רע"א 134/11 אסתר מורד נ. סוניה מיכלובסקי

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בה נדחתה בקשת המבקשים למחיקת כתב התביעה שהוגש נגדם על ידי המשיבים.

2.

המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) הגישה נגד המבקשים תביעה לאכיפתו של הסכם מכר דירה שנחתם בין המבקשת 1 למשיבה, ולחילופין לחייב המבקשים לשלם לה סך של 1,556,940 ₪. המשיבה טענה, כי היא חתמה על ההסכם בעקבות מצגי שווא שהציג בפניה המבקש 2.

3.

בד בבד עם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה להזמנת עדים מטעמם. המבקשים ביקשו לזמן לעדות, בין היתר, את גב' אפרת שוורץ, גרושתו של המשיב, וכן את עו"ד שלמה גיגי, המייצג את גב' שוורץ בהליכים נגד המשיב. בבקשתם להזמנת עדים טענו המבקשים, כי גב' שוורץ סיפרה למבקש, כי המשיב הקליט שיחות אותן קיים עמו, וכי ההקלטות מצויות בידי עורך דינה, עו"ד גיגי.

4.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המבקשים להזמנת עדים, ובישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 14.11.2010 טענה גב' שוורץ, כי היא מסרה את כל החומרים שהיו בידיה לידי עו"ד גיגי, ואילו עו"ד גיגי טען, כי הוא אינו זוכר איזה מסמכים קיבל מגב' שוורץ. לפיכך, הורה בית המשפט לעו"ד גיגי להתיר לבא כוח המבקשים לעיין במסמכים אותם קיבל מגב' שוורץ.

5.

בא כוח המבקשים עיין במסמכים המצויים במשרדו של עו"ד גיגי ומצא קלטת, ובה הקלטה של שתי שיחות, שאינן מפורטות בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם הצדדים. לטענת המבקשים, הקלטות אלו נוגעות ללב המחלוקת בין הצדדים. כן נמצאו במסמכים שהיו אצל עו"ד גיגי קבלה בגין תשלום עבור תמלול שיחה.

6.

ביום 21.11.2010 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה להפעיל סמכותו על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולמחוק את כתב התביעה שהגישו המשיבים, עקב הפרת צו גילוי המסמכים. לחילופין, התבקש בית המשפט המחוזי להתיר למבקשים להגיש, כראיות נוספות מטעמם, את המסמכים אותם קיבלו מעו"ד שלמה גיגי.

7.

בהחלטתו מיום 6.12.2010 דחה בית המשפט את בקשת המבקשים למחיקת כתב התביעה, וקיבל את בקשתם החלופית להגשת המסמכים שקיבלו מעו"ד גיגי.

8.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה מלינים המבקשים על דחיית בקשתם למחיקת כתב התביעה.

9.

דין הבקשה להידחות. על פי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, לא תינתן רשות ערעור על החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בכפוף לחריגים. החלטתו של בית המשפט המחוזי, במקרה דנן, אינה מנויה על החריגים, ועל כן לא תינתן רשות ערעור עליה. די בכך כדי לדחות הבקשה. אדגיש, כי אילו היתה מתקבלת הבקשה למחיקת כתב התביעה, הרי שהיה ניתן פסק דין, עליו ניתן היה להשיג בדרך של ערעור, ללא נטילת רשות.

10.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי מחיקת כתב-טענות של בעל-דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית-המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית-המשפט מלנקוט אותה; אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית-המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות. אך אם נוכח בית-המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית-המשפט, עשוי בית-המשפט למחוק את כתב-טענותיו, ובית-המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (2009), 217).

למקרא החלטת בית המשפט המחוזי עולה, הגם שהדברים לא נאמרו מפורשות, כי בית המשפט לא ראה באי גילוי המסמכים צעד שנעשה בזדון או מתוך זלזול בצו בית המשפט. לא עלה בידי המבקשים להוכיח אחרת, במסגרת הבקשה שבפניי.

11.

במקרה דנן, ניתן לומר כי המעוות תוקן: ההפרה הנטענת של צו גילוי המסמכים התייחסה למסמכים שנמצאו אצל עו"ד גיגי. בפתח תגובת המשיבים לבקשת המבקשים למחיקת כתב התביעה הודיעו המשיבים, כי הם "מסכימים להגשת כל תיעוד רלוונטי-אותנטי מהתיעוד שנמצא אצל עו"ד ש.גיגי, תוך בקשה לשמור על זכויות מר חסן מנור (המשיב 2 – מ.נ ) במסגרת ההליכים המשפטיים בינו לבין גרושתו – והכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט הנכבד". בית המשפט אכן נעתר לבקשתם החלופית של המבקשים והורה על הגשת המסמכים המדוברים במלואם, בכפוף לדרישת הרלוונטיות.

12.

לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. אין צו להוצאות.