רע"א 2047/17 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ. אריה נאור

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' אלמגור ) מיום 22.12.2016 בת"צ 9601-09-11 אשר קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב נגד המבקשת (להלן: אגד ).

1.

אגד היא חברת תחבורה ציבורית המפעילה קווי אוטובוס בין עירוניים. חלק מהקווים הבין עירוניים שמפעילה אגד מיועדים לאוכלוסייה החרדית ומחיר הנסיעה בהם זול משמעותית ממחיר הנסיעה בקווים הבין עירוניים האחרים שמפעילה אגד (להלן: קווי המהדרין

ו- הקווים הרגילים , בהתאמה ). המשיב הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד אגד בטענה שהיא מסתירה מלקוחותיה מידע בנוגע לקווי המהדרין במטרה להטעותם לחשוב כי אין אפשרות לשלם מחיר מוזל בגין נסיעות בין עירוניות. לטענתו, לא ניתן לקבל מידע בנוגע לקיומם של קווי המהדרין המוזלים באמצעות המענה הטלפוני שמפעילה אגד (להלן: המענה הטלפוני ) ואף לא כאשר מבצעים חיפוש באמצעות הקלדת מלל חופשי באתר האינטרנט המופעל על ידה (להלן: חיפוש מלל חופשי ). אגד טענה מצדה כי היא אינה מסתירה מידע בנוגע לקווי המהדרין וכי ניתן לקבל מידע לגביהם כאשר מזינים באתר האינטרנט שלה שאילתות בנוגע לקווים היוצאים מתחנת מוצא מסוימת (להלן: חיפוש לפי תחנת מוצא ) או בנוגע לקווים המחברים את אותה תחנה עם תחנת היעד המבוקשת (להלן: חיפוש לפי מוצא ויעד ).

2.

בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי מהראיות שהוצגו בפניו עולה לכאורה כי לקוחות המבקשים לקבל מידע בנוגע לנסיעה בקווים בין עירוניים באמצעות המענה הטלפוני או באמצעות חיפוש מלל חופשי באינטרנט אינם זוכים לקבל מידע בנוגע לקווי המהדרין. בנוסף על כך קבע בית המשפט קמא כי אגד אינה מציינת בפני הפונים למענה הטלפוני והמשתמשים בחיפוש מלל חופשי, כי המידע הנמסר להם הוא חלקי וכי ייתכן שעומדות בפניהם אפשרויות נסיעה זולות יותר מאלו שהוצגו להם. בית המשפט קמא דחה את טענתה של אגד לפיה לא ניתן לקבל באמצעות חיפוש מלל חופשי מידע בנוגע לקווי המהדרין בשל מגבלות טכנולוגיות, בקבעו שטענה זו מעוררת תמיהות אשר לא ניתן להם הסבר מניח את הדעת. עוד קבע בית המשפט קמא כי העובדה שקווי המהדרין פועלים בתדירות נמוכה יחסית אינה מצדיקה שלא למסור מידע עליהם למשתמשים בחיפוש מלל חופשי. בנוסף על כך קבע בית המשפט קמא כי מעדותו של המצהיר מטעם אגד עולה לכאורה כי רק לאחרונה החלה אגד למסור מידע בנוגע לקווי המהדרין למי שעורך חיפוש לפי תחנת מוצא וכי לא נהגה כך בתקופה הרלבנטית לבקשת האישור. עוד קבע בית המשפט קמא כי רק מי שכבר מכיר את המספרים שניתנו לקווי המהדרין יכול לקבל מידע עליהם באמצעות חיפוש לפי תחנת מוצא ולפיכך אין בחיפוש זה כדי לסייע למי שמלכתחילה אינו מודע לקיומם של קווים אלו.

