רע"א 1551/22 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) בת"א 36084-09-18 מיום 2.1.2022 שבמסגרתה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים להגשת מסמכים חדשים – החלטות שניתנו בתיק הוצאה לפועל

שנפתח נגד המשיבים 2-1 (להלן: תיק ההוצל"פ ).

רקע בתמצית

2.

זוהי בקשה נוספת שהגישו המבקשים נגד החלטת ביניים שניתנה בתביעתם המתנהלת בבית המשפט המחוזי. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטותיי הקודמות ולא ראיתי צורך לחזור על הדברים (ראו: רע"א 26/19 פלוני נ' ג'אבר (27.2.2019); רע"א 242/22 פלוני נ' פלוני (8.2.2022); רע"א 1904/22 פלוני נ' פלוני (5.4.2022)). בתמצית, יצוין כי עניינה של התביעה בדרישת המבקשים כי המשיבים, עורכי-דין במקצועם, יפצו אותם בסך של 5 מיליון ש"ח, בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מרשלנות מקצועית של המשיבים בתביעה קודמת שבה הם ייצגו את המבקשים. במסגרת התביעה הנדונה התבקשו גם סעדים נוספים ובהם – חיוב המשיבים בסך 109,800 ש"ח, בגין כספים שהם קיבלו מכוח הסכם פשרה שהושג בהליך משפטי שבו ייצגו המשיבים את המבקשים (להלן: יתרת כספי הפשרה ; להרחבה ראו: רע"א 242/22, בפס' 3-2). להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 6.4.2021 (במקביל לניהול התביעה) פתח המבקש 3 את תיק ההוצל"פ נגד המשיבים 2-1, במטרה לגבות את יתרת כספי הפשרה.

3.

בדיון שהתקיים ביום 2.1.2022 בבית המשפט המחוזי, ביקש בא-כוח המבקשים להגיש באמצעות המשיבה 3 (להלן: המשיבה ) שתי החלטות שניתנו על-ידי רשמת ההוצל"פ מימים 5.12.2021 ו-28.12.2021. המבקשים טענו כי ההחלטות מלמדות על כך שהמשיבים מתנגדים להעביר למבקשים את יתרת כספי הפשרה ויש בכוחן לתמוך בטענות המבקשים לגבי השימוש שעשו המשיבים בכספי הנאמנות.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי "אין מקום לערב הליך הוכחות זה דבר וחצי דבר ממה שמתנהל בערכאה אחרת, ומעבר לכך שמתגבשת תביעה במועד הגשתה, וממילא הראיות הנוגעות לאותה עילה, הן ראיות שמקורן עד למועד זה [...]".

מכאן הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

5.

המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי ההחלטות מתיק ההוצל"פ אינן רלוונטיות להליך מושא הבקשה דנן. בתוך כך, נטען כי בתביעה של לקוח נגד עורך דינו לשעבר, לפיצויים בגין נטילת כספי נאמנות שלא כדין או עיכוב כספי נאמנות, יש רלוונטיות להחלטות שניתנות בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הלקוח נגד עורך הדין להשבת אותם כספים, גם אם הן ניתנו לאחר מועד הגשת הראיות בתביעה האמורה. בהקשר זה נטען כי בתיק ההוצל"פ מבוקש לגבות את יתרת הסכום שלו זכאים המבקשים מכספי הפשרה, ואילו בתביעה הכספית (שמתנהלת בבית המשפט המחוזי) נתבעים, בין היתר, סעדים בגין שימוש שעשו המשיבים בכספי נאמנות אלה.

6.

המשיבים סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיפים, בעיקרו של דבר, כי ההחלטות אשר ביקשו המבקשים להגיש מתייחסות להליכי גבייה בלשכת ההוצל"פ שנפתחו על-מנת לגבות חוב נטען מתיק הרשלנות הרפואית. סכום זה, לטענת המשיבים, "שורבב" לתביעה מושא ההליך דנן.

כמו כן, כך נטען, אף אם קיים קשר בין הסכום אותו תובעים המבקשים כסעד חלופי, יש לתהות מדוע נקטו המבקשים בהליך מקביל בהוצאה לפועל לגביית סכום המוצג כסעד חלופי במסגרת התביעה.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות המשיבים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

8.

כידוע, ככלל, השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, בשים לב לשיקולים שונים, ובהם החיסכון בזמן שיפוטי ויעילות דיונית. ערכאת הערעור תחרוג מכלל זה רק בנסיבות שבהן מתעורר חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי, אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 6982/21 יצחקי נ' יצחקי בר , פסקה 8 (16.11.2021)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדרם של מקרים חריגים אלו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

למען הסר ספק יצוין כי למבקשים שמורה הזכות לערער על החלטת הביניים במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, שאז ניתן יהיה לבחון, במידת הצורך, את החלטות הביניים שהתקבלו לאורך ההליך באופן מיטבי על רקע מכלול החומר, הקביעות השונות ותוצאתו האופרטיבית של ההליך (ראו: רע"א 411/22 עיריית חיפה נ' כץ ג'ייסון , פסקה 14 (3.2.2022)).

9.

לא למותר להוסיף ולציין באופן קונקרטי יותר, כי ערכאת הערעור תתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות להגשת ראיות נוספות אך במקרים חריגים, שבהם מתעורר חשש לפגיעה ממשית בזכויות הצדדים, שכן מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות הקשורות לניהול ההליך (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 200 (מהדורה שלישית 2012)). לא מצאתי כי בענייננו מתקיים חשש כאמור.

10.

סוף דבר , הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.