רע"א 6840/21 פלוני נ. המרכז הרפואי מאיר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' יעקובוביץ ) בת"א 59671-05-12 מיום 7.7.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להגיש ראיה חדשה מטעמו וכן חוות דעת רפואית משלימה.

1.

המבקש, יליד 1987, הגיש בשנת 2012 תביעה כנגד המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים ) בטענה כי התרשלו בטיפול רפואי שניתן לו כעשרים וחמש שנה קודם לכן במהלך אשפוזו אצל המשיב 1 (להלן: בית החולים ), עת היה כבן שישה חודשים. לטענת המבקש, בעקבות הטיפול הרשלני הוא החל לסבול מתופעות שונות כגון חולשת שרירים ותנועות לא רצוניות, ובמהלך השנים חלה הידרדרות במצבו שיוחסה על ידי הרופאים המטפלים לאירוע אנוקסי (העדר חמצן בדם) שחווה במהלך האשפוז. עוד נטען כי כיום המבקש סובל מהפרעות קשות בהליכה, קושי בדיבור ודיסטוניה חמורה (הפרעה נוירולוגית-תנועתית), וכי הוא נסעד על ידי אחותו.

2.

התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום והועברה לבית המשפט המחוזי בספטמבר 2016. מטעם המבקש הוגשו חו וֹ ת דעת רפואיות במספר תחומים, וביניהן חוות דעת בתחום האימונולוגיה מיום 10.1.2013 שנערכה על ידי פרופסור הנדזל וחוות דעת בתחום הנוירולוגי מיום 16.7.2015 שנערכה על ידי ד"ר מנשקו. מטעם המשיבים הוגשה, בין היתר, חוות דעת מיום 11.3.2015 מטעם פרופ' פרט. ראיות התביעה נשמעו בישיבות הוכחות מהימים 30.12.2018 ו-29.1.2019, ובישיבה האחרונה נחקרו פרופסור הנדזל וד"ר מנשקו ונסתיימה פרשת התביעה.

3.

כארבעה חודשים לאחר מכן הוגשה הבקשה מושא ההליך שלפניי. המבקש עתר לצרף כראיה נוספת תוצאות בדיקה גנטית בחשד ל- "TORSIN DYSTONIA" שנערכה לו ביום 14.4.2007, ולפיהן המבקש אינו נושא את המוטציה 946 DEL 3 . כן התבקשה הגשת חוות טעם משלימה מטעם פרופ' הנדזל בהתייחס לתוצאות הבדיקה הנ"ל.

המבקש טען כי בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשאל פרופסור הנדזל אם ייתכן שמחלת המבקש היא מחלה גנטית, ובעקבות חקירתו נזכרה אחות המבקש כי בעבר בוצעה לו בדיקה גנטית. לאחר פניות לבתי חולים וניסיונות לאתר מסמכים רלוונטיים, התקבלו ביום 14.5.2019 תוצאות בדיקה גנטית שבוצעה למבקש בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים. המבקש טען כי תוצאות הבדיקה שוללות את הסברה כי מקורה של המחלה בגורם גנטי, וכי מדובר בראיה קרדינלית שבכוחה לצמצם עד מאוד את המחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות.

4.

הצדדים פנו להליך גישור שלא צלח ומשכך נדרש בית המשפט המחוזי לבקשה לגופה. בהחלטתו מיום 7.7.2021 קבע בית המשפט כי אין מדובר בראיה טכנית אלא בראיה הדורשת הגשת חוות דעת רפואית תומכת, ויש בה כדי להשיג את בירור התביעה לאחור. עוד נקבע, בין היתר, כי ספק אם יש בתוצאות הבדיקה כדי לצמצם את יריעת המחלוקת בין הצדדים ולשלול את האפשרות כי מצבו של המבקש נובע מגורם גנטי, באשר בבדיקה נבדקה מוטציה אחת בלבד, ובחלוף השנים הרבות ניתן היה לערוך בירור גנטי מקיף יותר; כי הטענה למעורבות אפשרית של גורם גנטי הועלתה בחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים פרופסור פרת, אך התובע בחר שלא להתייחס אליה; כי "הנושא הגנטי" הועלה לאורך שנות הטיפול במבקש והאחרון הופנה לבדיקה גנטית למוטציה ל- DYTI בבית החולים הדסה, כך שהיה עליו לתור אחר התיעוד הרפואי ממוסד זה ללא כל קשר לזיכרונה של אחותו; וכי בהתחשב במכלול האינטרסים ובעקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אין מקום להיעתר לבקשה שמשמעותה השבת ההליך לשלב דיוני מוקדם של הגשת חו וֹ ת דעת רפואיות. בשל כל האמור הבקשה נדחתה, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.

