רע"א 2224/17 חברת החשמל לישראל נ. ורה פרוידמן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' עובדיה ) מיום 7.2.2017 בת"צ 53681-10-15, בת"צ 845-11-15 ובת"צ 66751-12-15 אשר דחה בחלקה בקשה למחיקת קטעים ולהוצאת ראיות מתגובת המשיבים לתשובת המבקשת (להלן: חברת החשמל ) בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

1.

המשיבים הגישו נגד חברת החשמל שלוש בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהדיון בהן אוחד (להלן ביחד: בקשת האישור ) בטענה כי לא טיפלה כראוי בשיבושים באספקת החשמל שנגרמו בעקבות מזג האוויר החורפי ששרר בארץ בימים 25.10.2015 עד 28.10.2015 (להלן:

הסופה ). בתמיכה לטענותיהם צירפו המשיבים לבקשת האישור חוות דעת מאת החשמלאי מר צבי איתן (להלן: איתן ). בתשובה לבקשת האישור טענה חברת החשמל כי אין מקום לחייב אותה לשלם פיצויים בגין נזקים שנגרמו בעקבות הסופה שכן מדובר באירוע מזג אוויר חריג שהנו בבחינת "כוח עליון". עוד טענה חברת החשמל כי

גם על פי אמות המידה שנקבעו על ידי רשות החשמל נחשבת הסופה לאירוע חריג שהיא אינה נדרשת לשלם פיצויים בגינו, ולגופו של עניין טענה חברת החשמל כי לא נפל פגם בהתנהלותה. בתמיכה לטענותיה צירפה חברת החשמל לתשובתה חוות דעת מטאורולוגית וחוות דעת מומחה לחקר ביצועים בתחום תשתיות חשמל.

2.

בתגובה לתשובת חברת החשמל טענו המשיבים, בין היתר, כי הסופה אינה בגדר אירוע מזג אוויר חריג וכי יש לדחות מכל וכל את טענתה של חברת החשמל לפיה טיפלה כראוי בנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה. בתמיכה לטענות אלו צירפו המשיבים לתגובתם חוות דעת מטאורולוגית מטעמם (להלן: חוות הדעת המטאורולוגית ) וחוות דעת נוספת מטעם איתן, בה התייחס לטענות שהעלתה חברת החשמל בתשובתה לבקשת האישור (להלן: חוות הדעת המשלימה ). כמו כן טענו המשיבים כי " מזג האוויר שפקד את ישראל ביום 25.10.2015 [אמנם] היה סוער ... אולם, היקף התקלות ומשך הזמן הארוך ביותר שנדרש לתיקונן וחידוש אספקת החשמל לצרכנים היו בלתי סבירים בעליל ונבעו מרשלנות חמורה של [חברת החשמל] " (סעיף 253 לתגובה שצורפה כנספח 8 לבקשת רשות הערעור). לאחר הגשת התגובה ביקשה חברת החשמל להוציא מתיק בית המשפט את חוות הדעת המטאורולוגית ואת חוות דעתו המשלימה של איתן. כמו כן עתרה חברת החשמל למחוק מהתגובה את כל הטענות שמהן משתמע כי התרשלותה הנטענת גרמה לא רק להתמשכות הטיפול בתקלות שנגרמו בעקבות הסופה אלא גם לעלייה בהיקפן.

3.

