רע"א 3055-22 רע"א 3055-22

1.עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.3.2022 (השופטת א' שטמר) ב-ת"צ 22130-01-20. בהחלטתו, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת תגובת המבקשים לתשובות המשיבות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגדן.

השתלשלות ההליכים בבקשת האישור

2.ביום 9.1.2020 הגישו המבקשים, ישראל גושן ויעקב מהגר, בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבות, סאנופי אוונטיס ישראל בע"מ ואוניפארם בע"מ, חברות שעיסוקן בייצור תרופות (להלן: המבקשים, בקשת האישור, סאנופי ו-אוניפארם, בהתאמה; ושתי האחרונות יחדיו יכונו: המשיבות). עניינה של בקשת האישור בתרופה "Zopiclone" המשמשת לטיפול בהפרעות שינה ומשווקת על ידי המשיבות בשמות גנריים שונים (להלן: התרופה). במוקד בקשת האישור עומדת הטענה כי המשיבות אינן מגלות בעלון לצרכן של התרופה כי השימוש בה עלול לגרום לתופעת לוואי נדירה בדמות מחשבות אובדניות ואף לניסיונות אובדניים ממש. במסגרת בקשת האישור טענו המבקשים כי הקשר בין השימוש בתרופה לתופעת הלוואי ידוע ומוכר בעולם הרפואה, וקיבל ביטוי בעלון לצרכן המצורף לתרופה במדינות רבות. בתמיכה לבקשת האישור צירפו המבקשים את אותם עלונים לצרכן ממדינות שונות; וכן חוות דעת רפואית מאת ד"ר ברוך אלעד, נוירולוג ומומחה להפרעות שינה.

עילות התביעה הנטענות בבקשת האישור הן הטעיה בנוגע לעניין מהותי בעסקה, אי גילוי ומצג שווא מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת הוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; הפרת חובות חקוקות הקבועות בתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986 (להלן: תקנות הרוקחים) ובנוהל של משרד הבריאות שעניינו ב"הפצת עלונים לרופא/צרכן ומידע מיוחד לתכשירים"; רשלנות; וחוסר תום לב. עוד בבקשת האישור נטען לנזקי ממון שנגרמו לצרכני התרופה, בדמות התמורה ששילמו עבורה ובחלק מהמקרים גם בגין פגיעה בשגרת החיים כדוגמת אובדן ימי עבודה. כן נטען לנזק שאינו ממוני מסוג כאב וסבל ואי נוחות, בגין השינוי המחשבתי והתחושות שחוו חלק מהצרכנים כתוצאה מנטילת התרופה; פגיעה באוטונומיה כתוצאה מההטעיה; וזעזוע וחרדה מהתנהלות המשיבות ומהעתיד הצפוי בעקבות השימוש בתרופה.

יצוין כי לכתחילה הוגשה בקשת האישור אף כנגד משרד הבריאות, בהיותו הגורם הרגולטורי המופקד על אישור העלון לצרכן של תרופות; אולם ביום 21.10.2021 הורה בית המשפט המחוזי בהסכמת הצדדים על סילוק ההליך הייצוגי נגדו על הסף.

3.בתשובה לבקשת האישור טענה סאנופי כי העלון לצרכן המצורף לתרופה לא החסיר כל מידע מהותי מן הצרכנים. לדבריה היא עומדת בכל הוראות הדין הישראלי והאסדרה הרלוונטיות, ובין היתר בהוראות הנוהל להגשת בקשות לרישום וחידוש תכשירים רפואיים והעדכונים לו (להלן: נוהלי הרישום). בתמיכה לטענותיה בנדון הציגה סאנופי חוות דעת מאת גב' אסתר פרקש, מומחית בתחום הרגולציה של תכשירים רפואיים. סאנופי הדגישה בתשובתה כי לא ניתן לבסס את עילת התביעה הנטענת על השוואה טכנית בין עלונים של תרופה שאושרו על ידי רשויות שונות ברחבי העולם, תוך התעלמות מהאסדרה החלה בישראל; מה גם שהתרופות השונות לא בהכרח מכילות את אותו חומר פעיל כבתרופה שבה עסקינן.

טענה מרכזית נוספת שנטענה על ידי סאנופי היא שהידע המדעי הקיים אינו תומך בקיומו של קשר סיבתי בין החומר הפעיל בתרופה ובין תופעות הלוואי הנטענות בבקשת האישור; ובתמיכה לעמדה זו צירפה סאנופי חוות דעת רפואית מאת פרופ' יוסף קרקו, מומחה לפרמקולוגיה קלינית ורפואה פנימית. בהמשך לכך הובהר על ידי סאנופי כי הטענה העובדתית המונחת ביסוד בקשת האישור, שלפיה עלונים לצרכן זרים כוללים אזהרות בנוגע לתופעות הלוואי הנטענות, היא חסרת ממש.

