פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 1964/23
בבית המשפט העליון
רע"א 1964/23
לפני:
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
המבקש:
וחיד טאהא חג'אזי
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד מואפק אבו יונס- האפוטרופוס לדין של וחיד טאהא
חג'אזי
עזבון המנוח מוטלק מוחמד חגאזי
ז"ל באמצעות יורשיו
2. עדנאן מוטלק חג'אזי
3. מוחמד מוטלק חגאזי
4. אחמד מוטלק חג'אזי
5. וחידה חג'אזי
6. אמנה חג'אזי
7. פאטמה אשקר
8. עדי משיח
9. עזבון המנוח טהא עבד אלסלאם חג'אזי
10. פאטמה עלי חג'אזי
11. אמאל אבו רומי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 33614-11-16 מיום 15.2.2023 שניתנה
על-ידי השופט י' כהן
בשם המבקש:
עו"ד אבוריא איהאב
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן) מיום 15.2.2023 בת"א 33614-11-16, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להגשת חוות דעת מומחית להשוואת כתבי יד, לאחר תום שלב ההוכחות והסיכומים בתיק.
1.עניינו של ההליך דנן בתביעה ובתביעה שכנגד, שהוגשו בנוגע לזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 7 בגוש 18586 בשטח 2,439 מ"ר המצויים בטמרה. בתמצית ייאמר, כי המשיבים 4-2 (להלן: המשיבים), יורשי המנוח מוטלק מוחמד חג'אזי ז"ל (להלן: המנוח מוטלק), טענו בתביעתם כי הם בעלי הזכויות במקרקעין מכוח הסכם מכר שנכרת בסוף שנות החמישים בין המנוח מוטלק לדיב מוסא חג'אזי ז"ל, סבו של המבקש (להלן: הסכם המכר). המבקש טען מנגד, בכתב הגנתו ובתביעתו שכנגד, כי הסכם המכר האמור זויף, וכי הוא הבעלים של עיקר הזכויות במקרקעין, בדרך של ירושה וקבלת מתנה ללא תמורה מאביו ואחיותיו. המבקש הוסיף וטען, בין היתר, לקיומו של הסכם פשרה מיום 18.12.2004 בין אביו לבין המנוח מוטלק ולפיו הוסכם, לפנים משורת הדין, כי מוטלק יקבל שטח של 400 מ"ר מן המקרקעין, ומנגד יסלק ידו מיתרת שטח המקרקעין תוך שש שנים (להלן: הסכם הפשרה). המשיבים טענו בכתב הגנתם שכנגד כי הסכם הפשרה זויף.
2.לאחר תיקון כתבי הטענות והליכים מקדמיים ממושכים, הודיעו הצדדים כי ההליכים המקדמיים הסתיימו וניתן לקבוע את התיק לשמיעת ראיות (ראו פרוטוקול הדיון מיום 21.6.2021). בהמשך לכך, התקיימו מועדי הוכחות בימים 6.1.2022, 13.1.2022, 28.3.2022 ו-10.5.2022. ביום 8.9.2022 נשמעו סיכומי הצדדים, והדיון נדחה לצורך קבלת עדכון בנוגע למתן החלטה בבקשה לביטול פסק דין שהגיש המבקש בהליך מקביל. ביום 5.2.2023, הגיש המבקש הודעת עדכון בה ציין כי בקשתו לביטול פסק הדין בהליך המקביל נדחתה. לצד הודעה זו הגיש בקשה להוספת ראיה, היא חוות דעת מומחית להשוואת כתבי יד שנועדה להוכיח כי חתימות הצדדים להסכם הפשרה משנת 2004 הן חתימות אותנטיות (להלן: חוות הדעת). נטען כי לאחרונה איתר קרוב משפחה של המבקש מסמכים נוספים אשר אפשרו את עריכת חוות הדעת, וכי להגשתה תהא תרומה רבה לגילוי האמת. עוד צוין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר "שכן מדובר בטענות משפטיות". המשיבים התנגדו לבקשה וזו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 15.2.2023, היא ההחלטה מושא הבקשה שלפניי.
3.דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובה.
ענייננו בהחלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליך. החלטות מעין אלו מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ועל כן אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (ראו מיני רבים: רע"א 5628/22 אלח'ורטי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (30.8.2022) (להלן: עניין אלח'ורטי); רע"א 3863/22 עזבון המנוח אברהים סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (5.7.2022) (להלן: עניין עזבון המנוח אברהים)). כלל זה יפה ביתר שאת עת מדובר בבקשה להוספת ראיה המוגשת בשלב מתקדם של ההליך, שעה שההוכחות והסיכומים בתיק תמו זה מכבר וההליך מצוי כפסע לפני מתן פסק הדין. בשלב דיוני זה, בו רכשה הערכאה הדיונית בקיאות מיוחדת בכל הנוגע לפלוגתות המתעוררות בהליך והדורשות הכרעה, לאופן התנהלות הצדדים, ולמכלול נסיבות העניין, התערבות בשיקול דעתה שמורה למקרים מיוחדים. ענייננו אינו בא בגדרם של מקרים אלה.
4.יוזכר כי נקודת המוצא היא, כי על הצדדים להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת". משכך, בקשה להגשת ראיה נוספת בשלב מאוחר יותר של ההליך תיבחן לאור מגוון שיקולים, ועיקרם, השלב הדיוני בו מצוי ההליך; אופייה של הראיה שהתבקשה הוספתה ומידת תרומתה לגילוי האמת; המועד בו גילה בעל הדין, או שהיה עליו לגלות, על קיומה של אותה ראיה; והסיבה להגשת הראיה באיחור (ראו: רע"א 6840/21 גלבוע נ' המרכז הרפואי מאיר, פסקה 6 (20.10.2021); עניין אלח'ורטי, בפסקה 11; עניין עזבון המנוח אברהים, בפסקה 7)).
בענייננו מדובר בהליך שנפתח בשנת 2016, וכאמור, שמיעת הראיות והסיכומים בו הושלמה. הבקשה הוגשה שעה קלה לפני הגיע ההליך לסיומו – וברי כי הגשת חוות הדעת בשלב זה עלולה להסיג את ההליך לאחור ולפתוח את שלב הראיות מחדש. יתר על כן, טענתם של המשיבים לזיוף הסכם הפשרה נטענה עוד בכתב ההגנה שכנגד שהוגש מטעמם. אמנם המבקש טוען כי אך לאחרונה התגלו מסמכים שאפשרו לערוך את חוות דעת המומחית, אולם טענה זו, שהיא טענה עובדתית באופייה, נטענה באורח כללי מבלי שפורט באילו מסמכים מדובר, כיצד הם נתגלו, והאם ניתן היה לגלותם קודם לכן, ומבלי שזו נתמכה בתצהיר. אף לא מצאתי שיש בהיותו של המבקש פסול דין כדי לשנות מן התוצאה, שעה שכפי שעולה מן הבקשה, עניינו מטופל על-ידי בני משפחתו, על-ידי אפוטרופוס לדין, ועל-ידי בא כוחו המייצגו לכל אורך ההליך, ומשלא פורט כיצד היותו פסול דין השפיעה על המועד המאוחר בו הוגשה הבקשה. לנוכח האמור, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.
5.סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב באדר התשפ"ג (15.3.2023).
ש ו פ ט ת