בית המשפט קמא קיבל באופן חלקי את הבקשה והורה על מחיקת סעיפים מסוימים מחוות דעתו המשלימה של איתן. עם זאת, קבע בית המשפט קמא כי אין מקום למחוק מחוות הדעת המשלימה את הסעיף בו נטען כי היה באפשרותה של חברת החשמל לקצר את משך הטיפול בתקלות שנגרמו בסופה אילו הייתה נעזרת בקבלנים חיצוניים. בית המשפט קמא קבע כי טענה זו היא חזרה על טענה שכבר הועלתה בבקשת האישור ועל כן אינה מרחיבה את חזית המחלוקת. כמו כן קבע בית המשפט קמא כי אין מקום להוציא מתיק בית המשפט את חוות הדעת המטאורולוגית מטעם המשיבים. בית המשפט קמא קבע כי חוות דעת זו נועדה להתמודד עם טענת הגנה שהעלתה חברת החשמל בתשובתה לבקשת האישור לפיה הסופה היא בבחינת "כוח עליון" ולפיכך היו המשיבים רשאים לצרפה לתגובתם מבלי לבקש רשות לכך. בית המשפט קמא דחה את טענת חברת החשמל לפיה היה על המשיבים לצרף את חוות הדעת המטאורולוגית לבקשת האישור וקבע כי אף שהמשיבים ציפו שהמבקשת תטען כי הסופה היא בבחינת "כוח עליון" לא היה באפשרותם לדעת על אילו נתונים תבסס המבקשת טענה זו ולהביא מבעוד מועד ראיות לסתור אותה. עוד נקבע כי קבלת טענותיה של חברת החשמל בהקשר זה תוביל לכך שבמסגרת בקשות לאישור תובענה ייצוגית יהיה צורך להידרש בהרחבה לכל טענות ההגנה הצפויות של הצד שכנגד ולצרף ראיות לסתור אותן, ואף מטעם זה אין לקבל את עמדתה.

באשר לדרישתה של חברת החשמל למחוק מהתגובה טענות שמהן משתמע כי התרשלותה הנטענת הביאה לעלייה בהיקף התקלות באספקת החשמל קבע בית המשפט קמא כי הובהר שטענות אלו לא נועדו להטיל על חברת החשמל אחריות לעצם התרחשותן של התקלות, אלא רק להדגיש כי אילו הייתה חברת החשמל נערכת כראוי לסופה היה מספר התקלות פוחת ומשך הטיפול בהן היה מתקצר. על כן, כך קבע בית המשפט קמא, הטענות שעליהן מלינה חברת החשמל נועדו לתמוך בטענות שכבר הועלו בבקשת האישור ואין מקום למחוק אותן מהתגובה. "למען הסר ספק" קבע עם זאת בית המשפט קמא כי המשיבים אינם רשאים לטעון כי חברי הקבוצה זכאים לפיצוי בשל היקף התקלות באספקת החשמל שאירע בסופה.

4.

בבקשת רשות הערעור טוענת חברת החשמל כי שגה בית המשפט קמא בדחותו את בקשתה למחוק מחוות דעתו המשלימה של איתן את הסעיף שבו נטען כי היה באפשרותה לקצר את משך הטיפול בתקלות שנגרמו בסופה אילו הייתה נעזרת בקבלנים חיצוניים. לטענת חברת החשמל, בחוות דעתו הראשונה של איתן נטען על ידו כי משך הזמן הסביר לתיקון 300 תקלות במערכת אספקת החשמל עומד על יממה אחת. ואולם, כך נטען, משנוכח איתן לדעת כי משמעותה של הערכה זו היא כי משך הטיפול בכל אלפי התקלות שאירעו בעקבות הסופה היה סביר הוא הוסיף לחוות דעתו המשלימה טענה לפיה אילו הייתה חברת החשמל נעזרת בקבלנים חיצוניים היה באפשרותה לתקן את כל השיבושים באספקת החשמל שנגרמו בסופה בתוך 20 שעות. לפיכך סבורה חברת החשמל כי הסעיף בחוות הדעת המשלימה בו נטען כי היה באפשרותה להיעזר בקבלנים חיצוניים מהווה שינוי של ממש מקו הטיעון בו נקט איתן במסגרת חוות דעתו הראשונה והוא מרחיב באופן פסול את חזית המחלוקת.

