רע"א 242/22 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) בת"א 36084-09-18 מיום 6.1.2022, בגדרה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים למחוק את כתב הגנת המשיבים או לחילופין להורות למשיבים לגלות מסמכים ולהשיב על שאלות.

רקע

2.

המשיב 2 ז"ל (להלן: המשיב ) היה עורך דין במקצועו, ובעל משרד משותף עם המשיבה 3 (להלן: המשיבה ), אשר ייצג את המבקשים בתביעת רשלנות רפואית שהסתיימה בפשרה, ובגדרה זכו המבקשים בסך של 250,000 ש"ח אשר הופקדו בחשבון נאמנות בבעלות המשיבים 3-2 (להלן: כספי הפשרה ).

3.

ביום 20.9.2018 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשיבים, בגדרה נטען כי המשיב התרשל בניהול תביעת הרשלנות הרפואית, ובגין כך נמנע מהמבקשים לזכות בפיצויים גבוהים מאלו שנפסקו להם. עוד נטען, בין היתר, כי המשיב 1, אף הוא עורך דין (להלן: עו"ד ג'אבר ), נטל חלק בניהול ההליך חרף היעדר ניסיונו בתחום, וכי המשיבים כולם נטלו לידיהם כספים שלא כדין מתוך כספי הפשרה.

4.

ביום 29.12.2021, ובעיצומו של שלב ההוכחות בתביעה האמורה, הגישו המבקשים בקשה למחיקת כתב ההגנה מטעם המשיבים, ולחלופין התבקש כי בית המשפט המחוזי יורה למשיבים לגלות מסמכים ולהשיב על שאלות אשר פורטו בבקשה. בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי בחקירת המשיבה שהתקיימה ימים מספר קודם לכן, סירבה המשיבה להשיב לשאלות אשר עסקו בשימוש שנעשה בכספי הפשרה, וכן חשפה מסמך ממנו עולה כי עו"ד ג'אבר קיבל לידיו כ-150,000 ש"ח מחשבון הנאמנות בו מוחזקים כספי הפשרה (להלן: המסמך ). מסמך זה, כך נטען, לא גולה במכוון על-ידי המשיבים בתצהירי גילוי המסמכים מטעמם במסגרת השלבים המקדמיים בהליך. עוד הפנו המבקשים להליכים אחרים בהם מעורבים המשיבים או חלקם, וטענו כי הסתרת מידע ומסמכים היא בבחינת "שיטה" שלהם. מטעמים אלו ביקשו המבקשים, כאמור, כי בית המשפט המחוזי ימחק את כתב ההגנה של המשיבים, ולחילופין כי יורה למשיבים לגלות את תדפיס התנועות בחשבון הנאמנות ומסמכים נוספים הנוגעים לחשבון זה, וכן לגלות "חשבוניות של עו"ד ג'אבר". כן נתבקש כי המשיבים יספקו מידע נוסף, כגון שמה של מנהלת החשבונות במשרדם של המשיבים 3-2, ומידע על אודות הכספים שהועברו לעו"ד ג'אבר.

5.

בהחלטתו מיום 6.1.2022, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו כי הסיכומים צפויים להישמע בעל-פה בתוך כשבועיים, וקבלת הבקשה תעכב את המשך ההליך כסדרו. עוד נקבע כי הצדדים הביעו את הסכמתם כי ההליכים המקדמיים הסתיימו, וכי לא אירעה במסגרת ההוכחות תפנית אותה לא יכול היה בא כוח המבקשים לצפות מראש. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי ככל שהמבקשים סבורים כי המשיבה התחמקה ממתן תשובות או שמסמך הוסתר מפניהם, באפשרותם לטעון זאת במסגרת סיכומיהם ובית המשפט ייתן את דעתו על טענות אלה.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור דנן.

הבקשה דנן

6.

לטענת המבקשים שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לדחות את בקשתם אך בשל העיתוי בו היא הוגשה, וזאת בשים לב לנסיבות החמורות של המקרה ולחיוניות הסעדים המבוקשים לשם ירידה לחקר האמת. המבקשים מוסיפים וטוענים, בין היתר, כי סירובה של המשיבה לענות על שאלות ביחס לכספי הפשרה הינה מפתיעה וחריגה, וכי תוכנו של המסמך שנחשף בחקירתה מהווה שינוי מהותי מגרסת ההגנה שנטענה לאורך ההליך.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

8.

בבקשה שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי מבוקשים, הלכה למעשה, שלושה סעדים: מחיקת כתבי ההגנה, גילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלות. באשר לסעדים של מחיקת כתבי ההגנה ומענה על שאלות, הרי שלפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו ), לא תינתן רשות ערעור על החלטות בנדון, ועל כן, ביחס לסעדים אלו, דין הבקשה להידחות מכוח הצו (ראו: רע"א 134/11 מורד נ' מיכלובסקי , פסקה 9 (8.2.2011); והשוו לרע"א 1690/14 בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בע"מ , פסקה 5 (10.4.2014), שם נקבע כי טענה למחיקת כתב טענות בשל הפרת צו לגילוי מסמך ספציפי אינה נכללת בגדרי הצו, בעוד שבענייננו לא נטען כי הופר צו לגילוי מסמך ספציפי , אלא, למעשה, כי יש למחוק את כתבי ההגנה של המשיבים בגין מסירת תצהירי גילוי מסמכים שאינם אמת).

9.

באשר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים – כידוע, החלטות בנושאים אלו הן החלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיוניות אשר לא בנקל תתערב בהן ערכאת הערעור (ראו: רע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין , פסקה 7 (17.9.2017); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 131-129 (2021)). המקרה שלפנינו אינו מצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

10.

יתירה מכך, השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו, ככלל, במסגרת הערעור על פסק הדין בתובענה, אלא אם כתוצאה מהחלטת הביניים יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי, או אם נמצא כי יש הצדקה לביקורת מיידית של ערכאת הערעור, בין היתר, בשים לב לאיזון הראוי בין השיקולים הרלוונטים, ובהם החיסכון בזמן שיפוטי ויעילות דיונית

(ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ; רע"א 7219/ 11 הפניקס חברה לביטוח נ' נעים , פסקה 7 (11.6.2012); רע"א 6982/ 21 יצחקי נ' יצחקי בר , פסקה 8 (16.11.2021)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדרי מקרים חריגים אלו.

11.

לצד האמור, אעיר כי למבקשת שמורה הזכות לערער על החלטת הביניים בסוף הדרך, ככל שתראה לנכון, וזאת במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי , בגדרו ניתן יהיה לבחון את החלטות הביניים שהתקבלו לאורך ההליך באופן מיטבי על רקע מכלול החומר, הקביעות השונות ותוצאתו האופרטיבית של ההליך (ראו: רע"א 5834/03

אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854, 863-862 (2003) ; רע"א 8729/15 מדינת ישראל - משרד הבריאות (בית חולים רמב"ם) נ' פלוני , פסקה 12 (21.2.2016); רע"א 8589/15 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות , פסקה 10 (23.2.2016)).

12.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי הבקשה לגילוי מסמכים הוגשה לאחר שהסתיימו זה מכבר ההליכים המקדמיים, ובעת שהתיק מצוי בישורת האחרונה טרם שמיעת הסיכומים. אף משום כך לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

13.

נוכח כל האמור , הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.