקוריאנית את כרך הנספחים שצורף לבקשת האישור, הגישה הצלחה ערעור במעמד צד אחד לבית המשפט המחוזי (ע"ר 5564-06-20). בערעורה הצלחה טענה בין היתר כי כרך הנספחים אוחז 1,057 עמודים וכי ממילא מרבית המסמכים המופיעים בו הם בשפה האנגלית ושתרגומם לקוריאנית אינו נדרש לפי אמנת האג. בפסק דין שניתן בהחלטת "פתקית" קצרה מיום 2.6.2020 (השופטת ח' קיציס ) קבע בית המשפט כי בשלב זה הצלחה תמסור את כרך הנספחים ל- LG כשה וא בשפה האנגלית, אולם ככל שתעלה דרישה לתרגום המסמכים לקוריאנית, רשמת בית המשפט המחוזי תשוב ותידרש לשאלה זו (להלן: הערעור על החלטת הרשמת ).

4.

בחלוף כעשרה חודשים ובהמשך לערעור על החלטת הרשמת, הודיעה הצלחה לבית המשפט ביום 14.4.2021 כי המצאת המסמכים לחברה הושלמה. הצלחה פירטה כי כתבי טענות מסוימים נמסרו ל- LG כשהם מתורגמים לקוריאנית, ואילו כרך הנספחים נמסר לרשות המוסמכת לפי אמנת האג, כשהוא מתורגם לשפה האנגלית, על מנת שהאחרונה תמסור אותו לחברה. הצלחה הוסיפה וציינה בהודעתה כי ממידע שנמסר לה מהרשות המוסמכת עולה כי LG סירבה לקבל את כרך הנספחים, והפנתה את תשומת לב בית המשפט לכך שכרך הנספחים ממילא הומצא בעבר לחברה; זאת בעקבות היתר המצאה אל מחוץ לתחום קודם שניתן בהליך, ובהמשך בוטל לפי קביעת בית המשפט ב-ע"ר 57451-03-16.

בעקבות הודעת הצלחה הגישה LG ביום 23.5.2021 בקשה להורות כי ניסיונה של הצלחה להמציא את המסמכים אינו מהווה המצאה כדין. החברה טענה כי הצלחה פעלה בניגוד להוראות אמנת האג ו בניגוד להוראות תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו-1975 . LG הוסיפה וטענה שהצלחה פעלה אף בניגוד להחלטת הרשמת, שכן זו לא מסרה לחברה את כל המסמכים שהיה עליה להמציא. כך, למשל, נטען שהצלחה לא מסרה לחברה את כתב התביעה, את הבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום ואת התצהיר התומך בה. נוסף על כך, LG טענה שהצלחה לא מסרה לה טופס הזמנה לדין, למרות שהיא מחויבת לעשות כן. החברה הצביעה גם על כך שהצלחה לא תרגמה לשפה הקוריאנית את כרך הנספחים של בקשת האישור, וזאת בניגוד לדין הקוריאני. לצורך ביסוס טענותיה בעניין זה, החברה צירפה לבקשתה חוות דעת של עו"ד Jae Hyong Woo ממנה עולה כי ההמצאה שלכאורה בוצעה על ידי הצלחה אינה עולה בקנה אחד עם הדין הקוריאני.

5.

