פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2042/09
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשים:
1. יעקב דוידוביץ'
2. ישעיהו דוידוביץ'
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל (רשות המיסים)-פקיד שומה חיפה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה בע"מ 832/08 שניתנה ביום 2.2.2009 על ידי כבוד השופט ר'
סוקול
בשם המבקשים:
עו"ד ירון טיקוצקי;
עו"ד אפי אוחנה
בשם המשיב:
עו"ד יורם הירשברג
החלטה
הבקשה שבכאן הועברה לטיפולי ביום 23.6.2009 ועניינה בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול) מיום 2.2.2009 בעמ"ה 832/08, בה הורה בית המשפט למבקשים להעמיד לעיון המשיב מסמכים מסוימים.
1.
המשיב הוציא למבקשים שומה לפי מיטב השפיטה לשנים 2005-2003 אשר בה נקבע כי הזרמת כספים מחברה רווחית שבבעלות המבקש 2 לחברה מפסידה שבבעלותו ומשיכת כספים על-ידי המבקשים בסכום של כ-12.6 מיליון ש"ח מהחברה המפסידה, על חשבון הלוואת בעלים וללא חיוב במס, היא פעולה מלאכותית, כאמור בסעיף 86 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ), ועל כן יש למסות את הסכומים שנמשכו על ידי המבקשים כהכנסה שנתקבלה בידם. המבקשים הגישו ביום 27.2.2007 השגה על השומה. המפקח שדן בהשגה מטעם המשיב ביקש מן המבקשים במהלך הדיון להמציא לו מסמכים שונים, ובפרט ביקש המפקח מן המבקשים ביום 19.2.2008 להמציא עד למחרת היום מסמכים אשר לטענת המשיב לא הומצאו לו עד אותו שלב, הקשורים בחברה המפסידה (להלן: המסמכים החסרים ). המסמכים החסרים לא הומצאו עד ליום 20.2.2008 והמשיב הוציא למבקשים באותו היום צווים שמשמעם דחיית ההשגה. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על החלטת המשיב להוציא להם את הצווים, ולאחר שהוגשו נימוקי שומה מזה ונימוקי ערעור מזה שלח בא-כוח המשיב לבא-כוח המבקשים ביום 12.10.2008 דרישה להמצאת המסמכים החסרים. בא-כוח המבקשים מסר למשיב מסמכים אחדים אך הודיע על סירובו לצרף מסמכים אחרים שנתבקשו. בדיון שהתקיים ביום 8.1.2009 נימק בא-כוח המשיב את סירובו בעיקר בכך שאין מקום להמצאת המסמכים לאחר שהומצאו הצווים ונמסרו נימוקי השומה. עמדה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא, אשר קבע בהחלטתו מיום 2.2.2009 כי אף שבתקנות שעניינן ערעורי מס הכנסה אין הוראות בדבר הליכי גילוי ועיון במסמכים, המגמה השלטת בפסיקה היא לאפשר הליכים כאמור, ובענייננו הורה על הצגת המסמכים שנתבקשו לעיון המשיב בהיותם מסמכים רלוונטיים וזאת אף שלפי קביעתו העלה המשיב דרישתו לקבלם לראשונה רק ימים אחדים לפני חלוף פרק זמן של שנה מיום הגשת ההשגה (19.2.2008).
2.
מכאן הבקשה למתן רשות הערעור שלפניי בה טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי יצר תקדים בעייתי המאפשר לפקיד השומה לדרוש מסמכים לאחר שהסתיים ההליך השומתי ובכך לנסות ולבסס שומות שהוצאו ללא תימוכין; כי ההחלטה מבטלת למעשה את תקנה 9 לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל"ט-1978 (להלן: תקנות מס הכנסה ), אשר קובעת כי בערעורי מס לא יחולו, בין היתר, תקנות 122-105 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינן שאלונים וגילוי מסמכים; כי רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים, דליה אליאספור בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף , פ"ד נח(4) 221 (2004) (להלן: עניין ד.נ.ד ), עליה נסמך בית משפט קמא, עניינה רק בזכותו של נישום לקבל מסמכים עליהם מבוססת השומה, ולא בזכותה המקבילה של הרשות לקבל מסמכים הקשורים בשומה; וכי היה על בית המשפט המחוזי ליתן משקל לעובדה שדרישת המשיב להמצאת המסמכים החסרים הוצגה באיחור ניכר, בסמוך לסיום תקופה בת שנה מעת הגשת ההשגה.
3.
המשיב מצידו טוען כי לא מתקיימים התנאים לדון בבקשה למתן רשות ערעור. לגוף הדברים טוען המשיב כי בסמכותו היה לדרוש את המסמכים החסרים בזמן הדיון בהשגה, כאמור בסעיף 151 לפקודה שמטרתו היא גביית מס אמת, וכי משהפרו המבקשים במהלך הדיון בהשגה את החובה למסור את המסמכים החסרים שוב ושוב (ולא רק בעקבות הדרישה מיום 19.2.2008), אין להתיר להם להמשיך ולהפר את חובתם אף במהלך הדיון בערעור. המשיב טוען עוד כי ענין ד.נ.ד מבסס את האפשרות לקיים הליכי גילוי ועיון בשלב הערעור, כי קביעה זו יפה גם לענין זכותו של פקיד השומה לדרוש מן הנישום-המערער לגלות מסמכים רלוונטיים שבידו, וכי העקרונות של תום הלב והגינות בניהול הדיון חלים במידה שווה על שני הצדדים לערעור.
4.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים פרוצדורליים, ובפרט בסוגיה מובהקת שבסדרי דין דוגמת גילוי מסמכים, אפילו היא סבורה שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת. זאת להוציא מקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עמם (ראו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206 (1990) ולבקשות רשות ערעור הנוגעות להחלטות בדבר גילוי מסמכים ראו: רע"א 7834/08 רימר ובניו בע"מ נ' בן ארצי (לא פורסמה, 6.4.2009); רע"א 8520/08 קרנדל נ' רשות המיסים (לא פורסמה, 6.4.2009) ). למעלה מן הדרוש אוסיף ואומר כי בניגוד לטענת המבקשים החלטת בית המשפט המחוזי איננה מבטלת לא להלכה ואף לא למעשה את תקנות מס הכנסה, שכן תקנות אלה אין בהן כדי לגרוע מן הסמכות ומשיקול הדעת המסורים לבית המשפט המחוזי הדן בערעור מס להורות במקרים מתאימים על גילוי ועיון במסמכים על מנת "להבטיח חשיפת האמת והגעה לתוצאה הצודקת ביותר" (ראו עניין ד.נ.ד, שם, פיסקה 28). במקרה דנן סבר בית המשפט כי יש הצדקה להורות על הצגת יתרת המסמכים החסרים לעיון המשיב בהיותם רלוונטיים לבירור הערעור שבפניו ולהכרעה צודקת בו. זאת ועוד. במקרה דנן נדרשו המבקשים להציג את המסמכים החסרים כבר במהלך הדיון בהשגה. הם לא עשו כן אף שלא היה בפיהם באותו מועד נימוק כלשהו לביסוס התנהלותם זו. גם מטעם זה אין לשמוע מפיהם עתה התנגדות להצגת המסמכים.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך דין של המשיב בבקשה זו בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ד תמוז, תשס"ט (06.07.2009).
ש ו פ ט ת