פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2034/11 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. משה שי
2. חדד יפה שי
נ ג ד
המשיב:
בנק הפועלים בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.2.11 ברע"א 32687-11-09 שניתן על ידי
כבוד השופטת יהודית שטופמן
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד חדד יצחק ז'ילבר
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ברע"א 32687-11-09 מיום 6.2.2011 (כבוד השופטת י' שטופמן ), אשר דחה את ערעורם של המבקשים על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (רע"צ 12637-09-09, כבוד השופט מ' סובל ) מיום 2.11.2009.
ראשיתה של בקשה זו אשר בפני היא בהחלטותיה של רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב (הרשמת ו' שוורץ , תיק מספר 01-17434-58-5) אשר קיבלה את בקשת המשיב למתן צו פינוי לנכס נשוא בקשה זו, ודחה את בקשות המבקשים לביטול צו הפינוי, וזאת לאור הקביעה כי המבקשים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות כלפי המשיב. המבקשים לא השלימו עם החלטה זו ופנו בבקשת רשות ערעור לבית משפט השלום, כאמור, ביום 2.11.2009 דחה בית משפט השלום את בקשתם בקובעו כי הקביעות העובדתיות של רשמי ההוצאה לפועל מקובלים עליו כמשקפים את המצב בפועל, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים ובשיקול הדעת של הרשם, כאשר הממצאים ושיקול הדעת סבירים ומשתלבים במכלול ההתנהלות. עוד נקבע כי המבקשים לא עמדו בתנאי ההסדר שהוסכם בין הצדדים.
המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור, אשר קיבל את בקשתם ודן בה כבערעור. לאחר מספר ישיבות וניסיונות פשרה בין הצדדים בסיועו של בית המשפט המחוזי לא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה, וביום 6.2.2011 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעורם. נקבע כי המבקשים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות כלפי המשיב, ומכאן שצו הפינוי שהוצא על ידי רשם ההוצאה לפועל מוצדק. עוד נקבע כי המבקשים הפרו את החוזה בין הצדדים, בעקבות העיקולים שנרשמו על הנכס, וכך ממילא קמה למשיב זכות עצמאית להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי. בסיכומו של דבר נקבע כי משקלן המצטבר של ההפרות מצד המבקשים שכנעו את בית המשפט להותיר את צו פינוי הנכס על כנו. בנוסף יש להדגיש כי כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי המבקשים מעולם לא התגוררו בנכס, ובמשך כל השנים מתגוררים בנכס בני הזוג מהם רכשו המבקשים את הזכויות בדירה (ראו עמ' 2, שורות 19-21 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).
מכאן הבקשה שלפני, בגדרה טוענים המבקשים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שגוי באופן חמור הן עובדתית והן משפטית, והלכה למעשה התוצאה היא מתן צו פינוי לנכס, רק לאור פיגור קטן במספר תשלומים, שעה שאין כל חוב נטען כלפי המשיב. עוד נטען כי צו הפינוי ניתן למרות שהם עמדו בכל התחייבויותיהם והסירו את העיקולים שרבצו על הנכס, ובכך נפגע באופן חמור אינטרס ההסתמכות שלהם לאור ההסכמות הדיוניות בין הצדדים. בנוסף הם טוענים כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי הינן דווקניות, טכניות וללא כל חמלה ורחמים כלפיהם, על אף נסיבותיהם האישיות הקשות ביותר.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
מושכלות ראשונים, עליהם חוזר בית משפט זה השכם והערב, הם כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם ישנה חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123(1982)). המבקשים לא הצביעו בבקשתם על אף עילה המצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף במקרה דנן, שכן בקשה זו היא למעשה "גלגול רביעי" של המחלוקת אשר לפנינו, אשר בתחילה נדונה בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר מכן בפני בית משפט השלום, ובהמשך ניתנה רשות ערעור לבית המשפט המחוזי אשר דן במחלוקת במהלך מספר ישיבות ולבסוף נתן פסק דין מנומק ומבוסס בערעור עצמו. רק במקרים חריגים שבחריגים תינתן רשות ערעור בגלגול רביעי (השוו בר"ש 9092/10
עו"ד איטח אהרון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (טרם פורסם, 10.1.2011). בעניין "גלגול רביעי" נאמר על ידי בית משפט זה ברע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ – סניף כרמיאל (לא פורסם, 18.3.2007):
"צריכות לשרור נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות ממש, כדי שערכאה שיפוטית רביעית תידרש לאותה מחלוקת. מעבר לנושא לעיצומו, מדיניות שיפוטית ולוא גם הליברלית ביותר, אינה יכולה ככלל להלום, בעומס שבו נתונים בתי המשפט, גלגול רביעי. ראוי שהמבקשים לפתוח הליך כזה – ואף אם חשים הם טרוניה - יתנו דעתם לזאת, ולא יכלו זמנם, ממונם וזמנו של בית המשפט".
כאמור, לא שוכנעתי כי הבקשה דנא מעוררת שאלה משפטית כה עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ושיש בה כדי להצדיק דיון ב"גלגול רביעי" בבית משפט זה. יתרה מכך, אף לגופם של דברים לא מצאתי כל פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה. אכן נסיבותיהם האישיות הקשות של המבקשים נוגעות ללב וראויות להתחשבות ככל שניתן במסגרת הדין, אולם עם כל הצער שבדבר נראה כי צו הפינוי במקרה דנן ניתן בהתאם לדין לאור החוזה בין הצדדים, כפי שקבעו הערכאות הקודמות, ואין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהליך של בקשת רשות ערעור. עוד ראוי להדגיש כי המבקשים עצמם לא מתגוררים בנכס המיועד לפינוי.
כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה, וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א באדר ב התשע"א (17.3.2011).
ש ו פ ט