רע"א 1697/06 האחים אמיר פהימה מולזאדה בע''מ נ. פולגת תעשיות בע''מ

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט שילה) מיום 23.1.06, בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת מארק-הורנצ'יק) מיום 10.7.05 בתיק א' 203965/02.

ב.

בראשית שנות התשעים פתחה המשיבה 1 בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקשת 1, לאחר שהאחרונה לא שילמה בעבור סחורה שרכשה ממנה. בשנת 1993 חתמו הצדדים על הסכם לפיו שילמה המבקשת את מלוא החוב - ולפיכך היה על המשיבה להשיב את הבטוחות שניתנו לה במסגרת ההסכם ומיטלטלין שעוקלו בטרם נחתם (ראו רע"א 11720/05 חברת האחים אמיר פהימה מולזאדה בע''מ נ' פולגת בע''מ (לא פורסם) - השופטת ארבל). בשנת 2002 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה 1 ועורך הדין שפעל מטעמה (משיב 2), בטענה כי לא הושבו לידה מעוקלים בעשרות אלפי שקלים. במהלך דיון מקדמי (ביום 30.10.03) אושרה בקשת המבקשת לתקן את כתב התביעה (בש"א 177045/03). כתב תביעה מתוקן לא הוגש. ביום 10.7.06 החליט בית משפט השלום למחוק את התביעה, בקבעו כי התנהלות המבקשים אינה מאפשרת להמשיך בהליך. בית המשפט אמנם ציין כי מותב קודם רשם בפניו "את הצהרת ב"כ התובעים לפיה למרות שבית המשפט התיר תיקון כתב התביעה החליטו מרשיו להשאיר את כתב התביעה המקורי כולל סכום התביעה המקורי על כנו" (עמ' 8 להחלטת בית משפט השלום) - אך נקבע כי "אין בדברים הללו משום ביטולה של החלטת בית המשפט המורה לתקן את כתב התביעה".

ג.

כלפי החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 2762/05). ביום 19.1.06 נדחתה בקשה לפטור מעירבון שהגישה המבקשת (בש"א 1681/06) - בעיקר מהטעם שלא הוכח מצבה הכלכלי הקשה. ביום 23.1.06 דחה בית המשפט את הערעור - מהטעם שלא הופקד עירבון, ואף לא הוגשה בקשה להארכת המועד להפקדתו. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו.

ד.

בבקשה נטען כי שגה בית משפט השלום בקבעו שלא הוגש כתב תביעה מתוקן - מהטעם שבבקשה לתיקון פורטו השינויים שביקשה המבקשת להכניס בכתב התביעה המקורי. עוד נטען, כי החלטת הרשם השופט גלדשטין מיום 19.1.06 - בה נדחתה הבקשה לפטור מעירבון - לא הומצאה למבקשת לפני הדיון ביום 23.1.06, ושמסיבה זו לא פעלו כנדרש. ביום 19.8.07 התבקשה תגובת המשיבים - ובכלל זאת התייחסות ספציפית לגורל הנכסים שעוקלו. התייחסות זו התבקשה בעיקר כיון שעיון ראשוני בבקשה ובנספחיה העלה שאלה בדבר גורל חלק מהמעוקלים.

ה.

בתגובות המשיבים נטענו בעיקר טענות מקדמיות שזה עיקרן: (1) ההליך הוגש על ידי מר יעקב נעימי בחוסר סמכות שכן הוא פושט רגל; (2) אין הבקשה מעוררת סוגיות המצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי; (3) המבקשת כבר ניהלה הליך ביחס לשיקים שהפקידה אצל המשיבה 1 ובכך מיצתה את טענותיה (ראו רע"א 11720/05 הנזכר); (4) המבקשת נמנעה מהגשת כתב תביעה מתוקן - אף שביסוד נושא התיקון עמדה הודאתה, כי חלק מהמעוקלים שהשבתם נדרשה כבר הושבו; (5) התנהלות המבקשת - לרבות אי עמידה במועדים והחלטות - אינה מאפשרת בירור ההליך, ולפיכך צדק בית משפט השלום בהחלטתו למחקו. לגופו של עניין דומה, כי אין המשיבים טוענים נחרצות שכל המעוקלים הושבו - אלא שהאחריות לכך, אם בכלל, מועברת מיד ליד.

