רע"א 1496/08 ליויאם שהארוך נ. רמי דיל

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגנית הנשיא רובינשטיין) מיום 14.1.08 בבש"א 21532/07 (ע"א 3730/07), שבגדרה נדחתה בקשה למתן סעד זמני עד לשמיעת הערעור על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי (הרשם אורנשטיין) מיום 7.10.07 בבש"א 5695/05 (ת"א 1275/06).

ב.

(1) המנוחה חנה דיל ז"ל, אשר הלכה לעולמה בשנת 1992, היתה בעליה של מקרקעין בהרצליה. לטענת המבקש - אחיינה של המנוחה ותושב ארצות הברית - הוא רכש מהמנוחה את המקרקעין ביום 21.1.90 תמורת תשלום במזומן. בין הצדדים לא נחתם חוזה מכר, אך ברשותו של המבקש ייפוי כוח בלתי חוזר עליו חתמה המנוחה בפני עורכת הדין והנוטריונית רינה מזרחי-אורון ביום המכירה, המסמיך את המבקש להעביר על שמו את זכויות המנוחה בקרקע. עם זאת, המבקש מעולם לא העביר על שמו את הבעלות במקרקעין והיא נותרה רשומה על שם המנוחה. ביום 21.4.93 ניתן צו ירושה לפיו בניה של המנוחה, הם המשיבים 2-1, ירשו את המקרקעין בחלקים שוים ביניהם. ביום 15.11.05 חתמו המשיבים 2-1 על חוזה למכירת המקרקעין למשיבים 5-3. ביום 27.2.06 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט המחוזי לצו הצהרתי לבעלות על המגרש, צו עשה למחיקת שמם של המשיבים 2-1 מנסח הטאבו של המקרקעין ולחלופין תביעה לסעד כספי.

(2) בד בבד עם התביעה הגיש המבקש גם בקשה לצו עיקול זמני על כספי המשיבים 2-1 ועל זכויותיהם במגרש, ובקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיבים 2-1 להעביר את הזכויות במקרקעין על שם המשיבים 5-3. בית המשפט הטיל עיקול זמני על זכויות המשיבים 2-1 בקרקע, והמשיבים הגישו בקשות לביטולו. בהחלטה מיום 29.4.07 הורה הרשם השופט אורנשטיין על מחיקת העיקול על המקרקעין, וכנגדו הטיל עיקול על הכספים שהעבירו ויעבירו בעתיד המשיבים 5-3 לעו"ד מנחם קליין - עורך הדין שניהל בעבור המשיבים את עסקת המכר - בנאמנות בעבור המשיבים 2-1. החלטה זו איזנה בין הרצון להטיל עיקול שיבטיח את יכולתו של המבקש להיפרע מהמשיבים אם יוכרע הדין לטובתו, מבלי לפגוע בקוני המקרקעין - המשיבים 5-3 - מעבר למידתיות הנדרשת (פיסקה 14 להחלטת הרשם). בהחלטתו הבחין הרשם באשר לעיקול בין המשיבים 2-1 לבין המשיבים 5-3, ועשה כן גם בקשר להוצאות. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור אך מחק אותו במועד מאוחר יותר, וההחלטה הפכה חלוטה.

(3) ביום 7.10.07 נתן הרשם אורנשטיין החלטה נוספת, שעניינה הבקשה לצו מניעה, נשוא ההליך הנוכחי. בהחלטה זו דחה הרשם את הבקשה לצו מניעה, הן משום שיהוי בהגשת הבקשה והן משום שקבע כי מאזן הנוחות וסיכויי התביעה אינם נוטים באופן ברור לטובתו של המבקש. על ההחלטה הוגש ערעור בפני שופטת בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא רובינשטיין), בטענה שלמשיבים 5-3 נודע על זכויותיו של המבקש טרם שילמו את התשלום השני עבור המקרקעין ולכן העברת סכום זה לעו"ד קליין נעשתה בחוסר תום-לב, ובטענה שמאזן הנוחות נוטה לטובת המערער. ביום 3.12.07 דחתה סגנית הנשיא רובינשטיין את הערעור וקבעה כי אין מקום ליתן צו מניעה, והוסיפה שככל שמדובר בעיכוב ביצוע החלטת הרשם אין מקום להיעתר לבקשה