המבקש שב וטען כי הגשת תוצאות הבדיקה הגנטית וחוות הדעת המשלימה דרושות לשם בירור האמת בשאלה אם מחלתו של המבקש גנטית אם לאו, וכי החשיבות שבבירור הסוגיה עולה אף מהשאלות שהפנה בית המשפט המחוזי למומחי התביעה במהלך חקירתם. המבקש הדגיש כי שמיעת ראיות ההגנה טרם החלה; כי בהתחשב במועד שבו עתידה להתחיל שמיעת ראיות הגנה, היה די והותר זמן להגשת חוות הדעת המשלימה ותגובת המשיבים לה, כך שהמשך ניהול התיק לא היה נדחה; וכי למשיבים לא יגרם כל נזק מקבלת הבקשה.

עוד נטען, בין היתר, כי בחוות הדעת מטעם מומחה המשיבים פרופ' פרת, הועלתה השערה כללית ולא מבוססת לפיה מצבו של המבקש נגרם ממגורם מטבולי או גנטי; כי לאחר הגשת חוות דעתו המבקש לא יכל לפעול לאיתור תוצאות הבדיקה הגנטית שעריכתה כלל לא היתה זכורה לו או למי מטעמו; וכי שיקולים הקשורים בפרוצדורה ויעילות צריכים להידחות מפני שיקולי צדק ובירור האמת.

6.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

כפי שהובהר לא פעם בפסיקה, נקודת המוצא היא כי על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם ב"חבילה אחת". בקשה להוספת ראיות בשלב מאוחר תוכרע תוך התחשבות בשיקולים שונים, ביניהם: השלב שבו מצוי ההליך; אופי הראיה הנוספת; ומועד ידיעתו של המבקש על קיומה של הראיה או המועד שבו היה עליו לדעת על כך (רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח , פסקה 14 (1.7.2015); רע"א 438/19 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 5

(26.2.2019);

רע"א 6869/20 פלוני נ' חברת אל מנאר לפיתוח השקעות , פסקה 4 (6.12.2020)).

7.

בענייננו, לצד הגשת הראיה הנוספת – תוצאות הבדיקה הגנטית – התבקשה הגשת חוות דעת רפואית משלימה שתבהיר את משמעותה. "חוות דעת רפואית היא חלק מכתב הטענות של בעל הדין והגשת חוות דעת משלימה דורשת תיקון של כתב הטענות" (רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.מ.מ.ס. (האנגלי) נ' פלונית , פסקה 5 ( (23.8.2017 ), ומכאן שלפנינו בקשה לתיקון "דה פקטו" של כתב התביעה, בעיצומו של שלב ההוכחות, לאחר שהסתיימה שמיעת ראיות התביעה.

8.

אכן, טרם החלה שמיעת ראיות ההגנה, אך כפי שציין בית המשפט המחוזי, הגשת חוות דעת רפואית בשלב זה תגרור אחריה הגשת חוות דעת רפואית מטעם המשיבים, וייתכן שאף זימון מומחה שחקירתו הסתיימה זה מכבר לעדות נוספת. בכל אלה יש כדי להסיג את ההליך לאחור, ונזכיר שראשיתו של ההליך עוד בשנת 2012. כפי שעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי, במהלך שנות הטיפול במבקש נדון הנושא של בירור וייעוץ גנטי והנושא הוזכר בחו וֹ ת דעתם של המומחים פרופ' פרת וד"ר מנשקו, מה שמקשה עוד יותר על קבלת הבקשה. אף ספק אם יש לפנינו "ראיית זהב" שיש בה כדי להתיר את הספקות, באשר מדובר בתוצאת בדיקה גנטית ששללה מוטציה אחת, ואין בתוצאה זו כדי לשלול האפשרות כי המבקש סובל ממוטציות אחרות כטענת המשיבים.

בית המשפט המחוזי המכיר היטב את התיק, שקל את מכלול השיקולים הצריכים לעניין וקבע כי אין להיעתר לבקשה בשלב זה של ההליך. מדובר בסוג החלטות בהן ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב, ולא מצאתי כי המקרה שלפנינו מצדיק חריגה מן הכלל.

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.