ו.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. ברי כי הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית שככלל רק בגינה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) - אף לא נטען בה אחרת. אכן, רשות ערעור נשקלת גם במקרים "נדירים ביותר שבהם תחושת הצדק שבקשת רשות לערער מעוררת לפני השופט הדן בה היא כל כך חזקה, עד שהוא יכול ליטול היתר לעצמו לחרוג מהכללים" (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד

(תשנ"ט) סעיף 187 בעמ' 182; ראו: רע"א 9623/05 אבו קוטב נ' אגודת האבות המארוניטים ביפו (לא פורסם); רע"א 6858/06 מדינת ישראל נ' עטא אחמד אלקאדר אבו שקיר (לא פורסם)). אציין, כי במקרה שלפנינו שניים היו הטעמים המיוחדים שהביאוני לבקש תגובה: (1) סברתי כי יש חשש שמא בסופו של יום לא הוחזרו למבקשים מלוא המיטלטלין שעוקלו, ושעניין זה לא התברר לגופו בבתי המשפט; (2) בלב החלטת המחיקה של בית משפט השלום עמדה הקביעה כי המבקשים לא תיקנו את כתב התביעה - ונאמר שהעובדה שבית המשפט רשם לפניו "את הצהרת ב"כ התובעים לפיה למרות שבית המשפט התיר תיקון כתב התביעה החליטו מרשיו להשאיר את כתב התביעה המקורי" (החלטה מיום 18.1.04 - סגנית הנשיא (כתארה אז), שבח), אינה פוטרת את המבקשים מהגשת כתב תביעה מתוקן. קביעה זו התקשיתי תחילה להלמה, שמא הצהרת המבקשים בפני בית המשפט שהם חוזרים בהם מבקשתם - אם אושרה על ידי בית המשפט - די בה כדי לפטרם מהתיקון.

ז.

ואולם, בסופו של יום, לאחר עיון במכלול החומר, נטתה הכף שלא להיעתר לבקשה כאמור. התנהלות המבקשים - בין היתר בכל הנוגע להפקדת הערבון, לייצוג החברה על ידי מר יעקב נעימי ולעמידה במועדים - מביאה למסקנה שאין הבקשה באה בגדרי החריג המצומצם של רשות ערעור בגלגול שלישי. לא למותר לציין כי בבקשה לתיקון כתב התביעה הודו המבקשים שמעוקלים בשווי למעלה מ- 770,839 ₪ שנתבעו הושבו להם - כיצד אפוא ניתן היה לחזור מהבקשה לתיקון, ולהמשיך לנהל הליך על מלוא סכום התביעה? ועוד משראו המבקשים כי ההסתמכות על החלטת סגנית הנשיא שבח מיום 18.1.04 לא התקבלה על דעת בית המשפט, נטען בפנינו כי תביעה מתוקנת "כן הוגשה בתאריך 2.9.03" (סעיף 9 לבקשה). ברם, עיון בנספחים מעלה כי המדובר בבקשה לתיקון כתב התביעה - כאשר בהליכים בבית משפט השלום ברור היה למבקשים שבקשה (שאושרה) לחוד, והגשת כתב תביעה מתוקן (שלא נעשתה) לחוד. קרי, מדובר בשינוי גירסה בגלגול ערעורי שלישי. ולבסוף, סוגיית פשיטת הרגל: עמדת המבקשים היא שצו פשיטת הרגל אינו חל על המבקשת – אך מנגד, עמדת הנאמן והכונס הרשמי הפוכה, והם מתנגדים להמשך ההליך (ראו החלטת הרשמת ליבוביץ מיום 26.11.06). עוד יוזכר כי המבקשים היו מיוצגים.

ח.

כאמור, יתכן כי התנהלות מי מהמשיבים גרמה לאבדן חלק מסוים מהמעוקלים שהיו שייכים לחברה, וזאת לאחר ששילמה את חובותיה. ברם, ההליכים התנהלו מצד המבקשים בצורה שלא איפשרה את בירור הסוגיה - ולדעת בית המשפט חייבה את מחיקת כתב התביעה, ואין מקום בגלגול ערעורי שלישי לקבוע מסקנה שונה. פשיטא כי יש משמעות להתנהלות, שהרי אחרת אין לדבר סוף. כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה, אך אינני עושה צו להוצאות.