אוניפארם הדגישה אף היא בתשובתה לבקשת האישור את העובדה שהמבקשים פטרו עצמם מלתת את הדעת לאסדרה המפורטת והענפה החלה בישראל על עלונים לצרכן המצורפים לתרופות ועל אופן עדכונם; כאשר לעמדתה של אוניפארם היא פעלה כדין ובהתאם להוראות המחייבות אותה. בתוך כך הודגש כי התרופה המיוצרת על ידי אוניפארם היא תרופה גנרית, ולכן לפי הוראות משרד הבריאות נוסח העלון לצרכן שלה נדרש להיות זהה לתרופת המקור וכך גם כל עדכון שבו; וגם מטעם זה אין יסוד לנטען נגדה בבקשת האישור. כסאנופי, גם אוניפארם עמדה על כך שלא קיים מחקר אפידמיולוגי כלשהו הקושר בין השימוש בתרופה ובין תופעת לוואי של אובדנות. בתמיכה לטענותיה צירפה אוניפארם לתשובתה חוות דעת מאת פרופ' רונן לבשטין, אף הוא מומחה לפרמקולוגיה קלינית ורפואה פנימית.

4.המבקשים הגישו תגובה לתשובות המשיבות לבקשת האישור, שבה נטען לראשונה כי סאנופי ואוניפארם יישמו באופן שגוי את אותם נוהלי הרישום שנזכרו בתשובותיהן, וכן נטען להתקיימותה של עוולת התקיפה (להלן: התגובה לתשובות). התגובה לתשובות כללה התייחסות מפורטת לאסדרה החלה בתחום ולאותם נהלים, ובהמשך לכך נטען כי המשיבות לא עמדו בחובותיהן לפי תקנות הרוקחים; לפי נוהל 6 שעניינו בדיווח על תופעות לוואי ומידע בטיחות חדש; ולפי נוהל 142 שעניינו בהגשת תוכניות לניהול סיכונים לאגף הרוקחות. המבקשים הוסיפו והתייחסו לאופן איסוף המידע על תופעות לוואי בתרופות במדינות שונות בעולם ועל ידי ארגון הבריאות העולמי. לתגובה לתשובות צורפה חוות דעת משלימה מאת המומחה מטעם המבקשים, שבעיקרה מהווה מענה לטענות שנטענו על ידי המומחית מטעם סאנופי בנוגע לאי הפרה של האסדרה החלה (להלן: חוות הדעת המשלימה).

5.ביום 7.3.2021 הגישה כל אחת מהמשיבות בקשה למחיקת התגובה לתשובות ולחלופין למחיקת סעיפים ממנה (להלן: בקשות המחיקה). על פי הנטען, בבקשת האישור התעלמו המבקשים לחלוטין מהוראות הדין החל והאסדרה המפורטת של משרד הבריאות בנוגע לתוכנם של עלונים לצרכן המצורפים לתרופות. תחת זאת, בקשת האישור התבססה על השוואה טכנית בין העלונים שצורפו לתרופה במדינות שונות ובין העלון שצירפו המשיבות לתרופה בישראל, כאשר העילה המרכזית שנטענה היא הטעיה צרכנית. עוד נטען כי במסגרת התגובה לתשובות מנסים המבקשים להמיר את קו הטיעון שבו נקטו בבקשת האישור, שנתברר כחסר ממש, ולטעון טענות חדשות לחלוטין בנוגע ליישום שגוי של נוהלי הרישום ולאי-מילוי חובות מעקב רפואי. לגישת המשיבות התגובה לתשובות אינה אלא בקשה חדשה לאישור תובענה כייצוגית, הן מבחינה עובדתית הן מבחינה משפטית, ועל כן יש להורות על מחיקתה.

המבקשים מצידם השיבו כי טענותיהם בתגובה לתשובות אינן אלא מענה ישיר לטענות ולראיות שהובאו על ידי המשיבות. על פי הנטען, מעת שנוהלי הרישום הובאו בהרחבה בתשובת המשיבות לא נותר למבקשים אלא להציג את פרשנותם לאותם נהלים. עוד לדברי המבקשים, התקנות והנהלים שפורטו בתגובה לתשובות נזכרו "מכללא" כבר בבקשת האישור – כחלק מן הטענה להפרת תקנה 26ג לתקנות הרוקחים, שמכוחה הותקנו נהלים אלה. המבקשים הוסיפו והצביעו על קיומם של פערי ידע משמעותיים בין הצדדים בכל הנוגע לנהלים פנימיים, ולדבריהם המידע הרלוונטי בנדון נגלה למבקשים רק בתשובות לבקשת האישור.

