פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2184/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
רפאל בן חיים
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד מוטי בן ארצי
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה במסגרת תיק פש"ר 18408-08-09 מיום 30.12.2010 שניתנה על
ידי כבוד השופט מנחם רניאל
בשם המבקש:
עו"ד שי ליאון
החלטה
1.
המבקש הוכרז כפושט רגל. לאחר הכרזה זו הגיש הנאמן בתיק בקשה לבית המשפט המחוזי שיורה על מאסרו של המבקש. ביום 1.8.2010 לאחר דיון באולם קיבל בית המשפט (כב' השופט מ' רניאל) את הבקשה וציווה על מאסרו של המבקש שלא דיווח על מלוא הכנסותיו. בסמוך לאחר מכן פנה המבקש באמצעות בא כוחו הקודם לבית המשפט בבקשה לעכב את ביצוע פקודות המאסר בהסתמך על חוות דעת רפואית לפיה אין הוא כשיר למאסר. בית המשפט (כב' השופטת ב' טאובר) עיכב את ביצוע המאסר עד לדיון בפני המותב הדן בתיק. הדיון נדחה מספר פעמים והוא התקיים לבסוף ביום 28.12.2010. בהחלטה מפורטת מאותו היום המתייחסת גם לחוות הדעת הרפואית ביטל בית המשפט (כב' השופט מ' רניאל) את עיכוב הביצוע והורה על ביצוע פקודות המאסר. יום לאחר מכן, מונה למבקש בא כוח חדש מטעם הלשכה לסיוע משפטי. בא כוחו החדש של המבקש הגיש לבית המשפט "בקשה דחופה להשהיית פקודות המאסר כנגד החייב". כל שנטען בבקשה זו היה כי מדובר בהליך המתנהל כבר למעלה משנה ולכן יש להעניק לבא כוחו החדש של המבקש זמן לשם לימוד התיק. בא כוחו החדש של המבקש ביקש בנסיבות אלה "להשהות את צווי המאסר כנגד החייב לתקופה של 30 יום וזאת לצורך לימוד התיק". ביום 30.12.2010 דחה בית המשפט את הבקשה להשהות את פקודות המאסר למשך 30 יום. בית המשפט קבע כי החלטת המאסר ניתנה עוד ביום 1.8.2010 ואין מקום להשהות את המאסר עד שבא כוחו החדש של המבקש ילמד את התיק. זו ההחלטה עליה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.
2.
ענייננו אפוא בהחלטה מיום 30.12.2010 שלא להשהות את פקודת המאסר למשך 30 ימים. ואולם, בקשת רשות הערעור של המבקש הובאה לעיוני רק ביום 2.5.2011 לאחר שהסתיימו כל ההליכים המקדמיים שהתנהלו לגביה. בנסיבות אלה ביקשתי מבא כוח המבקש להבהיר האם הבקשה עודנה רלבנטית. בהבהרה שהוגשה על פי החלטתי נטען כי הבקשה עודנה רלבנטית נוכח צווי המאסר התלויים ועומדים נגד המבקש. ואולם, לפניי לא
עומדת בקשת רשות ערעור בעניין צווי המאסר אלא רק בקשת רשות ערעור בעניין ההחלטה שלא להשהות את ביצוע המאסר למשך 30 יום נוכח מינוי בא כוח חדש. 30 הימים שהתבקשו ממילא כבר חלפו ובנסיבות אלה הבקשה התייתרה ואני מורה על מחיקתה.
3.
בא כוח המבקש הוסיף וטען כי מאז ניתנה ההחלטה בעניין המאסר וההחלטה שלא להשהות את המאסר חלה החרפה במצבו של המבקש וקיימות בידיו חוות דעת רפואיות עדכניות. ואולם, אך מובן שעניין ההחרפה (המאוחרת להחלטות) לא הועלה בפני בית המשפט בעת שנתן את ההחלטות וממילא בנסיבות אלה עניין זה אינו יכול להיות חלק מבקשת רשות הערעור שלפניי. למותר לציין כי כל טענות המבקש בהקשר זה שמורות לו והוא רשאי לפעול לגביהן כפי שהוא מוצא לנכון.
4.
הבקשה נמחקת אפוא. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה זו הפעם צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' אייר, תשע"א (9.5.2011).
ש ו פ ט ת