כמו כן, טוענת חברת החשמל כי שגה בית המשפט קמא משלא הורה להוציא את חוות הדעת המטאורולוגית מתיק בית המשפט. לטענתה, עוד בבקשת האישור התייחסו המשיבים לאפשרות שיטען על ידה כי הסופה היא בבחינת "כוח עליון" ולפיכך אין לומר כי מדובר בטענת הגנה בלתי צפויה. בנסיבות אלו, כך נטען, היה על המשיבים לצרף לבקשת האישור ראיות שנועדו להתמודד עם טענה זו ומשלא עשו כן אין מקום לאפשר להם לתקן את מחדלם כעת. עוד טוענת חברת החשמל כי היה על המשיבים לבקש רשות לצרף את חוות הדעת המטאורולוגית ואת חוות דעתו המשלימה של איתן לתגובתם ואף מטעם זה היה על בית המשפט להוציא חוות דעת אלו מתיק בית המשפט. עוד טוענת חברת החשמל כי שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשתה למחוק מהתגובה את כל הטענות שמהן משתמע כי היא אחראית לכך שאירעו במהלך הסופה תקלות מרובות באספקת החשמל. לטענת חברת החשמל, בבקשת האישור הבהירו המשיבים ב"רחל בתך הקטנה" כי אין להם טענות בנוגע להיקף התקלות שאירעו בסופה אלא רק בנוגע למשך הטיפול בהן. ואולם, כך טוענת חברת החשמל, במסגרת התגובה העלו המשיבים טענות שמהן עולה בבירור כי הם מלינים גם על היקף התקלות שאירעו בסופה ומטילים לפתחה את האחריות לכך. טענות אלו, כך נטען, מרחיבות בבירור את חזית המחלוקת ולפיכך היה על בית המשפט למחוק אותן.

5.

המשיבים טוענים מנגד כי בחוות דעתו הראשונה של איתן לא נטען כי באפשרותה של חברת החשמל לתקן 300 תקלות באספקת החשמל בתוך 24 שעות אלא כי 100 צוותים אשר כל אחד מהם מונה 4 עובדים מיומנים יכול לעשות כן. לטענת המשיבים, לאחר שהוגשה תשובתה של חברת חשמל לבקשת האישור נחשף איתן לנתונים בנוגע להיקף התקלות שאירעו בסופה ולהיקף כוח האדם שהפעילה חברת החשמל במהלכה ובשים לב לנתונים אלו, העריך כי אילו הייתה פועלת כשורה ונעזרת גם בקבלנים חיצוניים היה באפשרותה לתקן את כל התקלות שאירעו באספקת החשמל בתוך 20 שעות. לפיכך סבורים המשיבים כי צדק בית המשפט קמא משלא הורה למחוק מחוות הדעת המשלימה את הטענות שהעלה איתן בהקשר זה. עוד טוענים המשיבים כי צדק בית המשפט קמא משדחה את בקשתה של חברת החשמל להוציא את חוות הדעת המטאורולוגית מתיק בית המשפט. לטענתם, הם לא צפו שחברת החשמל תטען כי הסופה היא בבחינת "כוח עליון" וגם אם היו יכולים לצפות זאת הם לא היו חייבים לכלול בבקשת האישור טענות וראיות לסתור טענה זו בטרם הועלתה. לבסוף טוענים המשיבים כי עוד בבקשת האישור נטען על ידם כי אילו הייתה חברת החשמל נערכת כיאות לסופה היקף התקלות באספקת החשמל היה פוחת וכתוצאה מכך ניתן היה להשיב את אספקת החשמל הסדירה על כנה בתוך זמן קצר יותר. לכן, כך טוענים המשיבים, בדין קבע בית המשפט קמא כי טענות דומות שהועלו על ידם בתגובה אינן מרחיבות את חזית המחלוקת.