מן הטעמים שפורטו, קבע בית המשפט קמא כי ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי לקוחות אגד שביקשו לקבל מידע בנוגע לקווים בין עירוניים בתקופה הרלבנטית לבקשת האישור, הוטעו לחשוב כי לא עומדות להן חלופות זולות יותר מאשר נסיעה בקווי אגד הרגילים. עוד קבע בית המשפט קמא כי למי שנסעו בקווים הרגילים במקום בקווי המהדרין בתקופה הרלבנטית נגרם לכאורה נזק כספי בשווי ההפרש בין מחירי הנסיעה בשני סוגי הקווים. עוד קבע בית המשפט קמא כי במקרה דנן ישנה הצדקה "לרכך" את הדרישה להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההטעיה והנזק הנטענים ולפיכך, ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי גם יסוד זה מתקיים בענייננו. בית המשפט קמא דחה את טענתה של אגד לפיה אין לקבל את בקשת האישור מן הטעם שלא ניתן להכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה המיוצגת מבלי לקיים בירור עובדתי מורכב בנוגע לזכאותו של כל אחד מחבריה לסעד, בקבעו כי ניתן להתגבר על הקושי האמור באמצעות הכלים שהעמיד המחוקק לצורך כך בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ). בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי העובדה שלמשיב עומדת עילת תביעה אישית רק בנוגע לקו מהדרין אחד (קו 972 המקשר בין חיפה וירושלים) אינה מונעת ממנו לייצג לקוחות שנגרם להם נזק בשל כך שלא היו מודעים לקיומם של קווי מהדרין אחרים. עוד קבע בית המשפט קמא כי אף שהתגלו בעדותו של המבקש פרכות אשר אינן נוגעות לעילת תביעתו, אין מקום להורות על החלפתו בתובע מייצג אחר.

מטעמים אלו כולם התיר בית המשפט קמא למבקש לנהל נגד אגד תובענה ייצוגית בשם " כל מי שבשבע השנים אשר קדמו להגשת הבקשה קנה כרטיס לנסיעה בין-עירונית באוטובוס שהפעילה המשיבה [אגד], אך לא ידע כי ביכולתו לנסוע בקו מהדרין מקביל שהפעילה במחיר זול יותר " בעילות של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן ) ועשיית עושר ולא במשפט.

3.

בבקשת רשות הערעור טוענת אגד כי שגה בית המשפט קמא משדחה את טענתה לפיה אין באפשרותה להציג במסגרת תוצאות החיפוש באמצעות מלל חופשי מידע בנוגע לקווי המהדרין. לשיטתה של אגד, טענה זו היא עניין שבמומחיות והמשיב לא הציג ראיות שבכוחן לסתור את עדותו של המצהיר מטעמה. אגד מוסיפה וטוענת כי אין זה צודק להטיל עליה אחריות נזיקית בשל כך שאין באפשרותה להציג תוצאות חיפוש מסוימות במנוע חיפוש שאותו היא מפעילה וכי קביעה מעין זו היא תקדימית ומרחיקת לכת. עוד טוענת אגד כי נוכח העובדה שהיא מעמידה בעבור לקוחותיה מספר דרכים שבאמצעותן הם יכולים לקבל בקלות רבה מידע בנוגע לקווי המהדרין, אין יסוד לטענה לפיה היא מטעה אותם ומסתירה מהם מידע בנוגע לקווים אלו. אגד מוסיפה וטוענת בהקשר זה כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי בתקופה הרלבנטית לבקשת האישור לא היה ניתן לקבל מידע בנוגע לקווי המהדרין באמצעות חיפוש לפי תחנת מוצא. עוד טוענת אגד כי היא כלל אינה חייבת לפתח מערכות שניתן לקבל באמצעותן מידע בנוגע לקווים המופעלים על ידה וממילא לא נטען כי האופן שבו היא מפעילה את המערכות אשר פותחו על ידה נוגד הוראת דין כלשהי. בנוסף על כך טוענת אגד כי מנועי החיפוש שפיתחה אומצו גם על ידי משרד התחבורה ואם ייקבע כי היא מטעה את לקוחותיה משמעות הדבר שגם משרד התחבורה עושה כן.

