רע"א 1175/13 ישראל ארלנגר נ. עמותת בית הכנסת הגדול

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון, ולהמרתו בערבות של צד שלישי. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' ברעם), שבו נדחתה על-הסף בקשתו של המבקש לאישור פסק בורר.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי קשה וכי הוא נקלע לסבך של הליכים משפטיים סביב קריסת פעילותו של אולם שמחות. עוד הוא טוען כי אין באפשרותו להסתייע בקרובי משפחתו – שכבר הושיטו לו יד בעבר – וכי סיכויי ההליך להתקבל טובים. המשיבה מצדה גורסת כי המבקש לא הוכיח כדבעי את מצבו הכלכלי ויכולתו להעמיד עירבון בהליך זה, וכי המבקש אף לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט קמא.

לאחר עיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מעירבון להידחות.

בעל דין החפץ בפטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח בראש ובראשונה חוסר יכולת כלכלית. לצורך ביסוס תנאי זה נדרש בעל-הדין להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה. אכן, "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן ב בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (29.6.2011)). עוד אציין כי ערבות צד ג היא חלופת שאינה שוות-ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית, מבחינת וודאות הבטוחה, זמינותה המיידית והקלות במימושה בעת הצורך. על כן, בעל-דין העותר להסתפקות בחלופה שכזו נדרש גם-כן להוכיח שאינו יכול לגייס את סכום העירבון.

בענייננו, לא מצאתי כי הורם הנטל האמור. הפירוט שהציג המבקש חלקי בלבד, והאסמכתאות המצורפות לבקשתו אינן מספקות. כך למשל, המבקש שילם את האגרה והוא מיוצג על-ידי עורך-דין. לכאורה, באותה דרך ראוי שימומן גם העירבון. זאת ועוד, המבקש – כך הסתבר מתגובת המשיבה – הפקיד זה לא מכבר עירבון בסך של 25,000 ₪ בהליך אחר שיזם (רע"א 7284/12). יתר על כן, המבקש לא הציג פרטים מלאים לעניין הכנסות התא המשפחתי, ההוצאות, מקום המגורים ונכסים נוספים. ראוי להדגיש כי לא נמסרו פרטים כלשהם לעניין שיעור ההשתכרות של רעיית המבקש ולעניין עיסוקם ומצבם הכלכלי של ילדיו הבגירים (שמונה במספר). על רקע זה, ובשים לב לטענתו של המבקש-עצמו כי הסתייע בעבר בבני משפחה, ברי כי לא ניתן להסתפק בטענה בעלמא – שאינה נתמכת במסמך כלשהו – כי המבקש אינו יכול לגייס סכום נוסף (ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). עוד יש להזכיר כי המבקש הציע להמיר את העירבון בערבות צד ג, אך לא זו בלבד שלא מסר כל פרטים בעניין זה, אלא שמתבקשת השאלה מדוע אותו צד ג, המוכן ליתן ערבות, לא יסייע בהפקדת עירבון בדרך המלך? לשאלה זו אין תשובה בבקשה שלפניי.

לאור האמור, ולאחר שבחנתי את התיק ואת טענות הצדדים, לא מצאתי לפטור את המבקש מהפקדת עירבון. בנסיבות, יעמוד העירבון על סך של 15,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.