רע"א 1697/06 האחים אמיר פהימה מולזאדה בע''מ נ. פולגת תעשיות בע''מ

לפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת.

1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בשל אי הפקדת ערבון. כמו כן, ההליך נסוב גם כנגד החלטת רשם בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשת המבקשות לפטור מהפקדת ערבון. לטענת המבקשות, מצבן הכלכלי אינו מאפשר להן לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.על המבקש פטור מאגרה וערבון לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה אשר תצדיק זאת. המבקשות לא עמדו בנטל זה באופן מלא. לבקשה המקורית לפטור מאגרה וערבון צורף עותק מהחלטת ראש ההוצאה לפועל ממנו עולה כי למבקשת 2 נעשה איחוד תיקים במסגרת ההוצאה לפועל וכי היא חויבה לשלם סך של 300 ₪ לחודש על חשבון חובותיה. אולם אסמכתא זו הינה מסוף שנת 2004 ולא הובאו לפני אסמכתאות עדכניות יותר לגבי מצבה הכלכלי כיום. כמו כן, לא הובהר בבקשה האם ביכולתה של המבקשת 2 להסתייע בקרוביה, ובפרט בילדיה הבגירים, לצורך תשלום האגרה והפקדת הערבון. אשר למבקשת 1, במסגרת החלטתי ברע"א 11720/05 הובהר כי חרף כל האסמכתאות הנוספות שהוגשו בנדון, עדיין לא הוצגה לפני תשתית עובדתית ברורה לגבי מצבן הכלכלי של החברות המחזיקות במניותיה. יחד עם זאת, בשים לה לאותן ראיות שכן הובאו לפני לעניין מצבן הכלכלי של המבקשות, וכן לכך שהערעור נסוב, בחלקו, על החלטת הרשם לדחות את בקשת המבקשים לפטור מערבון, תופחת האגרה לסך של 500 ₪ בלבד.

3.אשר לערבון, לעניין זה יש לאמוד אף את סיכויי ההליך. יצוין בהקשר זה, כי לטענת המשיבים, לכל הפחות בכל הנוגע לערעור על החלטת הרשם סיכויי ההליך קלושים שכן הדרך לערער על החלטה אחרת של רשם הינה באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט בו הוא מכהן רשם. אקדים ואומר, כי בעניין הדרך הראויה לתקוף את החלטת הרשם, אין דעתי כדעת המשיבים. אילו היה סיפק בידי המבקשות להגיש ערעור על החלטת הרשם, והערעור היה נדחה על ידי בית המשפט עובר לדיון בערעור על החלטת הרשם, החלטת הרשם היתה "נבלעת" בפסק הדין הסופי והמבקשות היו זכאיות להגיש הליך ערעורי על פסק הדין אשר יכלול בחובו גם השגה על החלטת הביניים של הרשם (ראו: ע"א 476/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(4) 411; רע"א 6059/04 ר.י.ו. מהנדסים נ' בנק לאומי לישראל , תק-על 2004(3), 1105). בענייננו, עקב סמיכות המועדים בין החלטת הרשם לדחות את בקשת המבקשות לפטור מערבון לבין דחיית הערעור בשל העדר הפקדתו, לא התאפשר למבקשות להגיש ערעור על החלטת הרשם למרות שבמועד בו נדחה הערעור טרם חלף המועד לכך. במצב דברים זה, יש מקום לדעתי להחיל את אותה הלכה אשר לפיה החלטת הביניים של הרשם "נבלעת" במסגרת התיק העיקרי וניתן לערער עליה במסגרת ההליך הערעורי המוגש בתיק העיקרי.

אשר לסיכויי ההליך. החלטת כבוד רשם בית המשפט המחוזי נתנה ביום 19.1.06. ההחלטה לגבי דחיית התיק בשל העדר הפקדת ערבון נתנה זמן קצר אחר כך, בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 23.1.06. לטענת המבקשות, הם עודכנו בדבר החלטת הרשם רק ביום הדיון. נוכח זמן הקצר שחלף בין ההחלטות, נראה לכאורה כי למבקשות לא נתנה שהות מספקת להפקיד את הערבון לאחר שנתנה ההחלטה הדוחה את בקשתן לפטור ממנו. אכן לעניין זה, ראוי להתחשב אף בכך שהמבקשות הגישו את בקשתן לפטור מערבון באיחור, לאחר שחלף המועד להפקידו, וזאת ללא שהוגשה על ידן בקשה מתאימה להארכת מועד להפקדתו. אולם בהתחשב בכך שהסמכות לדחיית הליך בשל העדר הפקדת ערבון אינה סמכות שגרתית (ראו: ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , פ"ד נו (ו), 865) הרי שבשלב זה, ולצורך ההליך שלפני, אין בידי לשלול את סיכוי ההליך. בשים לב לאותן אסמכתאות שכן הובאו לפני לעניין מצבן הכלכלי של המבקשות וכן בהתחשב בהיקפו הצר יחסית של ההליך, ובסיכויו, אולם גם בהתחשב מספרם של המשיבים, יועמד סכום הערבון על סך של 5,000 ₪ בלבד. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא יימחק ההליך או ירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.

4.בשולי הדברים, אוסיף את ההערה הבאה. ההליך שבכותרת הוגש על ידי מנהלה של המבקשת 1, יעקב נעימי, שהינו פושט רגל. בשים לב למעמדו כפושט רגל, התבקשה עמדת עו"ד מ' קידר, שמונה כנאמן על נכסיו, בדבר מעמדה של המבקשת 1 להגיש את ההליך שבכותרת. מהאסמכתאות שצורפו לתגובת הנאמן עולה כי הוא מונה לתפקיד הנאמן על נכסי החייב וכן על נכסי אחיו, מר אמיר נעימי, על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 17.12.02, לאחר שבהחלטה קודמת הוא מונה כמנהלם המיוחד. לטענת הנאמן, תפקידו משתרע לכל "עסקי קבוצת נעימי" ובכללן על המבקשת 1. הנאמן טוען כי ההליך שבכותרת הוגש ללא קבלת אישורו, ובקשתו היא כי ההליך ימחק. בשים לב למעמדו של מר יעקב נעימי ולטענתו בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת 1, התבקשה גם תגובת הכנ"ר, בין היתר, לעניין הגורם המוסמך לייצגה. הכנ"ר הביע עמדתו כי הנאמן מוסמך לייצג את המבקשת 1. המבקשת 1, באמצעות מנהלה, טוענת מצידה כי סמכותו של הנאמן מוגבלת לחייבים אמיר ויעקב נעמי אולם לא למבקשת 1, וכי יעקב נעימי אינו מחזיק בבעלותו מניות שלה ולפיכך אין הוא נדרש לאישור הנאמן לצורך ניהול ההליך. לאחר שעיינתי במכלול התגובות שהוגשו בעניין מעמדה של המבקשת 1 לנהל את ההליך שבכותרת, באתי לכלל מסקנה שאין מקום למחוק בשלב זה את שמה מרשימת המבקשים. מהצו שהוצא על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לא עולה באופן חד משמעי כי הנאמן מונה כמנהל המיוחד על נכסי כל קבוצת נעימי, ובכללן על נכסי המבקשת 1. במצב דברים זה, בו היקף התפרשותו של הצו אינו נהיר לחלוטין, אין מקום למחוק את ההליך על הסף. יחד עם זאת, תשומת לבו של ההרכב אשר ידון בתיק מופנה לעמדתם של הנאמן ושל הכנ"ר לפיה אין למבקשת 1 מעמד להגשת ההליך שבכותרת.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.