בהחלטה מיום 24.8.2021 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת

LG

וק בע שטרם בוצעה לה המצאה כדין (להלן: החלטת הרשם ). תחילה, בית המשפט עמד על כך שהוא לא מצא טעם משפטי שלא לפעול בדרך שהותוותה בהחלטת הרשמת. בתוך כך, הפנה בית המשפט לערעור על החלטת הרשמת, וקבע שהצלחה הוסיפה והרחיבה על דעת עצמה את ההחרגה שנקבעה בו, שכן התברר שהצלחה לא המציאה לחברה מסמכים מסוימים, בהם כתב התביעה והתצהיר התומך בבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום. בית המשפט הדגיש כי מדובר במסמכים מהותיים שהיה על הצלחה להמציא בהתאם להחלטת הרשמת, והבהיר כי אין יסוד לניסיונה של הצלחה לברור אלו מבין המסמכים שהוגשו לבית המשפט יומצאו לחברה. בכל הנוגע לתרגום נספחי בקשת האישור לקוריאנית, בית המשפט דחה את טענת הצלחה כי המסמכים הומצאו לחברה בשפה האנגלית מכוח המצאה וולונטרית. בית המשפט עמד על כך שבהתאם לאמנת האג, לצורך קיומה של המצאה וולונטרית נדרשת הסכמה מצד LG לקבל את המסמכים "מרצונו הטוב", וכי הסכמה כזו לא ניתנה על ידה. בתוך כך, בית המשפט הדגיש כי הצלחה אינה יכולה להיבנות מניסיונות המצאה קודמים בהליך שלא הוכרו כהמצאה הדין. נקבע כי דרישתה של החברה מתמצית בקיום הוראות אמנת האג, ועל כן היא אינה מעידה על חוסר תום לב מצד LG או ברצונה לסכל המצאה כדין. בהמשך לכך, בית המשפט דחה את הצעתה של הצלחה שלפיה החברה תגיש תצהיר המפרט אלו נספחים אינם מצויים ברשותה, ובהתאם מסמכים אלה יתורגמו לקוריאנית. נקבע שאין עיגון בדין למנגנון של תצהיר מצד הנתבע הזר, וכי ניסיונה של הצלחה לכרסם בדרישות ההמצאה אינו משכנע. לגבי טופס ההזמנה לדין, הובהר כי כל מסמך שיש למסרו לפי הדין הישראלי לנתבע הישראלי יש למסרו גם לנתבע הזר, ועל כן על הצלחה להמציא כדין גם מסמך זה לחברה. לנוכח האמור קבע בית המשפט כי טרם בוצעה לחברה המצאה כדין.

6.

בשל הקביעות בהחלטת הרשם שלפיהן על הצלחה לתרגם את כרך הנספחים ואת טופס ההזמנה לדין לשפה הקוריאנית, הגישה הצלחה ערעור לבית המשפט המחוזי, וזה כאמור נדחה בפסק דין מיום 1.2.2022. בית המשפט קבע שלא נמצא פגם בהחלטת הרשם וכי זו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ופסיקת בית משפט זה. הודגש כי לצורך המצאה כדין יש לבצע המצאה בהתאם לאמנת האג ולתקנותיה. בתוך כך, בית המשפט לא מצא להתערב בקביעה העובדתית שלפיה החברה לא הסכימה מרצונה הטוב לקבל את המסמכים, ונקבע שבהיעדר הסכמה שכזו לא ניתן להסיק שאמנם ב וצעה המצאה כדין לפי סעיף 5 לאמנת האג. חיזוק לקביעתו מצא בית המשפט בהחלטות קודמות בהליך, שלפיהן המסירות שבוצעו בעבר מצד הצלחה לא היו כדין, ובהתאם נקבע שלא ניתן להיבנות ממסירות אלה לצורך הליך ההמצאה הנוכחי. בית המשפט הצביע על כך שאמנם דרישת תרגום המסמכים היא דרישה נוקשה שעלויות מרובות בצידה, אולם הובהר שאין בעלויות אלה משום טעם מספק לקבלת טענות הצלחה; זאת בשים לב לכך שהמסמכים שתרגומם נדרש הם מסמכים מהותיים בהליך. בהקשר זה ולנוכח חשיבות המסמכים שעל הפרק, נקבע שהיעדר תרגומם אינו מתמצה בפגם טכני או בפגיעה קלת ערך בתכליות אמנת האג ובעקרון הכבוד ההדדי שבין מדינת ישראל ובין קוריאה.

נוסף על כך, בית המשפט קבע כי לא הוכח שאכן נעשה ניסיון תם לב, כן ורציני מצידה של הצלחה לביצוע ההמצאה לפי אמנת האג, וכי ניסיון זה לא צלח עקב נסיבות שאינן בשליטתה. בית המשפט לא ראה בהתנה לות החברה ככזו המבטאת חוסר תום לב דיוני, והבהיר כי קביעה אחרת בנדון תייתר את ה וראות אמנת האג ותקנותיה. לבסוף, בית המשפט דחה אף את טענות הצלחה ביחס לטופס ההזמנה לדין. הוטעם כי מדובר בהחלטה דיונית סבירה שערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בה; וכי ממילא לצורך המצאת טופס הזמנה לדין אין שוני בהמצאה בתחום המדינה ובין המצאה אל מחוץ לתחום.