כמו כן שבה אגד וטוענת כי עילת התביעה האישית של המשיב מתייחסת רק לקו המהדרין בין חיפה וירושלים ולפיכך לא היה מקום לאפשר לו לייצג לקוחות אשר ייתכן שהיו מעוניינים לנסוע בקווי מהדרין אחרים. ממילא, כך נטען, לא הוצגו ראיות כלשהן באשר למידע שניתן לקבל בנוגע לקווי המהדרין האחרים בארץ ואף מטעם זה הגדרת הקבוצה שקבע בית המשפט קמא שגויה. אגד מוסיפה וטוענת כי שגה בית המשפט קמא משדחה את טענתה לפיה אין לאשר את התובענה הייצוגית מן הטעם שלא ניתן להכריע בה לטובת הקבוצה המיוצגת מבלי לקיים בירור עובדתי מורכב בנוגע לזכאותו של כל אחד מחבריה לפיצוי, ועוד היא טוענת כי במקרה דנן אין אפשרות מעשית להוכיח קשר סיבתי בין ההטעיה והנזק הנטען שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה. כמו כן טוענת אגד כי במסגרת עדותו נתפס המשיב בשקרים בנוגע לנסיבות שבהן חתם על תצהירו כמו גם בנוגע לתוכנו של תצהיר זה ולפיכך, לא היה מקום לאפשר לו לשמש כתובע מייצג. לבסוף טוענת אגד כי בית המשפט קמא התעלם מהנזק הכלכלי האדיר שעלול להיגרם לה אם תתקבל התובענה הייצוגית נגדה.

4.

המשיב טוען מצידו כי כיום ניתן לקבל מידע בנוגע לקווי המהדרין באמצעות חיפוש מלל חופשי ולפיכך אין יסוד לטענתה של אגד לפיה מגבלות טכנולוגיות מונעות ממנה לכלול מידע בנוגע לקווי המהדרין במסגרת התוצאות שמניב חיפוש זה. כמו כן טוען המשיב כי טענה זו לא הועלתה על ידי אגד בבית המשפט קמא וכי מדובר בהרחבת חזית. עוד טוען המשיב כי המצהיר מטעם אגד הודה בעדותו כי אגד הבינה שמשתמשים בחיפוש מלל חופשי עלולים לקבל רושם מוטעה בנוגע לאפשרויות הנסיעה העומדות בפניהם, וכמו כן נטען על ידו כי בעקבות ההליך מציינת אגד בפני משתמשים אלו כי המידע המוצג להם עלול להיות חלקי וכי אם ברצונם לקבל מידע מלא עליהם לבצע חיפוש לפי תחנת מוצא ויעד. עובדות אלו, כך נטען, מעידות כי ערב הגשתה של בקשת האישור פעלה אגד מתוך מטרה להטעות את לקוחותיה ולהסתיר מהם מידע בנוגע לקווי המהדרין. כמו כן טוען המשיב כי הוא אינו מנוע מלייצג לקוחות שעילת תביעתם נוגעת לקווי מהדרין אחרים מקו המהדרין שאליו נוגעת עילת תביעתו האישית שכן אין שוני מהותי בין עילות התביעה שלו ושלהם. כן טוען המשיב כי חוק תובענות ייצוגיות מעמיד כלים שבאמצעותם ניתן להכריע בתובענה ייצוגית לטובת הקבוצה המיוצגת במקרה דנן מבלי לקיים בירור עובדתי מורכב בנוגע לזכאותו של כל אחד מחבריה לסעד ולפיכך, יש לדחות את טענתה של אגד כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות שבין הצדדים. לבסוף טוען המשיב כי אין ממש בטענתה של אגד כי הוא נהג בחוסר תום לב ואינו מתאים לשמש כתובע מייצג וכן הוא טוען כי אגד לא הוכיחה שייגרם לה נזק חמור אם תתקבל התובענה הייצוגית נגדה.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הפסיקה הגדירה "הטעיה" כ" הצהרה כוזבת ... [ה]נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם " (ראו: רע"א 2837/98 ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ , פ"ד נד(1) 600, 607 (2000)). במקרה דנן קבע בית המשפט קמא כי ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי לקוחות של אגד אשר ביקשו לקבל מידע באמצעות המענה הטלפוני שמפעילה אגד או באמצעות חיפוש מלל חופשי וחיפוש תחנת מוצא באתר האינטרנט שלה, קיבלו רושם מוטעה בנוגע לאפשרויות הנסיעה העומדות בפניהם ובמסקנה זו לא ראיתי מקום להתערב.

6.

