פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2111/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. סם מרית
2. ג'ייסון מפעלי פיתוח בע''מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
משיבים פורמלים:
2. מדינת אוקראינה ואח'
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בירושלים בתיק ע"א 2386/08 שניתן ביום 15.2.09
על-ידי סגנית הנשיא יהודית צור
בשם המבקשים:
מר סם מרית
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגנית הנשיא צור) מיום 15.2.09 בתיק ע"א 2386/08, בגדרו נדחה ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט כרמל) מיום 9.7.08 (בש"א 2713/08) לדחות את עתירת המבקשים לפטור מתשלום אגרת משפט בתיק א' 9475/07.
רקע
ב.
הבקשה הנוכחית היא שנייה במספר לעניין דומה. מסגרתה של הבקשה בתביעת פיצויים שלישית של המבקשים נגד משיבה 2 (להלן המשיבה ), בגין החרמת מפעלים שהקימו בתחומה, ובגין ניהול הליך שווא פלילי נגד מבקש 1. השתלשלות האירועים ותביעות המבקשים תוארו בפירוט בהחלטתי מיום 26.8.07 ברע"א 430/07 מרית נ' אוקראינה (לא פורסם) . לענייננו די לציין, כי בשנת 2005 הגישו המבקשים את תביעתם הראשונה נגד המשיבה, אולם זו נמחקה לאחר שבקשתם לפטור מאגרה נדחתה. בנימוקי דחיית הבקשה הוסבר, כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכחת התנאים לפטור מאגרה, ובכללם מצבם הכלכלי ועילת תביעה ביחס לסכום הנתבע. בחודש יולי 2006 הגישו תביעה נוספת, בסכום מופחת, וגם במסגרתה ביקשו פטור מאגרה. בקשתם נדחתה אף הפעם מטעמים דומים. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה כאמור. צויין, כי נוכח סכום התביעה הגבוה, מוטל על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בעניין זה. הוטעם, כי חרף זכייתם בתביעה (בקשר להליך הפלילי) בבית המשפט האירופאי לזכויות אדם, אין זו מהווה בסיס איתן לעילת התביעה.
ג.
עניינה של הבקשה הנוכחית בתביעה חדשה של המבקשים, שהוגשה ביום 23.9.07 לבית המשפט המחוזי בירושלים (תיק א' 9475/07), על סך למעלה מ- 70 מליון ₪. עם הגשת התביעה
הוגשה בקשה לפטור מאגרה, בטענה כי המבקשים נעדרים יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. מטעם משיבה 1 נטען, כי דין הבקשה להידחות. הוסבר, כי המבקשים לא הוכיחו כדבעי שההליך הנדון מגלה עילה, בעיקר נוכח הספק באשר לסמכות בית המשפט לדון בתובענה ובשאלת חסינות המשיבה. הוסף, כי בקשה למתן פטור מאגרה בנסיבות אלה, של תביעה כנגד מי שאינם אזרחי ישראל, מחייבת רמת הוכחה גבוהה באשר לקיום תנאי הפטור. הרשם המלומד דחה את בקשת הפטור וציין, כי המבקשים לא עמדו בנטל להצגת ראיות המוכיחות את מצבם הכלכלי ומגלות עילה ראויה. הוסבר, כי כתב התביעה "מותיר תהייה נכבדה באשר לסמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה, ובכלל זה שאלת חסינותו של ריבון זר ופעולות שלטוניות שבוצעו על ידו, באשר כתב התביעה מפרט הפקעת רכוש שנעשתה על ידי ממשלת אוקראינה ברכוש המבקשים בתחומה, שעה שהמבקשים היו תושבי אותה מדינה" (פסקה 13 להחלטה). כן צויין, כי המבקשים לא ביססו את מהותו של סכום התביעה הגבוה, שאינו עולה בקנה אחד עם העובדות שצוינו בכתב התביעה. ערעור בפני סגנית הנשיא בבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. באשר לעילת התביעה הוטעם כעמדת היועץ המשפטי, כי בעניין זה חלות הוראות חוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008 (להלן חוק החסינות או החוק ), אשר נכנס לתוקף ביום 16.11.08. הוסבר, כי נוכח סעיפים 2 ו- 24 לחוק, חסינות מדינה מפני סמכות שיפוט בבית משפט ישראלי חלה גם בהליך שהוגש לפני כניסת החוק לתוקף, ובלבד שהדיון בו טרם החל. נקבע, כי נוכח אי תשלום האגרה, לא החל הדיון בהליך התביעה, ולפיכך חל החוק. בית המשפט דחה את טענת המבקשים, כי עניינו של המקרה הנוכחי נכנס בגדרו של סעיף 3 לחוק, המסייג את חסינות המדינה בתביעה שעילתה מסחרית. הוסבר, כי עניינה של התביעה בעילה נזיקית בגין עוולה שנעשתה מחוץ לישראל - מצב היוצר חסינות למשיבה.
