רע"א 1329/19 שרון פלאצ'י יזמות עיסקית בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 18.2.2019 בה"פ 69191-01-18 (השופט א' יקואל ) , בגדרה נדחתה בקשת שרון פלאצ'י יזמות עסקית בע"מ (להלן: פלאצ'י ), לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק דין בערעור .

2.

לצד בקשת רשות הערעור על ההחלטה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, הגישה פלאצ'י ערעור בזכות על פסק הדין גופו (ע"א 1327/19). אולם, משלא הפקידה לקופת בית המשפט את כספי הערבון כנדרש, וגם לא הבהירה את סיבת המחדל, דחתה הרשמת ש' עבדיאן בפסק דין מיום 20.5.2019 את ערעורה . משנדחה הערעור, הוריתי בהחלטה מיום 22.5.2019 גם על דחייתן של בקשת רשות הערעור והבקשה לסעד זמני.

3.

אחר הדברים האלה, הגישה פלאצ'י בקשה לביטול פסק הדין שניתן על-ידי הרשמת. בבקשתה טענה פלאצ'י, כי אי-הפקדת הערבון נבעה מכך שהחלטת בית המשפט לא הגיעה לידה, נוכח החלפת יצוג בתיק. בהחלטת הרשמת מיום 4.7.2019, נתקבלה בקשתה של פלאצ'י, ופסק הדין מיום 20.5.2019 – בוטל. משבוטל פסק הדין, הגישה פלאצ'י בקשה לעיכוב ביצוע לתקופת הערעור, ובהחלטת השופטת ע' ברון מיום 7.7.2019 – נדחתה, שכן "הלכה היא שאין להגיש בקשה לעיכוב ביצוע או למתן סעד זמני לערכאת הערעור לאחר שבקשה כזו נדונה על ידי הערכאה הדיונית" . משכך היה, הגישה פלאצ'י בקשה ל'החייאת' ההליך דנא.

לאחר שבחנתי את בקשת 'החייאת ההליך', הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, נכון יהיה להעתר לה, ולדון בבקשת רשות הערעור שהגישה פלאצ'י בראשונה.

4.

אפנה עתה לבחינת בקשת רשות הערעור. אלו בתמצית שבתמצית העובדות הצריכות לעניין: ביום 30.12.2017 פנה בנק דיסקונט במכתב לפלאצ'י ודרש, כי חשבון הבנק שלה יסגר בתוך 30 ימים, וזאת בשל התנהלות, אשר לטענת הבנק, "פגעה באופן מהותי באמון הנדרש ביחסים בין בנק ללקוח" . בין היתר, טען הבנק שפלאצ'י חרגה בפעילותה מן התנאים וההגבלות שעליהם סוכם עמה במועד פתיחת חשבונה. בהמשך לפנייתו-זו, התקיימה בין פלאצ'י, לבין הבנק תכתובת ענפה בנושא, אלא שהבנק נותר בדרישתו, לפיה פלאצ'י נדרשת לסגור את חשבונה. כמו כן, דרש הבנק שחשבונה של חברת פי.אל.טי שירותים פיננסיים בע"מ, אשר 49.66% ממניותיה מוחזקות בידי פלאצ'י, יועבר לסניף יעודי. משעמד הבנק על דרישותיו אלו, הגישה פלאצ'י המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובמסגרתה ביקשה, כי ינתן צו המורה לבנק לאפשר לה להמשיך ולנהל את חשבונה. יצוין, כי במסגרת המרצת הפתיחה נדון גם עניין העברת חשבונה של חברת פי.אל.טי לסניף יעודי, אולם משעניין זה לא הועלה במסגרת הבקשה שלפנַי, לא אפרט בו ולא אדרש אליו.

5.

בפסק הדין מיום 9.1.2019 קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לקבל את התובענה בחלקה, כך שהבנק ימנע מלסגור את חשבונה של פלאצ'י "ויאפשר לה להוסיף ולנהל את הפעילות המוסכמת, במובחן מהפעילות החדשה החורגת מההסכמות בין הצדדים, וזאת עד ליום 30.7.19" . בית המשפט נימק את החלטתו באופן הבא: "שוכנעתי כי הפעילות הנוכחית בחשבון כוללת גם פעילות חדשה, שלא נכללה בגדר ההסכמות המקוריות בין הצדדים, בגדרה מעניקה המבקשת 1 [פלאצ'י] שירותי ניכיון לשיקים חדשים המתקבלים מאותם לקוחות מושא השיקים שחוללו. פעילות זו חורגת מההסכמות בין הצדדים ובמקרה כגון דא, בו הלקוח אינו מקיים אחר התנאים שנקבעו בינו לבין הבנק, סירובו של הבנק להמשך ניהול החשבון נטוע במתחם סבירות שיקול הדעת המסור לו" .

6.