בגין פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה הצלחה את בקשת רשות הערעור הנדונה.

בקשת רשות הערעור

7.

בפתח הדברים הצלחה מדגישה כי היא ערה למשוכה הניצבת לפניה בגדרי בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", אלא שהיא סבורה כי ההליך דנן מעורר שאלה עקרונית החורגת מעניינה האישי, ומתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. לדבריה, עיוות הדין נובע מכך שאמנת האג אינה מחייבת תרגום של ראיות, זאת להבדיל מכתבי טענות. בהמשך לכך הצלחה טוענת כי הנספחים במוקד ההליך הם התשתית הראייתית לקיומו של הקרטל נושא בקשת האישור, וכי ראיות אלה נכתבו במקור באנגלית, וכך גם הוגשו לבית המשפט המחוזי. הצלחה מדגישה בעניין זה כי החברה היא קונצרן המנהל עסקים חובקי עולם בשפה האנגלית, וכי הראיות מוכרות וידועות לה היטב. עוד טוענת הצלחה כי כאשר נתבע זר מבין היטב את המסמכים המומצאים לו הוא אינו רשאי לעשות שימוש לרעה בדרישת התרגום ולסרב לקבל את המסמכים. מעבר לכך, הצלחה סבורה כי בהתאם לאמנת האג ניתן למסור בקוריאה מסמכים שאינם מתורגמים לקוריאנית, זאת כאשר הנתבע מקבל אותם מרצונו הטוב. בתוך כך, הצלחה שבה על הטענה שסירובה של החברה לקבל את כרך הנספחים עולה כדי ניצול לרעה של ההליך המשפטי. לבסוף, הצלחה טוענת כי בקשת LG

שלא להכיר בהמצאה הוגשה בהליך שאינו קיים בדין. לדבריה, אם הנתבע הזר סבור כי המסמכים נמסרו לו בניגוד לדין הוא זכאי להתעלם מהמסירה וליטול את הסיכון שבית משפט יקבע את ההפך, כלומר שבוצעה המצאה כדין או לחלופין להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה. לעמדת הצלחה, אלו שתי האפשרויות העומדות בפני הנתבע הזר, ואין הוא יכול לנקוט בהליך המאיין את ההמצאה כפי שנעשה בענייננו.

8.

מנג ד, החברה סומכת את ידיה על קביעות בית המשפט המחוזי בפסק הדין, ועומדת על כך שבקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית ובוודאי שלא שאלה משפטית החורגת מעניינה של הצלחה. החברה גורסת כי מטרתה היחידה של בקשת רשות הערעור היא לחסוך להצלחה את ההוצאות הכספיות הכרוכות בתרגום הנספחים והמצאתם כדין, ועל כן דחייתה אינה מובילה לעיוות דין כלשהו. עוד טוענת LG

בעניין זה כי אם תתקבל בקשת רשות הערעור ובית משפט יכפה עליה לקבל את המסמכים ללא תרגום לקוריאנית, אזי יגרם עיוות דין דווקא לחברה.

לגופו של עניין, החברה טוענת כי לא ניתן להמציא מסמכים לקוריאה מבלי לתרגמם לקוריאנית. לדבריה, היא תמכה טענותיה בבית המשפט המחוזי בחוות דעת מומחה, ממנה עלה כי ניסיון ההמצאה של הצלחה אינו מהווה המצאה כדין לפי הדין הקוריאני. בתוך כך, החברה מדגישה כי הצלחה מעולם לא ביקשה להמציא את המסמכים בדרך "וולונטרית", אלא ביקשה כי יוּתר לה להמציא את המסמכים לקוריאה לפי החלופה השנייה הקבועה בסעיף 5 לאמנת האג שעניינה " כל דרך שאינה בלתי מתיישבת עם דיני המקום "; בהתאם, בהחלטת הרשמת ניתן להצלחה היתר המצאה " בדרך הקבועה בסעיף 5(2) לאמנת האג " . בהקשר זה, החברה מדגישה כי העובדה שאמנת האג מאפשרת גם להמציא לנתבע הזר כתבי טענות בדרך "וולונטרית" אין פירושה שניתן לכפות את "הוולונטריות" על הנתבע. לבסוף, החברה גורסת כי אין יסוד לניסיונה של הצלחה להסתמך על הליכי המצאה קודמים שנעשו מצידה בהליך. החברה מוסיפה בעניין זה כי אף אם היה מקום להסתמך על ניסיונות אלה, הרי שבכל מקרה לא בוצעה בגדרם המצאה כדין, ולא נמסרו במהלכם מסמכים מתורגמים לקוריאנית.