ד.
בבקשה הנוכחית נטען, כי אין באפשרותו של מבקש 1 לעמוד בנטל תשלום האגרה, וכראיה צויין, כי הוא הוכר כמקרה סעד ומקבל הבטחת הכנסה. המבקשים טוענים נגד החלתו של חוק החסינות בעניינם; נטען, כי חוק החסינות נוגד את חוקי היסוד, אמנות בינלאומיות וכללי הצדק הטבעי. כן נטען, כי מכל מקום בנסיבות אין מקום להחיל את החוק על עניינם של המבקשים, מאחר שהתיק נכנס לתוקף לאחר תחילת ההליך. בהקשר זה הלינו המבקשים על פרשנותו של בית המשפט לסעיפים 5 ו- 24 לחוק, אשר לדידם פועלים לטובתם.
הכרעה
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית, אין היא מעלה לאמיתה - גם אם מנסים המבקשים להעטות עליה אדרת עקרונית - שאלה החורגת מן המחלוקת הספציפית שנדונה בפני שני מותבים. לעניין היותם של שניהם רשם ושופטת באותו בית משפט, ראו לאחרונה רע"א 1310/09 עזבון זילברשטיין נ' הנדל (לא פורסם).
ו.
אשר לטענה הקשורה בהיעדר היכולת הכספית, ברי כי על פי הוראת תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 על מבקש הפטור להוכיחה. דבר זה נפסק לא אחת (למשל ראו רע"א 1877/04 באמונה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) שהזכיר הרשם המלומד), ובכך נכלל פירוט מלא, לרבות אפשרויות להשיג כספים מצדדים שלישיים או מקרובי משפחה. אכן, על פני הדברים מצבם הכלכלי של המבקשים אינו משופר, אך עדיין עליהם להראות, לצורך פטור מאגרה, היעדר מקורות מימון אחרים. הרשם קבע כי לא נמסרו מטעמם אישורים ראויים ואסמכתאות; בית המשפט המחוזי אימץ את עמדתו, כאמור, ואיני רואה טעם להתערבות בכך, בהכרעה עובדתית במהותה.
ז.
אך גם אם נתיחס לנכסים בישראל, ונניח כי הוכח היעדר היכולת לגביהם, כדברי הרשם, עדיין עומד למכשול למבקשים הצורך לבסס עילת תביעה לפי תקנה 14(ג) לתקנות האגרות. סגנית הנשיא בבית המשפט המחוזי נדרשה לחוק החסינות, המקנה למדינה זרה חסינות מפני סמכות השיפוט (סעיף 2), וחריג בו הוא בין השאר, עוולת נזיקין שנעשתה בישראל.
ח.
הואיל ונושא פרשנותו של חוק החסינות לא עלה בפני הרשם,
עיינתי בטענות לגביו לגופן, וזאת אם כי על פי הפסיקה גם הכרעה חדשה שעילתה בערעור אינה מעניקה זכות ערעור בגלגול נוסף (השופט - כתארו אז - ריבלין, בבש"א 4511/05 עירית בת ים - נ' גני יפית (לא פורסם)). טענת המבקשים בעניין זה גורפת, עד כדי כריכת עצם חקיקתו של החוק עם ההליכים נגדם, קרי, כאילו נחקק החוק כל כולו במטרה למנוע מהם לנהל הליכים נגד ממשלת אוקראינה, כאמור. עוד הרחיקו המבקשים לעבר טענה חוקתית, קרי, כי החוק נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
ט.
ברי כי כדי לטעון טענה שחוק נחקק לצורך עניינו של פלוני, יש להציג גם שמץ ראיה, לבד מסמיכות הזמנים, וכזאת אין. חוששני כי גם אין מקום לדיון חוקתי על פי הטענות שנטענו.
י.