"ובלבד שכספי התמורה יישארו בנאמנות אצל עו"ד קליין עד החלטה בערעור". כלפי החלטה זו הגיש המבקש בקשה לביטולה, משום שטרם מתן ההחלטה ניתנה למבקש זכות תשובה לתגובות המשיבים, אך ההחלטה ניתנה טרם הוגשה תשובה זו. פסק הדין בוטל בהחלטת סגנית הנשיא קובו והתיק הוחזר לעיונה של סגנית הנשיא רובינשטיין. בהחלטה מיום 14.1.08 קבעה סגנית הנשיא, כי אינה מוצאת לשנות החלטתה הקודמת מאותם נימוקים. מכאן בקשת רשות הערעור דנא, ובקשת עיכוב הביצוע אשר הוגשה עמה.

ג.

בבקשתו מפנה המבקש את בית המשפט - בין השאר - להודעתו של עו"ד קליין מיום 11.10.07, בה הודיע לבית המשפט כי אינו מחזיק כל סכום שהוא המגיע למשיבים בנאמנות. לטענת המבקש, הודעתו של עו"ד קליין מרוקנת מתוכן את החלטתו של הרשם אורנשטיין. כן חוזר המבקש על הטענות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וסיכויי ערעורו גבוהים.

ד.

(1) ביום 21.2.08 התבקשה תגובת המשיבים נוכח הודעתו האמורה של עו"ד קליין, וניתן צו ארעי כמבוקש עד למתן החלטה אחרת בבקשה. המשיבים 2-1 הודיעו בתגובתם שהתקבלה ביום 26.2.08, כי הם מתנגדים למתן צו המניעה הזמני, בנימוק שנסיבות המקרה אינן מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה בעניינים הנוגעים לסעדי ביניים בערכאה הדיונית, וכן שסיכויי הערעור נמוכים מאוד. עוד ציינו המשיבים 2-1 בתגובתם, כי המשיבים 5-3 טרם העבירו לעו"ד קליין את התשלום האחרון מתוך שלושת התשלומים עבור הקרקע, וכי אם יוסר צו המניעה יעשו כן וסכום זה - לאחר תשלום מיסים כחוק - יהיה כפוף לעיקול שהטיל הרשם. המשיבים 5-3, שתגובתם התקבלה ביום 26.2.08, התנגדו גם הם לבקשה מטעמים דומים.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיענות לבקשת רשות הערעור. התערבותה של ערכאת ערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים הנוגעים למתן סעד זמני תיעשה במשורה (ע"א 418/79 תאני נ' כהן , פ"ד לד(4) 161 (1980); רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתנה ביום 15.5.97); רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (לא פורסם, 15.11.98); רע"א 8267/07 סאמר נ' מוסא (טרם פורסם, 14.10.07); ראו גם יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת שלמה לוין) 620 (1995)), קל וחומר כשהמדובר בגלגול שלישי והבקשה אינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית עקרונית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)) .

ו.

יתר על הצורך אוסיף, כי גם בבחינת הבקשה גופה לא ראיתי להיענות לה. מבלי לקבוע מסמרות נדמה בעיניי, כי נוכח סיכויי הערעור ונוכח סיכויי התביעה העיקרית להוביל למחיקת זכויותיהם של המשיבים בקרקע, הטלת צו מניעה האוסר על המשיבים 2-1 להעביר את זכויותיהם במקרקעין למשיבים 5-3 תפגע במשיבים 5-3 במידה העולה על הנדרש. למותר לציין כי החלטתו של הרשם אורנשטיין מיום 29.4.07 - שהערעור עליה נמחק לבקשת המבקש - בעינה עומדת, ועיקול מוטל על כספים שיעבירו המשיבים 5-3 לידי עו"ד קליין בנאמנות בעבור המשיבים 2-1, הכל בגדרי החלטותיו של הרשם שנסקרו מעלה. אני ער לכך שיתכן שאין המדובר בסכומים גדולים שיוותרו, לעומת גודלן של טרוניות המבקש כלפי המשיבים, ולמצער המשיבים 2-1;

אך אין בכך כדי להטות את הכף. אין באמור כדי לקבוע כל מסמרות באשר להליך העיקרי.

ז.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה, ומשכך בטל גם הצו הארעי מיום 21.2.08. המבקש יישא בשכר טרחתו של בא-כוח המשיבים 5-3 בגובה של 4,000 ש"ח. אין צו להוצאות המשיבים 2-1.