9.

לאחר שהוגשה תשובת החברה לבקשת רשות הערעור הגישה הצלחה בקשה להוספת אסמכתה משפטית מתוך הספר Practical Handbook on the Operation of the Service Convention (4th Ed., 2016) . לטענתה, מהעמודים שאליהם היא מפנה עולה כי אין צורך לתרגם לשפת מדינת היעד מסמכים המומצאים לנתבע זר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד לפי החלופה "הלא פורמאלית" כלשונה, הקבועה בסעיף 5 לאמנת האג. מעבר לכך, הצלחה טוענת שמהספר עולה כי גם לפי החלופה הפורמאלית שבאמנה, דרישת תרגום נוקשה אינה מוצדקת. מנגד, LG מתנגדת להוספת האסמכתה המשפטית, תוך שהיא מצביעה על כך שמדובר בספר משנת 2016, ולכן היה על הצלחה להפנות לאסמכתה בבקשת רשות הערעור. מעבר לכך, החברה גורסת כי ספר ההדרכה שעליו מסתמכת הצלחה דווקא תומך בעמדת LG , שלפיה באותן המדינות שלא ויתרו על דרישת התרגום הקבועה באמנת האג (וקוריאה ביניהן), לא ניתן לערוך קיצורי דרך ולוותר על התרגום.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, על הנספחים שצורפו להן – הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות . כפי שידוע, אמות המידה אם ליתן רשות לערער על פסק דין של שופט בית המשפט המחוזי שדן בערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי הן אלו החלות בבקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" (ראו מני רבים: עניין צ'י מיי , פסקה 11; רע"א 1152/20 Royal Philips Electronic N.V

נ' לנואל , פסקה 9 (20.7.2021); רע"א 5445/20 הצלחה – לקידום חברה הוגנת נ' LG Display Co. Ltd , פסקה 3 (16.8.2020)). חרף ניסיונה של הצלחה לשוות לבקשת רשות הערעור נופך כללי ועקרוני, עניינה נטוע בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות של המקרה ואינו עומד באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש במקרה זה על מנת למנוע עיוות דין. די באמור לעיל כדי לדחות את בקשת רשות הערעור מכוח סמכותי בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (תקנה 407א לתקנות הישנות).

למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה למקצת מהטענות המועלות בבקשת רשות הערעור.

11.

נקודת המוצא לדיון היא שבהיעדר דחיפות בביצוע ההמצאה ובבירור בקשת האישור, אין בעובדה שביצוע ההמצאה לפי הוראות אמנת האג כרוך בהשקעת משאבים של זמן וכסף כדי להוות טעם מספק לסטייה מהוראות האמנה (ראו החלטת רשמת בית המשפט העליון ד' כהן-לקח ב-רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' אליעד , פסקה 28 (20.7.2010); סעיף 15 לאמנת האג). כזכור, בענייננו הצלחה אינה טוענת כי יש לחרוג מהוראות הא מנה, אלה היא סבורה שניתן להכיר במסירה שבוצעה מטעמה לחברה כהמצאה כדין, זאת חרף היעדר תרגום חלק מהמסמכים לקוריאנית; שכן לדברי הצלחה, החברה קיבלה את המסמ כים מתוך "רצונה הטוב" כך שמדובר בהמצאה כדין מכוח סעיף 5 לאמנת האג, שזו לשונו:

5.הרשות המרכזית של המדינה המתבקשת תמציא בעצמה את הכתב, או תעשה להמצאתו באמצעות גורם מתאים:

א.אם בצורות הקבועות בתחיקתה של המדינה המתבקשת לשם המצאתם של כתבים שנערכו בארץ זו, והמיועדים לבני אדם הנמצאים בשטח ארצה,

ב.ואם בצורה מיוחדת שנתבקשה על ידי המבקש, ובלבד שזו לא תהא בלתי מתישבת עם דינה של המדינה המתבקשת.

