רע"א 11804/05שלום נגר נ. משכן-בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופטת גרסטל – אב"ד, והשופטים פוגלמן ושילה) מיום 16.11.05 בע"א 2526/02, בגדרה נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (השופטת כהן) מיום 24.6.02 בה"פ 177125/01.

ב.ביום 15.4.99 כרתו המבקשים עם המשיב 2 חוזה למכירת דירתם לו תמורת 280,000 דולר. לצורך תשלום חלק מהתמורה לווה המשיב 2 מן המשיב 1 (להלן: הבנק ) סכום של 680,000 ₪. לצורך קבלת ההלוואה התחייבו המבקשים לרשום משכנתא על הדירה לטובת הבנק, והמשיב 2 מישכן את זכויותיו לפי חוזה המכר לטובת הבנק עד לרישום המשכנתא. כן נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת הבנק. המשיב 2 לא עמד בתשלומיו הן כלפי המבקשים על-פי חוזה המכר והן כלפי הבנק לפי תנאי החזר ההלוואה, והבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיב 2 למימוש המשכון.

ג.(1) המבקשים עתרו בה"פ 846/01 לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו להורות על ביטול חוזה המכר ועל מחיקת הערת האזהרה, אך חזרו בהם והתובענה נמחקה. לאחר זמן פתחו בהליך (ה"פ 177125/01) בו עתרו בבית משפט השלום בתל אביב יפו לסעד הצהרתי, כי הם דיירים מוגנים בדירתם מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב-1972, וכי אין הבנק יכול לפנותם מהדירה במסגרת הליכי ההוצאה-לפועל שהוא נוקט נגד המשיב 2.

בית משפט השלום דחה את התובענה בקבעו כי אין המבקשים בגדר דיירים מוגנים בדירה, כי חוזה המכר לא בוטל וכי קיימת לבנק זכות למימוש המשכון ללא סייג.

(2) המבקשים ערערו על פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקבעו כי הדין והפסיקה תואמים את קביעות פסק הדין, וכן מטעם אי ניקיון כפיים מצד המבקשים, שבית המשפט ניסח בלשון קשה. נקבע כי מלכתחילה לא התכוונו לקיים את חוזה המכר והשתהו מלבטלו במשך שנתיים לאחר שהופר, תוך קבלת כספי הבנק.

(3) כלפי פסק הדין בערעור הוגשה הבקשה הנוכחית. בבקשה נטען כי שגה בית המשפט קמא בקבעו אשר קבע בעניין ניקיון כפיהם של המבקשים, בהיותו עניין שבעובדה שאין ערכאה שלערעור נוטה להתערב לגביו בממצאי ערכאה דיונית, ובית משפט השלום סבר כי המדובר בעיסקה אמיתית, וכן כי טעה בהחילו לגביו את הלכת שפייזמן (ע"א 1679/01 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' שפייזמן, פ"ד נז(2) 145) שעניינה חוזה למראית עין שנכרת בכוונה להונות בנק. עוד נטען כי חוזה המכר בוטל כדין, ולפיכך לא נותרו בידי המשיב 2 זכויות חוזיות הניתנות למימוש. בנוסף נטען כי לפי הלכת שטיינמץ (רע"א 8792/00 שטיינמץ נ' בנק משכן, פ"ד נו(5) 593) יש לראות במבקשים דיירים מוגנים בדירה מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וכי מדובר בסוגיה שיש בה חשיבות לכלל. כן עתרו המבקשים לסעד זמני בתקופת הערעור על דרך של עיכובו של הליך הפינוי עד למתן הכרעה בבקשה לרשות ערעור. הבקשה נומקה בטענה כי פינוי המבקשים מהדירה יגרום להם נזק בלתי הפיך, וכי סיכויי הערעור טובים.

ד.(1) לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית, היא אינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית אשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי; היא תחומה במחלוקת הצדדים ואין איפוא מקום לגלגול דיוני שלישי.

(2) אף לעיצומם של דברים אין הבקשה מתמודדת עם תמיהות שהועלו ועם קביעות שיפוטיות קודמות, כגון - ראשית – בשאלה מדוע לא העיד המבקש, למצער, באשר לגירסתו; ועוד, מדוע לא צורפה עו"ד פלונית, שניתנו לה כספים וחילקה לנושים, להליך.

(2) באשר לטענה בדבר הבדל בין התייחסות בית משפט השלום לזו של בית המשפט המחוזי באשר לכוונת המבקשים לקיים את עיסקת המכר, הנה גם אם הסיק בית המשפט המחוזי מסקנות שונות מן המסכת העובדתית באשר לכך, מסקנות אלה אינן נוגעות ליחסים בין המבקשים לבנק המשיב שאת כספו נטלו; זאת – שכן בין אם התכוונו לקיים את העיסקה ובין אם לאו, נוכח העובדות כפי שנקבעו על-ידי בית משפט השלום קשה לעורר ספק כלשהו בכך שהבנק נכנס לעיסקה בתום לב על פי מצג שהוצג בפניו. אף אני בדעה שהובעה בע"א 3295/94 פרמינגר נ' מור, פ"ד נ(5) 111 (השופטת שטרסברג-כהן) כי את סעיף 33 לחוק הגנת הדייר יש לפרש על דרך הצמצום, וראו הניתוח והאסמכתאות דשם; כך גם בהלכת ע"א 1679/01 משכן נ' שפייזמן, פ"ד נז(2) 145 (השופטת דורנר). דברים אלה מתיישבים עם הגיון החוק ועם השכל הישר, כמו גם עם המגמה לצמצם כל עיקר בהגנת הדייר (ראו רע"א 5727/04 בן עמי נ' ברסלב (טרם פורסמה); רע"א 330/05 שושן נ' Associazione

(טרם פורסמה).

(3) כשלעצמי לא ירדתי לסוף ההבחנה שניסה בא כוחם המלומד של המבקשים לערוך בין עניין זה לפרשת רע"א 11913/04 שפרניק נ' טפחות; העובדה – או הטענה – שחלק ניכר מן הכסף עבר לידי עו"ד פלונית לא נתבררה עד תום מחוסר צירופה, כאמור, ובכל מקרה – הבנק המשיב הוציא את הכסף עם מתן ההלוואה, ואין מקום בנסיבות להעמידו כמי ששם כספו על קרן הצבי.

ה.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה, וממילא אף לבקשה לעיכוב ביצוע.