רע"א 1665/19 חיים בורשטיין נ. עו"ד רונן קריסטל - המנהל המיוחד על נכסי החי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת רחל עורקבי ) מיום 3.2.2019 בפש"ר 20151-12-18, אשר דחה את בקשת המבקש להפחתת גובה צו התשלומים החודשי שהושת עליו במסגרת הליכי כינוס נכסיו. ביום 28.1.2019 ניתן צו כינוס בעניינו של המבקש, לבקשתו, ונקבע לו צו תשלומים חודשי בגובה 1,800 ש"ח. בטרם חלף שבוע ממועד מתן צו הכינוס, הגיש המבקש ביום 3.2.2019 בקשה להפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליו, מ-1,800 ש"ח ל-400 ש"ח.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי שתידרש תגובת המשיבים. כבר נקבע בעבר על ידי בית משפט זה כי השגת המבקש על סכום התשלום החודשי שנקבע בצו התשלומים היא קביעה בעלת אופי זמני העשויה להשתנות בהתאם לשינוי הנסיבות ( רע"א 4746/11

גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי

(26.10.2011)) . כמו כן, הקביעות בדבר כושר החזר המבקש בהליכי הכינוס, ובהתאם לכך גובה צו התשלומים החודשי שיושת עליו, נגזרות מהראיות ומהטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית. מכאן שמדובר בקביעות עובדתיות שבית משפט זה אינו נוטה להתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם יימצא כי הערכאה הדיונית לא איזנה כראוי בין צרכי החייב לבין האינטרסים של נושיו (ראו: רע"א 8160/10 בן דב נ' עו"ד שרון , פסקה 3 (14.12.2010); רע"א 7567/18 מוקבל נ' כונס הנכסים הרשמי (2.12.2018)) .

דומה כי עיקר תלונתו של המבקש במקרה שלפניי היא על כך שבית המשפט קמא לא העביר את בקשתו להתייחסות המנהל המיוחד והכונס הרשמי (להלן: "הכנ"ר" ), אלא דחה אותה לאלתר. ואולם על עניין זה מוטב שהמבקש יבוא בטענות לעצמו. כמובהר לעיל, הבקשה דנן הוגשה ימים אחדים לאחר שניתן צו הכינוס, ומבלי שהמבקש עשה כל ניסיון לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו. במצב דברים זה, וכאשר מדובר בהליך פשיטת רגל שנפתח על ידי המבקש, לנוכח חובות של כ-620 אלף ש"ח, וכשצו התשלומים הוא מתון על פניו, ועומד על פחות מ-20% מהכנסתו המוצהרת של החייב, על 3.5% מהחוב (על בסיס שנתי), ועל סכום שהוא כ-50% מהוצאתו של המבקש על שכר דירה בלבד (וזאת שעה שאין לו תלויים), צדק בית המשפט קמא בכך שלא ראה צורך להטריח את המנהל המיוחד והכנ"ר בהגשת תגובות, אלא דחה את הבקשה לפי שיקול הדעת המסור לו.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות – גם הפעם ללא צורך בתגובות.