רע"א 11720/05 חברת האחים אמיר פהימה מולזאדה בע''מ ע'י מנהלה יעקב נ. פולגת

לפני בקשה לעיון חוזר.

1.ההליך נסוב על פסק דינו בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט השלום אשר במסגרתו נדחתה על הסף תביעה שהוגשה על ידי המבקשת מהטעם שהסעד לו עתרה צריך היה להיכלל בתובענה קודמת שהגישה. המבקשת הגישה בקשה לפטור מתשלום אגרה. בהחלטתי מיום 11.1.06 התקבלה הבקשה באופן חלקי והמשיבה התבקשה להביע עמדתה לעניין מתן פטור למבקשת מהוצאות ההליך או חלקן (תקנה 432 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). המשיבה התנגדה לבקשה. בהחלטתי מיום 21.2.06 חייבתי את המבקשת בהפקדת מלוא סכום הערבון שנקבע (סך של 10,000 ₪). ביום 6.3.06 הוגשה על ידי המבקשת בקשה לפטור מערבון. במסגרת הבקשה נטען, כי טרם הוגש על ידי המבקשת בקשה לפטור מערבון ולפיכך לא היה מקום להחליט בעניין. ביום 22.3.06 הוגשו על ידי המבקשת מסמכים נוספים אשר לטענתה, יש בהם כדי לשפוך אור על מצבה הכלכלי הנטען. ביום 10.7.06 הוגשה על ידי המבקשת בקשה נוספת להוספת אסמכתאות, ובעיקרה, בקשה מפורטת שהוגשה בהליך אחר, אשר במסגרתה הובהר מצבה הכלכלי של המבקשת. המשיבה מתנגדת לבקשה. כמו כן, לטענתה, יש לדחות את ההליך עקב האיחור שחל בהפקדת הערבון.

2.בשים לב לכך שהמבקשת הגישה בקשה לפטור מערבון ביום 6.3.06, זמן לא רב לאחר שנתנה החלטתי אשר במסגרתה חויבה המבקשת בהפקדת ערבון, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לדחות את ההליך בהעדר הפקדתו. אכן, המבקשת תרמה להתארכות ההליך בשל הגשת בקשתה לאחר שהגישה בנפרד בקשה לפטור מאגרה וכן בכך שהגישה בקשות נוספות להוספת אסמכתאות. אולם ההליך התארך אף מטעמים שאינם בשליטתה, בין היתר נוכח הצורך לברר את מעמדו של מנהלה, מר יעקב נעימי, להגיש את הליך שבכותרת. בנסיבות אלה, אין זה מידתי לדחות את ההליך בשלב זה.

