רע"א 2111/07 אמנון זיידי נ. דני את דורון שטיחים בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל אביב (סגן הנשיא גרוס, סגניות הנשיא קובו ורובינשטיין) בע"א

2095/02 מיום 19.2.07, בגדרו נתקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט לנדמן) בת"א 72652/00 מיום 29.5.01 ומיום 21.4.02.

ב.

המשיבה סיפקה למבקש ולחברה שבבעלותו "א.ז.מ.ר ביצועים בע"מ" (להלן החברה) חומרי עזר להתקנת שטיחים. בתאריך 19.7.00 הוגש על ידי המשיבה כתב תביעה נגד החברה בגין חובות שחבה למשיבה, עקב אי תשלום בעבור מוצרים להתקנת שטיחים שסופקו לה. התביעה הוגשה גם כנגד המבקש,

שכנטען ערב אישית לחובות החברה כלפי המשיבה.

לטענת המשיבה התחייב המבקש לערוב לחובות החברה באופן אישי, וזאת כפי שצוין על גבי תעודת משלוח מספר 11231 (הכיתוב על תעודת המשלוח היה כדלקמן: "אמנון ערב אישית לתשלומים של א.ז.מר"). המבקש כפר בכך.

ג.בית משפט השלום קבע כי אין בידו לקבוע ממצאים לעניין מהימנות גרסאות הצדדים, וכי הסוגיה תוכרע על פי נטלי ההוכחה. נפסק כי המבקש חתם על תעודת המשלוח לאחר שעיין בה, וכי זו נלקחה על ידיו כשהכיתוב לעניין הערבות הופיע בה. זאת ועוד, המבקש עשה שימוש בתעודת המשלוח האמורה כשהעבירה לרשויות הסחר החופשי, וגם בשלב זה לא שם לבו לתוספת האמורה, ולא העיר במהלך כל אותה תקופה דבר לעניין זה. עם זאת, כאשר חתימת המבקש מופיעה כ"מקבל הסחורה", הנטל להוכיח כי חתימה זו היא כאחד חתימת ערב וחתימה על קבלת הסחורה, רובץ על המשיבה. בית המשפט לא שוכנע שהחתימה נעשתה תוך מודעות לתוספת הכיתוב בדבר הערבות, וכי היתה הסכמה כלשהי בין הצדדים, מראש או בדיעבד, שהמבקש ישמש כערב. משכך – נדחתה התביעה.

ד.

בפסק דינו

הנוסף – לאחר שהראשון בוטל כיוון שניתן בטרם הוגשו סיכומי התשובה, אך פסק הדין הנוסף נסמך עליו – קבע בית משפט השלום כי גם לאחר שעיין בסיכומי התשובה, לא מצא לנכון לשנות מן המסקנה אליה הגיע. בית המשפט חוזר ומציין, כי בהעדר חתימה של המבקש בצד התוספת בדבר הערבות, שעה שבכל מקרה היה על המבקש לחתום על תעודת משלוח לאישור קבלת הסחורה ללא קשר לעניין הערבות, לא ניתן לומר כי תעודת המשלוח, על פניה, מלמדת על ערבות, ומעבירה למבקש את הנטל להוכיח כי חרף חתימתו לא היתה כוונה לערוב לחובות החברה.

ה.

ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום נתקבל על-ידי בית המשפט המחוזי. נקבע כי החברה היתה חייבת למשיבה סכומי כסף רבים, ובצדק לא היתה מוכנה המשיבה לספק לה סחורה, אלא בכפוף לקבלת ערבות אישית. נקבע כי במפגש הרצונות בין הצדדים, ועל פי אומד דעתם בעת הרלבנטית, היתה המשיבה חפצה לקבל בטוחה בתמורה לאספקת הסחורה והמבקש – שהיה זקוק לסחורה – נאות לתיתה. באשר

