רע"א 2186/05 עופר שבת נ. גד קבץ

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.1.05 (השופט י' גרוס), בה נתבקש בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו מיום 18.10.04 (השופטת ש' אלמגור).

2.בפסק דינו, חייב בית משפט השלום את המבקש בתשלום סך של 180,000 דולר (ארה"ב), לפי השער הקבוע בחודש 05/2001, בגין הפרת חוזה שכרתו בעלי הדין שבפניי. כן, חויב המבקש בתשלום סך של 50,000 ש"ח בגין גרימת עוגמת נפש ושכר טרחת עורך דין בסך של 20% מן הסכום הכולל.

3.בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו עד לשמיעת הערעור בפני בית המשפט המחוזי, וזאת מן הטעם שבקשתו לא נתמכה בתצהיר. לעומת זאת, בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין נתקבלה חלקית על ידי בית המשפט המחוזי. בהחלטתו קבע בית המשפט, כי "יש מקום לעיכוב חלקי מסויים של החוב הפסוק, בעיקר בשל קושי בכל הנוגע להשבת המצב לקדמותו...". אשר על כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע תשלום 40% מסך החוב הפסוק. בבקשה שבפניי נתבקש בית המשפט להרות על עיכוב ביצוע מלוא החוב.

4.כלל הוא שהזוכה בדין רשאי לממש מייד את זכייתו. אף על פי כן, מוסמך בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע החלטתו, מקום בו סיכויי הערעור טובים ועלול להיווצר קושי להשיב את המצב לקדמותו, במידה ואכן יתקבל הערעור. לפיכך, ככלל, לא יורה בית המשפט על עיכוב ביצוע כספי, אלא במקרים נדירים (בש"א 7875/96 ע.ר.מ. רעננה לבניה בע"מ נ' שוקר , פ"ד נב(3) 285).

בבקשתו טען המבקש כי למשיב נושים רבים, מצבו הכלכלי קשה ולכן, באם לא יעוכב ביצוע מלוא החוב הפסוק, עלולים הכספים שיועברו למשיב לרדת לטמיון. על כן, נטען שעל בית המשפט להורות על עיכוב הביצוע, אף על פי שפסק הדין קובע חוב כספי בלבד. אכן, הקושי בהשבת הכספים בהם חויב, עשוי לתמוך בעיכוב ביצוע פסק דין כספי (בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה , פ"ד נ(5) 403). במקרה דנן, שקל בית המשפט המחוזי את הסיכויים והסיכונים הנוגעים בדבר. החלטתו לעכב אך 40% מהחוב אשר נפסק לטובת המשיב, ולא את כלל החוב, הנה פרי איזון בין האינטרסים השונים ותוצאת הפעלת שיקול דעתו ולא מצאתי לשנות מהחלטתו.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.