לעיצומם של דברים, נטען כאמור כי אין החוק חל; אך החוק חל, לפי סעיף 24, גם "על הליכים שהוגשו לבית המשפט לפני תחילתו, ובלבד שטרם החל הדיון בהם". סגנית הנשיא המלומדת בבית המשפט המחוזי פירשה את המצב בתיק דנא כאילו לא החל הדיון בהליך, שכן בטרם שולמה האגרה (תקנה 2(ג) לתקנות האגרות) אין להיזקק להליך. דברי ההסבר לחוק ( הצעות חוק הממשלה תשס"ח, 334, 344) מציינים לגבי סעיף 24, כי כיון שהמדובר בחוק ובו "כללים המשקפים את המקובל במרבית המדינות", אין מניעה להחלת עילה שנוצרה לפני כניסת החוק לתוקף. איני רואה מקום לחלוק על פירושה של סגנית הנשיא. האגרה היא בחינת "שומר סף", הממונה על "כרטיס הכניסה" לבית המשפט. שומר הסף מתיר את הכניסה משהוצג לפניו כרטיס תקף, אם בתשלום האגרה ואם בהחלטת פטור. בטרם זאת אין לומר - מהותית - כי הדיון החל, גם אם הוגש ההליך. על כן חל החוק גם בנידון דידן. ראו לעניין אגרות בכלל שלמה לוין, פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט, תשס"ג – 2003 , פרק ראשון, שאמנם נדרש כמובן לנוסח תקנות האגרות מתשמ"ח-1987. אוסיף, כי נזדמן לי לומר בתיק אגרה הקשור לאותם צדדים (רע"א 430/07 הנזכר) כלהלן:
"ברי כי הביטוי 'נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה' כאחד התנאים למתן פטור לפי תקנה 13 לתקנות האגרות (כיום תקנה 14(ב) כאמור - א"ר), כולל את הערכת היחס בין עצם קיומה של עילת תביעה לבין סיכוייה".
י"א.
סעיף 2 לחוק החסינות מקנה למדינה זרה חסינות מפני סמכות שיפוט שאינה פלילית, בסייגים. אחד מהם הוא (סעיף 5), כי החסינות אינה חלה על תביעות נזיקין מקום שהנזקים נעשו בישראל, אך אין הסייג חל באשר לנזיקין שמחוץ לישראל.
י"ב.
משחל בנידון דידן חוק החסינות, ו כאמור נכללת תביעה מעין זו (נזקים שנעשו באוקראינה) בגדרי החסינות, המדובר בתביעה חסינה. אכן, המבקשים העלו טענה, כי מדובר בתביעה שעילתה מסחרית (חוזה לטובת צד שלישי), שאז אין חסינות, לפי סעיף 3 לחוק. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין עסקינן בעסקה מסחרית. ועוד, המדובר בפעילות של מדינת אוקראינה כריבון; דברי ההסבר
להצעת החוק (עמ' 336) נדרשים לקושי האנליטי באפיון פעולה כריבונית, ועל כן נבחרה (סעיף 1 סיפא) הגדרת עסקה מסחרית, שבנוסח הסופי של החוק הריהי "כל עסקה או פעולה שהיא מתחום המשפט הפרטי ובעלת אופי מסחרי... ואשר איננה כרוכה, במהותה, בהפעלת סמכות שלטונית". בנידון דידן לכאורה בהפעלת סמכות שלטונית עסקינן, כפי שיפורט להלן, ולא ניתן ביסוס לטענת פעילות מסחרית.
י"ג.
אכן, כתב התביעה הבסיסי לא צורף, אך מתיאורו בפי הרשם (פסקה 1), מדובר ב"פיצוי בגין נזקים כספיים שנגרמו... בגין החרמת ארבעה מפעלי תעשיה באוקראינה... ובגין נזקים בלתי ממוניים שנגרמו למבקש כתוצאה מניהול הליך שווא פלילי, במהלכו היה כלוא ונתון לעינויים". גם תביעה מטעם המבקש בבית הדין האירופי לזכויות אדם הוגדרה כתביעה נזיקית (ראו גם פסקה 2 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי). ברי איפוא כי במעשה נזיקין שנעשה מחוץ לישראל עסקינן, והחרמה מטבעה היא פעולה שלטונית, ועל כן חלה עליה חסינות, וכך על נזקים בעקבותיה שנעשו באוקראינה.
י"ד.
סוף דבר, איני רואה כיצד קמה עילה. ממילא אין עילה להתערבות בגלגול שלישי.
ט"ו.
צר כי המבקשים - שאינם מיוצגים - מנסים כוחם הליך אחר הליך ולשווא; אך עסקינן בנורמות ברורות ומוסדרות, שאין הם עומדים בהן.
ט"ז.
איני נעתר איפוא לבקשה.
ניתנה
היום, י"ח בסיון התשס"ט (10.6.09).
ש ו פ ט