לנטל ההוכחה נקבע, כי משהציגה המשיבה את תעודת המשלוח עבר נטל השכנוע לסתור את האמור בה למבקש. המבקש, כך נקבע, לא הצליח להרים נטל זה, ולא סתר את האמור בתעודת המשלוח. יתרה מכך, המבקש הבהיר לאחר הצגת התעודה המקורית בפני בית המשפט, כי התוספת נערכה בין חתימתו על התעודה לבין נטילתה לאחר העמסת הסחורה ובכך יש משום "הודאה והדחה", המעבירה גם היא את נטלי ההוכחה. טענת המבקש כי פלוני, שהיה מנהל

בחברה, לא חתם

על הערבות

ועל כן

היא משוללת תוקף נדחתה, שכן לא הוכח כי כדי להקנות לערבות הספציפית תוקף היה צורך בחתימתם של כל מנהלי החברה. בית המשפט המחוזי ראה מקום בנסיבות – בפי שהסביר – להידרש להכרעות בעניינים שבהם לא החליט בית משפט השלום.

ו.

מכאן הבקשה הנוכחית, שהיא מפורטת ומנומקת. לטענת המבקש התערב בית המשפט המחוזי בממצאי עובדה ומהימנות של בית משפט השלום, בניגוד להלכה הנוהגת, ובכך חשיבותו של תיק זה המצדיקה ערעור נוסף, שכן

התערבות בממצאי עובדה ומהימנות תהא אך במקרים נדירים בהם יצאה שגגה תחת ידו של בית המשפט. בפרט אמורים הדברים, משלא הכריע בית משפט השלום בין העדויות השונות. עוד

נטען כי נגרם למבקש עיוות דין חמור, משנקבע שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו.

ז.

(1) עיינתי בבקשה ובמצורפיה, וסבורני כי אין היא מגבשת עילה המצדיקה גילגול ערעורי נוסף, בגדרי ההלכה הנוהגת. בידוע כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה בעל חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, החורגת מהמחלוקת הפרטנית שבין הצדדים להליך (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). חרף מאמציו הגדולים של בא כוח המבקש לטעון כי מקרה זה בא בקהלם של החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור, אין אלה פני הדברים. ראשית, הבקשה, כולה, מופנית כנגד ממצאי עובדה שנקבעו בערכאות דלמטה, ובית משפט זה מתבקש אפוא, לדון ולהכריע מחדש "במסכת עובדתית שהוכרעה בבית המשפט קמא. בכגון דא תהא התערבותה של ערכאת הערעור במשורה, לא כל שכן כאשר עסקינן בהליך ערעורי שני" (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם) - הנשיא ברק); רע"א 6594/06 אשכנזי נ' שר (טרם פורסם)); וכך הם הדברים אף מקום שהטענה היא כי ערכאת הערעור

התערבה שלא כדין

בממצאי העובדה של הערכאה הדיונית (ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית- מבוא ועקרונות יסוד סעיף 185 בעמ' 180).

(2) בית המשפט המחוזי הסביר את התערבותו במקרה דנן, נוכח אי הכרעתו של בית משפט השלום בהקשרים מסוימים, ואיני רואה מקום לשוב לכך. העובדה שבית המשפט המחוזי הכריע כאמור אינה משנה את היותו של התיק "גלגול שלישי", וכדברי השופט (כתארו אז) ריבלין "עצם העובדה כי בפסק דין של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה (הדגשה הוספה – א"ר) אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר גלגול שלישי ולהקנות זכות ערעור" (השופט – כתארו אז – ריבלין בבש"א 4511/05 עיריית בת ים נ' גני יפית (לא פורסם)). עוד אוסיף, כי לעיצומם של דברים, סבורני, כמותי כבית המשפט המחוזי, כי משהוצגה תעודת המשלוח ועליה הכיתוב האמור, בה עיינתי, עובר נטל ההוכחה לכתפי המבקש לסתור את הכתוב. מסקנתו של בית המשפט המחוזי

מעוגנת בניסיון האנושי ובשכל הישר, שכן נהיר הוא כי מטרת התוספת היתה להקנות בטוחה למשיבה בתמורה לאספקת הסחורה, נוכח חובותיה של החברה, והמבקש שהיה מעוניין בסחורה הסכים לכך, וגם היה בידו להביע הסתייגותו לאורך תקופה.

ח.

כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.