ביום 6.2.2019 הגישה פלאצ'י בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ובהחלטתו מיום 18.2.2019 – נדחתה הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע, כי סיכוייו של הערעור אינם גבוהים, שכן מדובר בערעור על קביעות עובדתיות שנסמכות, בין היתר, על התרשמותו הישירה מעדויות שנשמעו לפניו. בית המשפט חזר בקצרה על אינדיקציות אשר מלמדות, כי הבנק לא חזר בו מן התנאים וההגבלות שעליהם סוכם עם פלאצ'י בעת שפתחה את חשבונה. עוד קבע בית המשפט, כי לא השתכנע בדבר קיומו של נזק בלתי הפיך שייגרם לפלאצ'י, אם תידחה הבקשה. חשבון הבנק של פלאצ'י צפוי להיסגר רק ב-30.7.2019, ועד אז עומד בפניה פרק זמן משמעותי לצמצם את הנזקים שעלולים להיגרם לה.

מכאן הבקשה שלפנַי.

7.

בבקשתה טוענת פלאצ'י, כי בניגוד לקביעותיו של בית המשפט המחוזי, ההגבלות שעליהן סיכמה עם הבנק במועד פתיחת חשבונה הוגמשו בהמשך, ומכאן שפעילותה הבנקאית נעשתה בהתאם לסיכומים עמו. לשיטתה, הדבר עולה מן העדויות שנשמעו לפני בית המשפט ומן הראיות שהוצגו לפניו. עוד טוענת פלאצ'י, כי הנזקים שיגרמו לה כתוצאה מדחיית הבקשה – משמעותיים, כשהלכה למעשה כל פעילותה העסקית תרד לטמיון.

הבנק בתגובתו מיום 10.5.2019 טוען, כי יש לדחות את הבקשה, שכן סיכוייו של הערעור נמוכים, מחמת התבססותם על עניינים שבעובדה. אשר למאזן הנוחות, טוען הבנק כי ניתנה לפלאצ'י שהות בת למעלה מחצי שנה לפתיחת חשבון בבנק אחר. הבנק גורס, כי בבקשתה לא ציינה פלאצ'י לאילו תאגידים בנקאיים היא פנתה בפרק הזמן שחלף, ומדוע לא עלה בידה לפתוח חשבון בנק חלופי משך כל אותה תקופה. הבנק מוסיף, כי פלאצ'י לא פירטה בבקשתה, מהם הנזקים שצפויים להיגרם לה כתוצאה מסגירת חשבונה. לדברי הבנק, אי-סגירת חשבונה של פלאצ'י צפוי להסב לו עצמו נזקים, שכן אך לאחרונה נחקר שרון פלאצ'י "בחשד לסיוע להלבנת הון" . לבסוף טוען הבנק, כי "הואיל והמדובר בתאגיד בנקאי, היה ויתברר בסופו של יום כי יש מקום לקבל את טענות המבקשת, הרי שהבנק יוכל לפצות את המבקשת בגין הנזקים שיגרמו לה, ככל שיגרמו" .

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה על נספחיהן, ושקלתי את נימוקיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי קבע, כי פלאצ'י לא עמדה בתנאים וההגבלות שסוכמו עמה בעת פתיחת חשבונה. כך, סיכמו ביניהם הצדדים כי פעילותה של פלאצ'י תוגבל לעניינים מסוימים, ותיקצב לתקופת זמן מסוימת. בית המשפט המחוזי בחן את טענותיה של פלאצ'י, לפיהן מגבלות אלו הוסרו בהמשך, ולאחר ששמע את העדים, ועיין בראיות שהובאו לפניו – החליט לדחותן. מבלי לטעת מסמרות בדבר, דומני כי בנסיבות, סיכויי ערעורה של פלאצ'י להתקבל – אינם מן המשופרים. הלכה היא בידוע, כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים שבעובדה, אלא במצבים חריגים. "התערבות בממצאי עובדה תעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון במקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם"

( ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל פ"ד נב (2) 582, 594 (1998) ). הנדון דידן אינו בא בקהלם של מצבים חריגים אלו.

9.

אשר למאזן הנוחות, גם בעניין זה מקובלות עלַי קביעותיו של בית המשפט המחוזי, לפיהן ניתנה לפלאצ'י שהות ממושכת לצורך התארגנות ופתיחת חשבון בנק חדש. כמו כן, יש ממש בטענותיו של הבנק, כי עסקינן בתאגיד בנקאי, כך שגם אם לבסוף יתברר שהצדק עם פלאצ'י, וכי נגרמו לה נזקים כספיים, הרי שיש מי שיוכל לפצותה בגין הנזקים שייגרמו.

10.

אשר על כן הבקשה נדחית; ממילא נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני.

פלאצ'י תישא בהוצאותיו של בנק דיסקונט, בסך של 5,000 ₪.