רע"א 1827/98 חולדנקו מרדכי עו"ד נ. ורדי גילי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים א. אבן-ארי, ד. בר-אופיר וה. אחיטוב), שקיבל את ערעורה של המשיבה וביטל פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ד' אבניאלי).

המבקש תבע את המשיבה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, בטענה, כי המשיבה לא שילמה את שכר הטרחה המגיע לו. המשיבה לא התייצבה לדיון שנקבע להוכחות ובית משפט השלום נתן פסק דין נגדה, על בסיס כתב התביעה. בקשת המשיבה לביטולו של פסק דין זה נדחתה ולפיכך ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בקבעו, כי תביעת המבקש, שאינה לסכום קצוב, לא הוכחה ולפיכך לא ניתן היה ליתן את פסק הדין נשוא הערעור. לפיכך החזיר בית המשפט המחוזי את הדיון בתביעה לבית משפט השלום וחייב את המבקש בהוצאות המשיבה ובנוסף להן בשכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

בבקשה שבפני טוען המבקש, כי פסק דינו של בית המשפט החוזי שגוי, הן בקביעותיו העובדתיות והן בהנמקתו המשפטית. עוד טוען המבקש נגד גובה ההוצאות בהן חוייב. כמו-כן מבקש המבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין נשוא הבקשה.

אין כל ממש בבקשת רשות הערעור. הלכה ידועה היא, כי בית משפט זה יעניק רשות ערעור שני רק כאשר בקשת רשות הערעור מעוררת שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות החורגות מתחום הסכסוך הספציפי נשוא הבקשה הספציפית (וראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). מאפיינים אלה לא נתקיימו בבקשה שבפני. לא זו בלבד - גם לגוף העניין אין המבקש מעלה כל טענה שיש בה כדי לקעקע את קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה היה עליו להוכיח את תביעתו בטרם יינתן פסק דין לטובתו.

בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא בטל הצורך להידרש לבקשה לעיכוב ביצוע.