רע"א 1754/00 יגאל אשורוב נ. הראל חברה לביטוח בע"מ

המבקש הגיש תובענה בגין נזקי תאונת דרכים ופרש את סכום הנזק הכללי כעולה על תחום סמכותו של בית משפט השלום. לאחר שעיינה בתי ק, בחוות דעת המומחים ובתחשיבי הנזק, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי כי גם אם תתקבלנה רוב טענותיו של המבקש, הרי שמקומו של התיק, על פי שווי התובענה, בבית משפט השלום. אשר על כן, העבירה את הדיון בתובענה לבית משפט השלוםן. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי פונה המבקש בבקשה זו לרשות ערעור.

אכן, לבית משפט יש סמכות, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-, להעביר עניין שבפניו, אשר אינו בסמכותו העניינית, לבית משפט אחר אשר הסמכות בידו. אך בית המשפט המחוזי אינו רשאי להעביר תובענה אשר הובאה בפניו ועל פי סכום התביעה הנקוב בה היא בסמכותו לבית משפט השלום, אך משום שלהערכתו הסכום המירבי בו יוכל לזכות התובע אינו עולה על סכום אשר הינו סמכותו של בית משפט השלום. הברירה לאיזו ערכאה יש להגיש את התובענה מצויה, ככלל, בידי התובע (ראו לעניין זה ע"א 389/81 פברוקר נ' אליה והדר חברה לביטוח בע"מ , פ"ד לו(1) 697; ורע"א 810/94 אבו חמד נ' גואס וצור חברה לביטוח בע"מ , תק-על 94(1) 1331).

אציין, שלא הועלתה במהלך הדיון בערכאה הקודמת ובפני הטענה של העדר תום לב מצד המבקש או שימוש לרעה בהליכים מצידו, לפיכך איני נדרש לטענה זו. בנסיבות בהן ברור שהסכום שעשוי התובע לזכות נמוך בהרבה מסכום המקסימום שרשאי בית משפט השלום לפסוק, עשויה להתעורר השאלה אם עמידתו של התובע על כך שהדיון יתקיים בבית המשפט המחוזי נעשית בתום לב ואם אין בה שימוש לרעה בהליכים. שאלה נגזרת מכך היא, אם יש ליתן בנסיבות אלה רשות ערעור על החלטה להעביר הדיון מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. כאמור, הצדדים לא טענו בנקודה זו.

לאור האמור לעיל, אני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.2.00 מבוטלת, והדיון בתובענה יתקיים בבית המשפט המחוזי.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.