רע"א 2140/16 רע"א 2140/16

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סילש ) מיום 14.2.2016 בה התקבלה בקשת המשיב 1 לעיון במסמכים ולהעתקתם.

1.המשיבה 2 (להלן: החברה ) היא חברה פרטית-משפחתית אשר הוקמה בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת על-ידי אליאס דבש ז"ל (להלן: המנוח ) ואחיו, המשיב 1 (להלן: המשיב וביחד: האחים ) אשר החזיקו כל אחד במחצית ממניותיה הרגילות וממניות ההנהלה. עוד במהלך חייו של המנוח העבירו האחים חלק ממניותיהם הרגילות למבקש 2 והמבקשת 3 - חתנו של המנוח ובתו, והמבקש 2 אף מונה לדירקטור בחברה במקום המנוח. לאחר פטירת המנוח נעשתה גם המבקשת 1, אלמנתו, בעלת מניות בחברה. בשנת 2012, לאחר שלטענת המשיב הודח שלא כדין מתפקידו כדירקטור, מונתה המבקשת 1 כדירקטורית בחברה וביום 1.9.2014 הגיש המשיב תובענה לבית המשפט המחוזי נגד המבקשים ונגד החברה, בה עתר להצהיר כי בינו ובין המנוח היו "קשרי שותפות מלאים ושווים" ביחס לשורה של נכסים שאינם רשומים כנכסי החברה; כי הוא זכאי להירשם כדירקטור בחברה לאחר שהודח מתפקיד זה שלא כדין; וכי המבקשים מנועים מלאשר החלטה כלשהי בדירקטוריון החברה בלא הסכמתו.

2.ביום 30.12.2015 הגיש המשיב בקשה לפי תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) לעיון בתיק החשבונאי של המנוח המצוי בידי רו"ח שלום מימון (להלן: רו"ח מימון ). בבקשה נטען, כי האחים ניהלו שותפות מלאה בכל פעילותם העסקית, שחלקה באה לידי ביטוי בפעילותם בחברה וחלקה בשותפות עסקית שנוהלה באמצעות חשבון בנק משותף וכי ספרי הנהלת החשבונות של החברה ושל האחים נוהלו במשרדו של רו"ח מימון. המשיב הוסיף וטען כי לאחר שהגיש את התובענה הגיעו הצדדים להסכמה כי כל אחד מהם יוכל לעיין בתיקו החשבונאי של האחר, ולשם כך פנו לרו"ח מימון אשר העביר למבקשים העתק מן התיק החשבונאי הכולל, אך לאחר זמן מה השיבו לו את תיקו החשבונאי של המשיב וביקשו כי לא יעביר את התיק החשבונאי של המנוח לידיו. בנסיבות אלו, טען המשיב כי יש לאפשר לו לעיין את התיק החשבונאי של המנוח הן משום שהמסמכים שבו עשויים לתמוך בטענתו לקיומה של שותפות בין האחים והן על מנת לשמור על "ההדדיות בהצגת המסמכים". המבקשים מצידם התנגדו לבקשה.

3.בהחלטתו מיום 14.2.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיב בקבעו כי בבסיס המחלוקת עומדת שאלת השותפות בין האחים בנכסים אשר אינם רשומים על-שם החברה ועל-כן סביר כי חשיפת דרך ההתנהלות הפיננסית-חשבונאית של כל אחד מן הצדדים באותה עת תוכל לשפוך אור על שאלה זו. בית המשפט המחוזי הדגיש בהקשר זה כי המשיב עתר לעיון במסמכים אשר נערכו לבקשת המנוח לפני מספר שנים ולא במסמכים הנוגעים לאלמנתו, המבקשת 1. עוד נקבע כי אף שהמבקשים טוענים לפגיעה ולנזק שעלולים להיגרם למבקשת כתוצאה מחשיפת המסמכים, לא הובהרה מהותם של נזקים אלו וגם אם תתקבל טענת המבקשים בדבר פגיעה בפרטיות, נוכח מהות הסכסוך ומהות המסמכים שהם מסמכים חשבונאיים שנערכו עבור המנוח, הזכות לפרטיות נדחית מפני הצורך בגילוי האמת. בית המשפט הוסיף וקבע בהקשר זה כי ככל שלמבקשים טענה לקיומו של מכתב או מסמך בעל אופי אישי פרטי בתיק החשבונאי, באפשרותם להגיש הבהרה בנושא לבית המשפט וניתן יהיה להורות על העברת המסמך לעיון בית המשפט לצורך הכרעה פרטנית בדבר הצורך בגילויו. כמו כן תחם בית המשפט את היקף המידע שיימסר מהתיק למידע שנאסף עד למועד פטירת המנוח בלבד. אשר לטענת המבקשים כי לא עיינו בתיקו החשבונאי של המשיב, קבע בית המשפט כי אין משמעות לשאלה אם עיינו בתיק או לא ודי בכך שהתיק הועמד לרשותם. מטעמים אלו הורה בית המשפט המחוזי כי רו"ח מימון יאפשר למשיב לעיין בתיק החשבונאי של המנוח ולהעתיקו. בית המשפט הוסיף והבהיר בהקשר זה כי נאסר על המשיב לעשות שימוש במידע ובנתונים הנוגעים לתיקו של המנוח, אלא לצורך ההליך דנן וכי המשיב יהא מנוע מלהעביר מסמכים אלו לידי צד שלישי כלשהו, אלא באישור מפורש ומראש של בית המשפט.

