רע"א 2034-23 רע"א 2034-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ב' טולקובסקי) בת"א 9750-09-18 מיום 18.1.2023, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להתיר להם להגיש חוות דעת אפידמיולוגית (להלן גם: חוות הדעת(; וכן בקשתם למתן צווים לקבלת נתונים סטטיסטיים מהמשיב 1, משרד הבריאות, ומקופות החולים, אשר דרושים, לפי הנטען, לעריכת חוות הדעת (להלן: הבקשה למתן צווים; ולהלן יחד: הבקשות).

2.המבקשים הגישו תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי נגד משרד הבריאות ונגד המשיבה 2, חברת סיוואק בע"מ (להלן: החברה), בגין נזקי גוף שנגרמו למבקשים 4-1, לטענתם, כתוצאה מקבלת חיסון נגד "צהבת B" שייצרה ושיווקה החברה (להלן: החיסון). לשלמות התמונה יצוין, כי נגד החברה הוגשה גם תובענה ייצוגית, שאף במסגרתה הועלו טענות נגד החיסון; וההליכים בה עוכבו עד למתן פסק-דין בשאלת החבות בתביעה הנזיקית של המבקשים בהליך דנן (ת"צ 24440-09-18; להלן: התובענה הייצוגית).

3.במסגרת ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, הגישו המבקשים את הבקשות הנזכרות לעיל, ובמסגרתן נטען שקבלת הנתונים המבוקשים נדרשת לשם בירור הקשר הסיבתי בין מתן החיסון לבין הנזקים שנגרמו למבקשים 4-1. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות, בין היתר מהטעם שהבקשה למתן צווים הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת בקשות בעניין גילוי מסמכים ועיון בהם; וכן משום שהבקשה מופנית גם כלפי קופות החולים, אשר אינן צד להליך, וקבלתה תסרבל את ההליך שלא לצורך. ביחס לבקשה למתן צווים כלפי משרד הבריאות – נקבע כי זו כבר הוכרעה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.5.2020; וכי אין הצדקה "לשוב ולעסוק בשאלות של גילוי ומסירת נתונים, ביחסים שבין התובעים [המבקשים כאן – י"ו] למדינה". לגוף הדברים נקבע, כי לא ברור הצורך בהגשת חוות דעת אפידמיולוגית המבוססת על נתונים כלליים לשם ביסוס הקשר הסיבתי הפרטני בין נזקי המבקשים 4-1 לבין החיסון; וכי היבטים כלליים כגון דא נוגעים לתובענה הייצוגית ולא לתביעה דנן.

4.מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוענים המבקשים, בין היתר, כי אין בפגמים הדיוניים אשר עליהם הצביע בית המשפט המחוזי כדי למנוע את קבלת הבקשות. אשר למועד הגשת הבקשות, טוענים המבקשים כי יש לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 9.6.2022 (שבמסגרתה נקבע כי המבקשים רשאים להגיש בקשה בעניין הגשת חוות דעת אפידמיולוגית עד ליום 1.9.2022) כ"מתן אורכה מכללא להגשת בקשות­­­ מקדמיות ולהארכת מועדים להגשתן". עוד נטען, כי הבקשות הוגשו בהזדמנות הראשונה, לאחר שהתברר במסגרת הליכי הגילוי והעיון, כי אין בידי משרד הבריאות את הנתונים המבוקשים, ולפיכך נדרש צו כלפי קופות החולים. לגוף הדברים, נטען כי חוות הדעת דרושה לשם הוכחת קשר סיבתי פוטנציאלי בין החיסון לבין נזקי המבקשים 4-1.

מנגד, המשיבים סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענים, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין השיקולים העומדים ביסוד הליכי גילוי מסמכים; כי אין ממש בטענות המבקשים ביחס למועד הגשת הבקשות; וכי המבקשים לא הוכיחו שחוות הדעת נדרשת לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין החיסון לבין הנזקים הנטענים.

דיון והכרעה

5.לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

6.ראשית, יצוין, כי ענייננו בהחלטה דיונית מובהקת. כידוע, בהחלטות מסוג זה נתונה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהן, למעט במקרים חריגים שבהם ההחלטה אינה סבירה או מעוררת חשש לעיוות-דין (ראו, מני רבים: רע"א 6660/15 וולפרט נ' ששון, פס' 5 (17.11.2015); רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, פס' 13 (28.3.2016)). הבקשה שלפניי אינה נמנית עם מקרים חריגים אלו, ודי בכך כדי לדחותה.

7.שנית ועיקר, המבקשים עצמם טוענים, על רקע הצהרת משרד הבריאות שלפיה אין בידיו את הנתונים הסטטיסטיים המבוקשים, כי "רק קופות החולים רלבנטיות לבקשה לנתונים סטטיסטיים" (ראו סעיף 33 לבקשת רשות הערעור). ואכן, משעה שאין למשרד הבריאות את הנתונים הנדרשים כאמור, אין מקום למתן צו שיפוטי בנדון.

8.אשר למתן צו למסירת מסמכים כלפי קופות החולים – צווי הגילוי נועדו לשם המצאת מסמכים אשר נמצאים בשליטתם או ברשותם של בעלי הדין בלבד; אילו חפץ בעל דין בהמצאת מסמכים המצויים בחזקתו של צד שלישי, ככלל, עליו להגיש בקשה לבית המשפט כי יורה על המצאת המסמכים, בדרך של זימון אותו גורם כעד (ראו תקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018; וראו עוד: רע"א 5869/22 פלונית נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פס' 32 (21.12.2022); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים, עמ' 335 (2021)). בענייננו, המבקשים לא פסעו בדרך זו, אלא הגישו בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם גם כלפי קופות החולים, תחת הגשת בקשה לזימון עדים. לפיכך, בצדק נדחתה בקשתם.

9.אשר לבקשה להתיר הגשת חוות הדעת; המבקשים הודיעו שאין בכוונתם להגיש חוות דעת נוספת בעניין הקשר הסיבתי שבין נזקי המבקשים 4-1 לבין קבלת החיסון, ללא מתן הצווים למסירת הנתונים הנ"ל (ראו פס' 17 להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.1.2023). לפיכך, בהתחשב במסקנה שאליה הגעתי לעיל, שלפיה יש לדחות את הבקשות, לא ראיתי צורך להידרש לטענות המבקשים בהקשר זה. אולם, אציין, בלי לטעת מסמרות, כי טענת המבקשים שלפיה לשם הוכחת תביעתם עליהם לבסס תחילה קשר סיבתי פוטנציאלי בין החיסון לבין נזקי המבקשים 4-1 ומשכך הנתונים המבוקשים רלוונטיים לתביעתם, אינה מופרכת על פניה.

10.סוף דבר: הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 2,000 ש"ח.