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ככלל, אכן אין לכלול בתגובה לתשובת המשיבים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית חומר " אשר על פי טיבו ואופיו היה אמור להיות חלק מבקשת האישור המקורית " (רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור , פסקה 6 (19.7.2012) (להלן: עניין תנובה )). ברם, אין מניעה לכלול במסגרת תגובה כאמור ראיות וטענות המהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהעלה המשיב לבקשת האישור בתשובתו. ראיות וטענות מסוג זה אינן בגדר חומר אשר "על פי טיבו ואופיו" אמור להיות חלק מבקשת האישור ואינן מרחיבות את חזית המחלוקת (כפי שהוגדרה בכתבי הטענות של הצדדים) ולפיכך ניתן לכלול אותן בתגובה מבלי צורך לבקש לכך היתר מראש מבית המשפט (ראו: שם, בפסקה 6; רע"א 9018/16 סולומונוב נ' לאומי קארד בע"מ , פסקה 7 (1.3.2017) ; רע"א 3600/16 אלמוג נ' נוגם תמרוקים בע"מ , בפסקה 10 (8.8.2016) (להלן: עניין אלמוג )).

בהקשר זה, מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט קמא לפיה אין חובה לכלול בבקשה לאישור תובענה ייצוגית מענה מראש לטענות הגנה גם אם צפוי כי תיטענה על ידי הצד שכנגד. מענה זה מקומו "הטבעי" הוא בתשובה לתגובה. עמדה זו מתיישבת עם האמור בתקנה 2(9) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, המורה כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לפרט את " [ה]שאלות [ה]מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה והנימוקים המצביעים על כך שקיימת אפשרות סבירה שהשאלות כאמור יוכרעו לטובת הקבוצה ".

מהוראה זו ניתן ללמוד כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לכלול את הטענות והראיות המבססות אפשרות סבירה כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת – זאת ותו לא.

7.

במקרה דנן צורפה חוות דעת מטאורולוגית לתגובת המשיבים כדי להתמודד עם טענות הגנה שהעלתה חברת החשמל בתשובתה לבקשת האישור ולפיכך, בדין דחה בית המשפט קמא את הבקשה להוציאה מתיק בית המשפט (ראו והשוו: עניין אלמוג , בפסקה 9). העובדה שניתן היה לצפות את הטענות שעמן באה חוות דעת זו להתמודד אין בה, כאמור, כדי לשנות ממסקנה זו. אשר לטענות שמעלה חברת החשמל לעניין חוות דעתו המשלימה של איתן, טענות אלה אף הן אינן מצדיקות התערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא. בחוות דעתו הראשונה טען איתן כי 100 צוותים המונים 4 אנשים בכל צוות יכולים לתקן 300 נפילות של קווי מתח בתוך 24 שעות, וכי חברת החשמל מחזיקה כוח אדם בהיקף כזה. בנוסף על כך טען איתן כי ישנם קבלנים עצמאיים רבים שחברת החשמל הייתה יכולה להיעזר בהם על מנת לקצר אף יותר את משך הטיפול בתקלות שאירעו (סעיף ב' לחוות הדעת הראשונה שצורפה כנספח 2 לבקשת רשות הערעור). בחוות הדעת המשלימה טען איתן כי יש בארץ קבלנים עצמאיים רבים אשר היו יכולים לסייע בתיקון התקלות שאירעו במהלך הסופה ואילו הייתה חברת החשמל נעזרת בהם הייתה יכולה לתקן את כל התקלות האמורות בתוך 20 שעות (סעיף א' לחוות הדעת המשלימה שצורפה כנספח 9 לבקשת רשות הערעור). בדברים אלו אין כדי להוסיף טענה חדשה על האמור בחוות הדעת הראשונה ועל כן, בדין קבע בית המשפט כי אין עילה למחוק אותם מחוות הדעת המשלימה. באשר לסעיפים אשר חברת החשמל ביקשה למחוק מהתגובה, בצדק טוענים המשיבים כי הטענות שהועלו באותם הסעיפים הופיעו בבקשת האישור (ראו, למשל, סעיפים 16 ו- 101 לבקשת האישור שצורפה כנספח 3 לבקשת רשות הערעור) ועל כן, טענתה זו של חברת החשמל אף היא בדין נדחתה.

מטעמים אלו, ונוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בבקשות למחיקת סעיפים ולהוצאת ראיות מתגובה לתשובה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו: עניין תנובה , בפסקה 5 ), לא ראיתי עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

חברת החשמל תשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בבקשת רשות הערעור בסך 25,000 ש"ח.