4.מכאן הבקשה דנן בה טוענים המבקשים, בין היתר, כי בקשת המשיב לעיין בתיקו החשבונאי של המנוח היא בקשה גורפת ומכבידה המהווה "מסע דיג" פסול וחורגת מזכות העיון המעוגנת בתקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי. לגישת המבקשים מדובר למעשה ב"הליך עיון מוקדם בתביעה עתידית", שכן בכוונת המשיב לנקוט נגדם בהליך חדש ביחס לאי סדרים בחברה. עוד טוענים המבקשים כי העיון במסמכים אישיים בעלי אופי כלכלי-פרטי יפגע קשות בזכותה החוקתית של המבקשת 1 לפרטיות, כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב וכי אין להיעתר לה גם מן הטעם שבתובענה מסוג המרצת פתיחה זכות העיון מצומצמת מהרגיל וכלל לא הוכח קשר בין התיק החשבונאי של המנוח לטענת השותפות שמעלה המשיב. המבקשים שבים על טענתם כי על-אף שתיקו החשבונאי של המשיב הועבר אליהם בשגגה על-ידי רו"ח מימון, הם לא עיינו בו או העתיקו אותו והחזירו אותו מיד.

5.המשיב מתנגד לבקשה וסומך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי. המשיב שולל את טענת המבקשים בדבר ניסיונו לערוך "מסע דיג" גורף, וטוען כי בקשתו לעיון במסמכים ממוקדת ורלוונטית שכן עיון בתיקו החשבונאי של המנוח יכול ללמד על אודות אופן התנהלותו בנוגע לנכסים השונים אשר ביחס אליהם הועלתה טענת המשיב לשותפות עמו.

6.דין הבקשה להידחות.

לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שבסדרי דין בכלל ובעניין גילוי ועיון במסמכים בפרט, וככלל ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות אלו אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן

(ראו, למשל, רע"א 4487/14

אברמוביץ חיה נ' איתן קונדה , פסקה 6 (11.9.2014); רע"א 6553/14

דן ישראל פלדמן נ' Deutsche Apotheker und Arztebank Eg , פסקה 13 (16.3.2015) ; רע"א 1869/15 שמש נ' פארם אפ שיווק (1966) בע"מ , פיסקה 6 (14.4.2015) ). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלה האם מעבר למערכת היחסים הפורמאלית בין האחים כבעלי שליטה בחברה, הם היו שותפים בנכסים נוספים שאינם נכסי החברה (ראו, למשל, סעיף 5 להמרצת הפתיחה – מב/2). בהינתן מחלוקת זו שוכנע בית המשפט המחוזי, ובצדק, כי לתיק החשבונאי של המנוח עשויה רלוונטיות להליך, שכן אחת הדרכים לנסות ולהתחקות אחר כוונות המנוח ואחר דרך התנהלותו הפיננסית בכל הנוגע ליחסיו עם אחיו המשיב, היא באמצעות הצגת נתונים על התנהלותם הכספית לאורך השנים. די בכך על מנת להורות על גילוי המסמכים המבוקשים ( ראו: רע"א 2270/16 אגודת העיתונאים בת"א נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (30.3.2016)).

אכן, הזכות לגילוי ועיון במסמכים על אף חשיבותה אינה זכות מוחלטת והיא עשויה לסגת מפני ערכים ואינטרסים נוגדים (רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 11 לפסק-דינו של השופט י' דנציגר

(6.3.2013)). בענייננו, טוענים המבקשים כי חשיפת התיק החשבונאי עשויה לפגוע בפרטיותה של המבקשת 1, אך טענה זו הועלתה באופן כללי ובלתי מפורט ואף שבית המשפט קמא ציין כי יש באפשרותם של המבקשים להפנות למסמכים מסוימים בהקשר זה, הדבר לא נעשה. לכך יש להוסיף כי חששם של המבקשים מכך שהמשיב מעוניין לקבל לרשותו את התיק החשבונאי רק על מנת לפתוח בהליך נפרד, קיבל מענה בהחלטת בית המשפט אשר תחמה את השימוש במידע מן התיק החשבונאי להליך שבפניו בלבד.

7.מן הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית ובנסיבות שפורטו לא ראיתי מקום לאפשר למבקשים להגיש תגובה לתשובת המשיב כבקשתם מיום 17.4.2016.

המבקשים יישאו בשכר-טרחת המשיב בסך של 6,000 ש"ח.