חוץ מן המקרה הנזכר בפסקה הראשונה, (ב), אפשר תמיד למסור את הכתב לידי הנמען, אשר יקבלנו מרצונו הטוב.

מקום שיש להמציא את הכתב לפי הפסקה הראשונה דלעיל, רשאית הרשות המרכזית לבקש כי הכתב ייכתב בשפה הרשמית, או באחת מן השפות הרשמיות, של המדינה המתבקשת, או כי יתורגם לשפה כאמור.

אותו חלק מן הבקשה, בטופס המצורף לאמנה זאת, הכולל את תמצית הכתב שיש להמציאו, יומצא עם הכתב.

בהתאם לסעיף 5 לאמנת האג, ניתן להמציא כתבי טענות אל מחוץ לתחום באמצעות הרשות המוסמכת, בשלוש דרכים חלופיות: (1) בדרך הקבועה בדיני מדינת היעד; (2) בדרך אחרת שנתבקשה על ידי המבקש, ככל שהיא מתיישבת עם דיני מדינת היעד; (3) בכל דרך אחרת בה יסכים הנמען מרצונו הטוב לקבל את כתבי הטענות. בענייננו, הצלחה אינה חולקת על כך שבהתאם לחלופה הראשונה והשנייה מוטלת עליה חובה לתרגם את כתבי הטענות לקוריאנית (ראו בהקשר זה את המידע המופיע באתר הרשמי של אמנת האג, ממנו עולה כי הרשות המוסמכת בקוריאה דורשת לצרף תרגום של כתב הטענות לקוריאנית: " In case where the document is served under Article 5(1), translation into the official language (Korean) should be attached ").

12.

עיקר טענתה של הצלחה הוא כי בנסיבות המקרה חלה החלופה השלישית שלפיה ניתן למסור לחברה מסמכים שאינם מתורגמים לקוריאנית אם זו קיבלה אותם מתוך רצונה הטוב. ואולם, טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטת הרשם, תוך שנקבע כממצא עובדתי שהחברה לא נתנה את הסכמתה לקבל את כתבי הטענות, כך שלא ניתן להסיק כי ההמצאה בוצעה מתוך רצונה הטוב של LG . לא מצאתי להתערב במסקנה זו; וכפי שציין בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשם, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה של הערכאה הדיונית, לא כל שכן ב"גלגול שלישי". בהקשר זה, לא ראיתי ממש בניסיונה של הצלחה לבסס המצאה מתוך רצונה הטוב של החברה על סמך הליכי המצאה קודמים. כאמור, הליכי המצאה אלה לא הוכרו בסופו של דבר כהמצאה כדין ועל כן לא ניתן להיבנות מהם, וממילא כפי שציין בית המשפט המחוזי הצלחה לא תרגמה לקוריאנית את כרך הנספחים בניסיונות אלה. ועוד יוער כי במסגרת בקשת היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום שהוגשה מטעם הצלחה, וזו הובילה בסופו של יום להחלטת הרשמת, הצלחה עתרה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום " לפי החלופה השניה של סעיף 5 לאמנת האג – קרי הרשות המוסמכת לפי אמנת האג בקוריאה... ", וכלל לא אוזכרה בה האפשרות להמציא את כתבי הטענות מכוח רצונה הטוב של החברה או בהסתמך על ניסיונות המצאה קודמים.

13.

לנוכח התוצאה שאליה הגעתי ולדרך שהוליכה אותי לתוצאה זו, לא ראיתי צורך להידרש לטענות הצדדים בבקשה להוספת אסמכתה משפטית.

סוף דבר

14.

התו צאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. הצלחה (המבקשת) תישא בהוצאות LG (המשיבה 1) בסך 6,000 ש"ח.