טענה נוספת שהעלתה אגד היא כי היה על בית המשפט קמא לדחות את בקשת האישור מן הטעם שאין יכולת מעשית להוכיח קשר סיבתי בין ההטעיה והנזק הנטענים בהליכים דנן. אגד הפנתה בהקשר זה לפסק הדין שניתן בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ

(6.5.2009) (להלן: עניין שטנדל ) וטענה כי באותו מקרה נפסק שבמסגרת הליכים לאישור תובענה ייצוגית בעילה של הטעיה צרכנית נדרש המבקש להציע מנגנון יעיל שבאמצעותו ניתן להוכיח קשר סיבתי בין ההטעיה והנזק, שאם לא כן תידחה בקשתו. טענה זו אין בידי לקבל. בעניין שטנדל התייחס בית המשפט לרעיונות שונים שהועלו בפסיקה במטרה להתמודד עם הקושי להוכיח את יסוד הקשר הסיבתי בתובענות ייצוגיות שעילתם הטעיה צרכנית וקבע כי " מאחר ואין בטענות המערער תשתית מספקת להתייחסות לסוגיות ההסתמכות והקשר הסיבתי, בית המשפט לא יידרש לשאלות עקרוניות אלה בנסיבות הקיימות ". בכך אין כדי לבסס את טענותיה של אגד בכל הנוגע לנטל ההוכחה המוטל על המשיב במקרה דנן. זאת ועוד, בפסקי דין מאוחרים לפסק הדין שניתן בעניין שטנדל

נפסק כי בית המשפט לא יידחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל קושי להוכיח את זכאותם של חברי הקבוצה לסעד, אלא במקרים שבהם ברור כבר בשלב בקשת האישור כי לא ניתן להתגבר על הקושי האמור באמצעות הכלים שמעמיד סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות או פתרונות אחרים שנדונו בפסיקה (ראו: ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות , בפסקה 27 (20.7.2010); ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ , בפסקאות 36-34 (28.05.2012); עוד ראו: ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , בפסקה 10 (11.12.2008)). במקרה דנן, קבע בית המשפט קמא כי ניתן להתגבר על הקשיים שמעוררת השונות בין חברי הקבוצה באמצעות הכלים שמעמיד חוק תובענות ייצוגיות ואגד לא הראתה עילה להתערב במסקנתו זו.

7.

לבסוף יש להתייחס לטענתה של אגד לפיה המבקש אינו רשאי לייצג לקוחות שעילת תביעתם מתייחסת לקווי מהדרין אחרים מקו המהדרין המוזכר בתביעתו האישית. אף דינה של טענה זו להידחות. כבר נפסק כי תובע ייצוגי רשאי לייצג את כל מי שהשאלות המהותיות המתעוררות בגדר תביעתם מתעוררות בתביעתו האישית, וזאת גם אם תביעתו האישית שונה מהן במאפיינים שאינם מהותיים. כך, למשל, נפסק כי מי שתובע חברה שהטעתה את לקוחותיה לחשוב כי מוצריה כשרים לפסח רשאי לייצג תובעים שרכשו מוצרים אחרים מהמוצר שנרכש על ידו, אם אותם תובעים הוטעו על ידי החברה באותו האופן שבו הוטעה הוא עצמו (ראו: ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ , בפסקה 102(ג) (4.9.2014)). כן נפסק כי נישום שתובע השבה של ארנונה ששולמה על ידו בשנה מסוימת רשאי לייצג נישומים שעילת התביעה שלהם נוצרה בשנים אחרות (ראו: בר"מ 6085/16 עיריית חיפה נ' בכובד ראש בע"מ , בפסקה 7 (27.11.2016) ). במקרה דנן אין שוני מהותי בין המשיב לתובעים שעילת תביעתם מתייחסת לקווי מהדרין אחרים מקו המהדרין שעליו מבסס הוא את תביעתו האישית. לפיכך, אין כל מניעה בהיבט זה כי המשיב ישמש כתובע ייצוגי עבורם.

אשר ליתר טענותיה של אגד, לא ראיתי מקום להידרש אליהן שכן הן אינן מעוררות, על פני הדברים, עילה למתן רשות ערעור.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

אגד תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.