פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1883/15
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
משה חי שיבר
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית תל אביב –יפו
2. עו"ד אורן הראל, המנהל המיוחד
3. כונס הנסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.01.2015 בעש"א 37473-09-14 שניתנה על ידי כבוד
השופט איתן אורנשטיין
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' אורנשטיין ) מיום 29.1.2015 בה התקבל ערעור המשיבה 1 (להלן: עיריית תל-אביב ) על החלטת המנהל המיוחד לדחות על הסף את תביעת החוב שהגישה לו מחמת איחור בהגשתה.
1.
ביום 13.7.2009 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב צו כינוס לנכסי המבקש לבקשת אחד מנושיו והמשיב 2 מונה כמנהל המיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). ביום 29.7.2009 פורסם דבר מתן צו הכינוס בעיתון וביום 18.8.2009 פורסם דבר מתן צו הכינוס ברשומות. ביום 18.2.2010, שישה חודשים מיום פרסום צו הכינוס ברשומות, הגישה עיריית תל-אביב תביעת חוב בסך 323,742 ש"ח נגד החייב למשרדי הכונס הרשמי ויחד עמה הגישה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב. המנהל המיוחד דחה את
הבקשה להארכת מועד שהגישה עיריית תל-אביב ועמה את תביעת החוב שהגישה, שכן לגישתו תביעת החוב הוגשה באיחור והיה על עיריית תל-אביב להגישה בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס דהיינו - עד ליום 13.1.2010. עיריית תל-אביב ערערה על הכרעת המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי ובהחלטתו מיום 28.1.2015 ציין בית המשפט כי לאחר שבחן את טענות הצדדים, הוא מציע למנהל המיוחד שלא לעמוד על התנגדותו לערעור וזאת בהינתן העובדה שהאיחור בהגשת תביעת החוב מסתכם בחודש ימים בלבד, וכן בהינתן השלב בו מצוי ההליך והעובדה שעל פני הדברים החוב אינו שנוי במחלוקת. בהמשך להחלטה זו, הודיע המנהל המיוחד כי הוא אינו עומד על התנגדותו לערעור, ובהחלטתו מיום 29.1.2015 קיבל בית המשפט את הערעור והורה למנהל המיוחד להכריע בתביעת החוב לגופה.
2.
מכאן הבקשה שלפניי בה טוען המבקש-החייב, שאינו מיוצג, כי עיריית תל-אביב לא צירפה תצהיר לערעור שהגישה על ההכרעה בתביעת החוב וכן כי לא נימקה את האיחור בהגשת תביעת החוב. לטענת המבקש, היה על עיריית תל-אביב להציג טעמים מיוחדים לקבלת תביעתה באיחור אך היא נמנעה מלעשות כן.
3.
דין הבקשה להידחות.
על פי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) רשאי נושה להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד מתן צו הכינוס. עם זאת, "הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע" . על פי ההלכה הפסוקה, לצורך בחינת ה"טעמים המיוחדים" הנזכרים בסעיף 71(ב) לפקודה, אין לנקוט בגישה מחמירה ודווקנית אלא לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו תוך איזון בין תכלית הליכי פשיטת הרגל, זכויות הנושים וזכויות החייב. בהקשר זה נפסק כי
"במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי-גרימת נזק למי מהצדדים, אי-חלוקת דיבידנד לנושים והעדר היווצרות נזק של הסתמכות מצד מי מבעלי הדין, יש להעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב" (ראו: רע"א 8855/14 דבריקו נ' הנאמן לנכסי החייב אפללו שלום , פיסקה 6 (29.3.2015); רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר. מלונות רותם (1994) בע"מ (21.8.2012); רע"א 3141/14 לוי נ' יורשי המנוח ניסים לוי ז"ל (22.6.2014)).
4.
יישום אמות המידה שנמנו לעיל מלמד כי דין הבקשה להידחות. תביעת החוב של עיריית תל-אביב הוגשה באיחור קל, יחסית, וכמו כן, נראה כי אין מחלוקת לגבי גובה החוב, הסדר נושים טרם גובש בעת הגשת תביעת החוב, דיבידנד לא חולק ותביעות החוב שהוגשו נבדקו רק בחלקן. בנסיבות אלו לא נפגעה הסתמכותם של בעלי הדין הנוגעים בדבר וקבלת הבקשה להארכת מועד ובחינת תביעת החוב לא תפגע בהליך פשיטת הרגל ובקידומו. אשר על כן, בדין קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור שהגישה עיריית תל-אביב ואין מקום להתערב בהחלטתו.
הבקשה נדחית, אפוא.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד באב התשע"ה (9.8.2015).
ש ו פ ט ת