אשר לבקשה לגופה, ברגיל, הוספת אסמכתאות נוספות והבהרת פרטים בדבר מצבו הכלכלי של מבקש הפטור אינה עילה לעיון חוזר בהחלטה שלא להעניק פטור מהפקדת ערבון. זאת, שכן בקשה לעיון חוזר לא נועדה לאפשר למבקש "לשפץ" את בקשתו המקורית. בענייננו, על המבקשת היה לכלול את כל טענותיה במסגרת בקשתה המקורית לפטור מתשלום אגרה וכן לצרף לבקשה את מלוא האסמכתאות הרלבנטיות. הגשת בקשות נוספות והוספת אסמכתאות בשלבים מאוחרים יותר גורמים להימשכות ההליך המקדמי של הפקדת ערבון תוך פגיעה אפשרית באינטרסים של בעל הדין שכנגד. אף לגופו של עניין, וחרף צירופן של האסמכתאות הנוספות, איני מוצאת מקום להיעתר לבקשה. יש ממש בטענת המשיבה כי גם האסמכתאות שנוספו עדיין אינן מציגות תמונה עובדתית מלאה בדבר מצבן הכלכלי של המבקשת ובעלי מניותיה. אכן, לפי הנטען, כנגד המבקשת נפתחו תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של למעלה ממיליון ₪. כמו כן, לפי הנטען, בהתאם לדו"ח הנאמן, למבקשת חובות נטענים בסך של כ-11 מיליון ₪. אולם כפי שהובהר בהחלטתי מיום 21.2.06, המבקשת מוחזקת בבעלותה המלאה של חברת שקד מצוי יבוא ויצוא 1998 בע"מ, אשר מניותיה שלה מוחזקות על ידי שלוש חברות אחרות. מהחומר שלפני לא עולה תמונה ברורה ומלאה לגבי מצבן הכלכלי של חברות אלה. אמנם, לפי הנטען בחומר הנוסף שהוגש לפני, כל החברות הרלבנטיות אינן פעילות והן חסרות כושר פרעון. הראיות שהובאו לעניין זה הן מכתב מטעם רואה חשבון של המבקשת "בעבר" המדווח כי היא ואחת מבעלי מניותיה, חברת אוריעד יבוא ושיווק 1990 בע"מ, אינן פעילות וכי הן חדלות פרעון. כמו כן, נטען כי אין לחברות תיק במרשם מע"מ או כי מדוחות המע"מ עולה שאין להן פעילות. בראיות אלה אין די כדי לבסס את טענת המבקשת כי החברות המחזיקות במניותיה הן חדלות פרעון. במכתבו הנ"ל של רואה החשבון אין התייחסות לבעלת המניות הישירה של המבקשת, שקד מצוי יבוא ויצוא 1998 בע"מ. כמו כן, לא צורפו דוחות כספיים אשר מהם ניתן להסיק על חדלות פרעון. יודגש, כי חברות אלה אינן מצויות בהליך של פירוק או כינוס נכסים. כמו כן, לעניין בקשה לפטור מערבון יש להתחשב אף בסיכויי ההליך. עיון בחומר המצוי בתיק מעלה כי עסקינן בדיון בגלגול שלישי, שעל פני הדברים סיכויו אינם מצדיקים היעתרות לבקשה. במצב דברים זה, איני מוצאת שיש מקום לשנות את סכום הערבון שנקבע, שהינו נמוך יחסית לסוג זה של הליכים. הערבון יופקד תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.

3.בשולי החלטתי אוסיף את ההערה הבאה. ההליך הוגש על ידי מנהלה של המבקשת, יעקב נעימי, שהינו פושט רגל. בשים לב למעמדו של מנהל החברה, התבקשה עמדת עו"ד מ' קידר, שמונה כנאמן על נכסי יעקב נעמי, בדבר מעמדה של המבקשת להגיש את ההליך שבכותרת. מהאסמכתאות שצורפו לתגובת הנאמן עולה כי הוא מונה לתפקיד הנאמן על נכסי החייב וכן על נכסי אחיו, מר אמיר נעימי, על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 17.12.02, לאחר שבהחלטה קודמת הוא מונה כמנהלם המיוחד. לטענת הנאמן, תפקידו משתרע לכל "עסקי קבוצת נעימי" ובכללן על המבקשת. הנאמן טוען כי ההליך שבכותרת הוגש ללא קבלת אישורו, ובקשתו היא כי ההליך ימחק. בשים לב למעמדו של מר יעקב נעימי ולטענתו בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת, התבקשה גם תגובת הכנ"ר, בין היתר, לעניין הגורם המוסמך לייצג את המבקשת. הכנ"ר הביע עמדתו כי הנאמן מוסמך לייצג את המבקשת. המבקשת, באמצעות מנהלה, טוענת מצידה (בתגובתה לרע"א 1697/06, שהינה רלבנטית גם להליך שבכותרת) כי סמכותו של הנאמן מוגבלת לחייבים אמיר ויעקב נעמי אולם לא למבקשת, וכי יעקב נעימי אינו מחזיק בבעלותו מניות של המבקשת ולפיכך אין הוא נדרש לאישור הנאמן לצורך ניהול ההליך. לאחר שעיינתי במכלול התגובות שהוגשו בעניין מעמדה של המבקשת לנהל את ההליך שבכותרת, באתי לכלל מסקנה שאין מקום למחוק בשלב זה את ההליך על הסף. מהצו שהוצא על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לא עולה באופן חד משמעי כי הנאמן מונה כמנהל המיוחד על נכסי כל קבוצת נעימי, ובכללן על המבקשת. במצב דברים זה, בו היקף התפרשותו של הצו אינו נהיר לחלוטין, אין מקום למחוק את ההליך על הסף. יחד עם זאת, תשומת לבו של ההרכב הדן בתיק מופנה לעמדתם של הנאמן ושל הכנ"ר לפיה אין למבקשת מעמד להגשת ההליך שבכותרת.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.