רע"א 1548/08 יאיר גולן נ. רבקה דורית סיבלוקביץ

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדן בבקשות לאישור ולביטול פסק בורר. בית המשפט קיבל חלקית את הבקשה לביטול פסק הבוררות, באופן שהפסק ישונה בכמה עניינים, ובכלל זה לעניין חלקו של המבקש במניות משיבות 2 ו-3 ולעניין בעלותו של המבקש על רכבי מרצדס וגולף. בבקשה לפניי טוען המבקש כי ניתן לפטרו מהפקדת ערבון שכן בהתאם לפסק הדין הוא זכאי למחצית משני כלי הרכב. ערכם של כלי הרכב הוא עשרות רבות של אלפי שקלים, ולכן אין טעם לחייב את המבקש להפקיד ערבון. לשיטתו, את סכום הערבון ניתן יהא לקזז מהסכומים המגיעים לו על פי פסק הדין, שעל החיוב בהם לא הוגש ערעור. המשיבות מתנגדות לבקשה. הן טוענות כי הכספים בגין כלי הרכב צריכים להיות מוזרמים למשיבות 2 ו-3 כדי שתתאזנה, וכי התמורה ממכירת המרצדס הוזרמה מזה זמן רב לחברות, עוד קודם למתן פסק הדין, ואילו רכב הגולף עדין מצוי בידי משיבה 1. כן מציינות המשיבות כי המבקש טרם פרע את חיוב ההוצאות בסך 15,000 ₪, שהוטל עליו בפסק דינו של בית המשפט קמא.

2.

אין בידי לקבל את הבקשה. אמנם, קיימת אפשרות להסתפק בהודעת קיזוז חלף הפקדת ערבון כאשר הקיזוז מוצע ביחס לחוב כספי פסוק, שאינו שנוי במחלוקת או שהוא נקבע בפסק דין חלוט. אך לא ניתן להסתפק בהודעת קיזוז הנוגעת לזכויות אחרות, שאינן יכולות לשמש תחליף הולם להפקדת ערבון מבחינת נזילותה, בטיחותה או וודאותה של הערובה. יש לזכור בהקשר זה כי במסגרת בקשה לפטור מערבון או להמרתו, לא ניתן לקיים דיון של ממש בזכויות אלה. הליך הפקדת הערבון אינו הליך המאפשר בירור ממצה של טיב הזכויות, שוויון, ויכולת המי מוש

המיידית שלהן. מטעמים אלה, זכויות שאינן חוב כספי פסוק אינן יכולות, ככלל, לשמש תחליף לערבון (ראו, ע"א 1646/98 מצדה חברה להנדסה נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית (לא פורסם, 19.12.2000)). יתרה מכך, מטענות הצדדים ומעיון בחומר שבתיק עולה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע להתחשבנות ביניהם בקשר לחובותיהם למשיבות 2 ו-3, התחשבנות שעשויות להיות לה השלכות גם על טענת הקיזוז שבפי המבקש. על רקע זה נראה כי בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לזכאותו של המבקש לקבל את כלי הרכב והבירור של סוגיה זו טרם הגיע לקיצו. ברי כי ההליך שלפניי אינו המקום הראוי לבירור מחלוקת זו. בנסיבות אלה, לא ניתן להיעתר לבקשה להסתפק בהודעת קיזוז. לכך מתווספת אף העובדה, כי לטענת המשיבות (שלא הוכחשה) המבקש לא שילם להן את סכום ההוצאות שנפסק לטובתן בבית המשפט קמא, ובנסיבות אלו גובר הצורך להגן על אינטרס המשיבות בכך שהוצאותיהם בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון המופקד בקופת בית המשפט (ראו, ע"א 3892/98 מינא נ' ז'ובינו ואח' (לא פורסם, 26.12.1999)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יפקיד את סכום העירבון שנקבע תוך 14 יום מעת המצאת החלטתי זו, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.