רע"א 148/17 אברהם תמרי נ. עו"ד אורן הראל - הנאמן

1.המבקש הפקיד בהליך זה עירבון בסך של 2,500 ש"ח. ביום 29.3.2017 הסתיים ההליך (הערעור התקבל בחלקו), ללא צו להוצאות.

לאחר סיום ההליך הגיש המשיב 1, הנאמן לנכסי המבקש הנתון בהליכי פשיטת רגל, בקשה בה עתר הוא להורות על העברת כספי העירבון לקופת פשיטת הרגל.

המבקש התבקש להגיש תגובה מטעמו לבקשה. ההחלטה הומצאה למבקש אך הוא לא הגיש תגובה עניינית לבקשה, בה הפנה הנאמן לפסיקה הרלבנטית לסוגיה. תחת תגובה עניינית לבקשת הנאמן הגיש המבקש בקשה נגדית בה עותר הוא להורות כי סכום העירבון יועבר לידי הגב' צילה גלזר, אשר לפי הנטען הפקידה את סכום העירבון (וכן הוגשה בקשה להשבת העירבון על ידי הגב' גלזר עצמה).

2.בנסיבות המתוארות יש להיעתר לבקשת הנאמן ולהורות על העברת כספי העירבון לקופת פשיטת הרגל.

ראשית לטענת המבקש כי הסכום הופקד על ידי הגב' גלזר. בפסיקה נקבע כי כאשר מופקד בבית המשפט כסף מזומן "הגורם שעומד מול בית המשפט - הן בשלב ההפקדה והן בשלב ההחזר - הוא יוזם ההליך". בעניין זה הודגש כי גם אם יוזם ההליך הסתייע בצד שלישי לשם הפקדת כספי העירבון "אין בכך כדי לשנות ממהות העירבון כסכום שהופקד על ידי יוזם ההליך לשם הבטחת הוצאות הצד שכנגד. על כן ככלל אין מקום להתחקות אחר מקורם של כספי העירבון שהופקדו מטעם יוזם ההליך, וממילא אין בידי צד שלישי שסייע לו לפי הטענה בגיוס כספי העירבון כדי לבקש את השבת הכספים ישירות לידיו" (ע"א 4955/13 חגולי נ' עיריית ראשון לציון

(14.6.2015) והאסמכתאות המובאות שם). בבקשות שהגישו המבקש והגב' גלזר לא הונחו תשתית או טעם המצדיקים לסטות מכלל זה.

שנית, והיות וכאמור יש לראות בסכום שהופקד כעירבון כסכום שהופקד על ידי המבקש עצמו, והמבקש נתון בפשיטת רגל כך שנכסיו כולם מוקנים לנאמן, הרי שבהתאם לפסיקה הנאמן אכן רשאי לבקש שסכום העירבון יועבר לקופת פשיטת הרגל (ראו למשל החלטה שניתנה בעניינה של הגב' גלזר - רע"א 2561/14 גלזר נ' עו"ד אורן הראל, נאמן (13.4.2015)).

בקשת המשיב 1 מתקבלת אפוא, והעירבון שהופקד בהליך זה יועבר לקופת פשיטת הרגל של המבקש (בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין מניעה שבדין לכך).