רע"א 1749/17 יעקב שרב שטרית נ. עוד צבי ריש

1.המבקש עתר להפחתת סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית, ובהחלטה מיום 6.4.2017 הפחתתי את שיעורו (לסך של 10,000 ש"ח) נוכח היקף ההליך והשווי הכספי של המחלוקת.

המשיבים הגישו בקשה לביטולה של החלטה זו. לטענתם המבקש לא המציא לידיהם את הבקשה, והיות וזו ניתנה במעמד צד אחד יש לבטלה. כן טוענים המשיבים כי בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובהתנהלותו בהליכים קודמים, יש לדחות את בקשתו להפחתת עירבון.

המבקש לא הכחיש שלא המציא את הבקשה למשיבים (לטענתו לא ידע כי עליו להמציאה לידיהם), והסדיר את ההמצאה. לגופם של דברים מבקש הוא לדחות את הבקשה לביטול החלטה, ואף מבקש להפחית את העירבון (שכבר הפקיד) בשיעור נוסף.

2 . כאמור המבקש אינו מתכחש לכך שהמציא את הבקשה להפחתת עירבון למשיבים לאחר שניתנה ההחלטה בעניין. ממילא לא היה באפשרות המשיבים לבקש להגיש תגובה מטעמם לבקשה, ובנסיבות אלו יש לראות בהחלטה שניתנה בבקשה כהחלטה שניתנה במעמד צד אחד. ככזו, דרך המלך להביא לביטולה היא אכן הגשת בקשה לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (ראו בע"מ 8609/14 פלוני נ' פלונית (29.1.2015). כן ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 821 (מהדורה שביעית, 1995)).

לאחר עיון בחומר שלפניי סבורה אני כי העובדה שהבקשה לא הומצאה למשיבים, כך שלא התאפשר להם לבקש להשיב לה, והעובדה שבפיהם טענות רלבנטיות לעניין אשר לא נפרשו לפניי טרם מתן ההחלטה, מצדיקות את ביטול ההחלטה מיום 6.4.2017 , ואני מורה בזאת על ביטולה ואדון מחדש בשאלת גובה העירבון הראוי בהליך זה על יסוד כל טענות הצדדים.

3.לגופם של דברים - המשיבים העלו טענות שונות בנוגע למצבו הכספי של המבקש (טענות להן הוא מתכחש). בטענות אלו אין כדי להצדיק הגדלה של הסכום שנקבע בהחלטה מיום 6.4.2017 שכן סכום זה לא נקבע נוכח מצבו הכספי של המבקש - מצבו זה לא כלל לא הוכח בבקשה להפחתת עירבון - כי אם בהתחשב במהות ההליך, היקפו ושוויו.

נתונים אלו מטבע הדברים עומדים בעינם, ולטעמי הם מצדיקים הפחתה מסוימת של סכום העירבון המקובל בהליכים ב"גלגול שלישי". אשר לטענת המשיבים לפיה השווי הכספי של המחלוקת הוא אך שיקול אחד בין כל השיקולים הצריכים לעניין בקביעת סכום העירבון, הרי שיש ממש בטענתם זו, אולם כפי שעולה גם מטענתם שלהם מדובר בשיקול רלבנטי אותו יש לשקול לצד כל השיקולים הרלבנטיים הנוספים, והוא עשוי להצדיק במקרים המתאימים הפחתה או הגדלה של סכום העירבון, לפי העניין. למשל, לא יהיה זה סביר דרך כלל כי בהליך שראשיתו בבית משפט לתביעות קטנות וכל עניינו תביעה בסך של 1,000 ש"ח יידרש מגיש ההליך הערעורי להפקיד עירבון בסך של 20,000 ש"ח.

אולם שיקול אחד עליו עמדו המשיבים מצדיק לטעמי קביעת עירבון בשיעור גבוה במידה מסוימת מזה שנקבע בהחלטה מיום 6.4.2017. כוונתי לטענתם לפיה המבקש נמנע מלפרוע חיובים פסוקים וכן את ההוצאות בהן חוייב בהליכים קודמים (ובתוך כך ההוצאות בהן חויב בבש"א 283/17). לא אחת נקבע בפסיקה כי "מקום שהחיוב בהוצאות לא נפרע, גובר הצורך להגן על האינטרס של המשיב, שהוצאותיו בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה" ( ע"א 1989/94

כונס הנכסים הרשמי נ' זוסמן , פסקה 8 (13.6.1995)).

שיקול זה רלבנטי אפוא בבחינת הבקשה להפחתת עירבון ומגביר את הצורך בקביעת עירבון בשיעור אשר יבטיח את הוצאות המשיבים. עוד אדגיש כי גם כעת לא הוכיח המבקש חוסר יכולת לגייס סכום כספי כעירבון.

לאחר ששקלתי בדבר ונתתי משקל לכל השיקולים הרלבנטיים בקביעת סכום העירבון, החלטתי להעמידו בהליך זה על סך של 13,000 ש"ח.

המבקש ישלים את סכום העירבון בתוך עשרה ימים מעת המצאת ההחלטה (ימי הפגרה יבואו במניין). בהעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחייה.

בשולי הדברים אציין כי יש להצר על הלשון בה נקט המבקש בתגובתו לבקשה לביטול החלטה, אשר צודקים המשיבים כי מקומה לא יכירנה בכתב טענות המוגש לבית המשפט, ומצופה כי לא ישוב לנקוט בלשון שכזו.