6.למען שלמות התמונה יצוין כי עוד קודם שניתנה החלטה בבקשות המחיקה, ביום 25.7.2021 הגישו המבקשים בקשה לתיקון בקשת האישור – ובין היתר ביקשו להרחיב את המסגרת הנורמטיבית כך שתכלול את האסדרה החלה מכוח תקנות הרוקחים ונוהלי הרישום, ואת הטיעון בנוגע לעילת הפרת חובה חקוקה (להלן: בקשת התיקון). בהחלטה מיום 30.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת התיקון – תוך שמתח ביקורת על האופן שבו נערכה בקשת האישור ועל התנהלות המבקשים בנדון. נקבע כי היה על המבקשים להניח את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית במלואה עוד בבקשת האישור, וכי בנסיבות אלה אין מקום לתיקון המבוקש. על החלטה זו לא הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור.

החלטת בית המשפט המחוזי בבקשות המחיקה

7.בית המשפט המחוזי נעתר למבוקש על ידי המשיבות והורה על מחיקת התגובה לתשובות במלואה. בהחלטה הובהר כי התגובה לתשובות שימשה את המבקשים לעריכת "מקצה שיפורים" לבקשת האישור, תוך שהם טענו טענות מהותיות חדשות שלא היה מקום להידרש להן לראשונה במסגרת זו. כזאת היא הטענה ליישום שגוי של נוהלי הרישום העוסקים ברישום תכשירים רפואיים במשרד הבריאות, וכך גם הטענה להפרת החובה לעדכון מידע בטיחותי חדש ותופעות לוואי הקבועה בתקנות הרוקחים. לעמדת בית המשפט, "מדובר בחקיקה ובאסדרה שהיו צריכות להיות בידיעת מי שמגיש תובענה ייצוגית בנושאים אלו"; ואין זאת אלא שהמבקשים לא עמדו בחובה המוטלת עליהם לערוך "חקירה ודרישה ראויה" לפני הגשת בקשת האישור. בתוך כך נדחתה טענת המבקשים, שלפיה פערי המידע בין הצדדים הובילו לכך שהאסדרה הרלוונטית נודעה להם רק מקריאת התשובות לבקשת האישור; ונקבע כי העובדות הדרושות לעניין היו ידועות למבקשים, אלא שהם לא גיבשו מראש את המסגרת המשפטית כנדרש מהם. בית המשפט הוסיף וקבע כי לא היה מקום לטעון בתגובה לתשובות לעוולת התקיפה, שלא נזכרה לכתחילה בבקשת האישור. עוד הובהר כי היקף הסעיפים שיש למחוק מהתגובה לתשובות הוא גדול למדי, כאשר המבקשים עצמם לא הבחינו במסגרת תשובתם לבקשת המחיקה בין הסעיפים השונים, ובנסיבות אלה אין מנוס ממחיקת המסמך כולו. ולבסוף צוין בהחלטה, כי "בשלב זה לא נבחנו לעומקן טענות המבקשים. יתכן שהם אוחזים בעילת תביעה ראויה, אך אופן הצגתה אינו ראוי. ואם כך – ראוי לאפשר לאחרים להגישה".

בקשת רשות הערעור

8.לדברי המבקשים שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו למחוק את התגובה לתשובות. ראשית נטען, כי לא היה מקום לקבוע שבתגובה לתשובות נטענו טענות חדשות שזכרן לא בא בבקשת האישור. בעניין זה חוזרים המבקשים על עמדתם שלפיה כבר בבקשת האישור נטען על ידם להפרת החובות המוטלות על המשיבות מכוח תקנות הרוקחים, וכי בנסיבות אלה לא היתה מניעה להרחיב בנושא זה במסגרת התגובה לתשובות. לגישת המבקשים מדובר בהסבר והשלמה לטיעון המקורי שנטען בבקשת האישור בנוגע להפרת חובות חקוקות הקבועות בתקנות הרוקחים. בכל הנוגע להתייחסות הנרחבת בתגובה לתשובות לנוהלי הרישום – נטען כי לכתחילה לא היה מקום להרחיב בנוגע לאסדרה החלה על המשיבות במסגרת בקשת האישור. ואולם מאחר שהמשיבות בחרו להתמקד בתשובותיהן רק בנושא זה, לא היה למבקשים מנוס מלהתייחס בתגובה לתשובות לטיעוניהן השגויים. לשם כך אף נדרשו המבקשים להביא ראיות חדשות – ומשכך צורפו לתגובה לתשובות עלונים נוספים של התרופה ממדינות שונות באיחוד האירופי.

המבקשים סבורים כי שגה בית המשפט המחוזי גם בכך שדחה את טענותיהם לפערי מידע בינם ובין המשיבות, שהובילו לכך שממילא לא ניתן היה להתייחס בהרחבה לאסדרה החלה בתחום כבר בבקשת האישור. לעמדת המבקשים, קיימים פערי מידע מובנים בין הצדדים הן בנוגע לכללי האסדרה הן בנוגע לאופן הפרתם על ידי המשיבות – ועל כן המבקשים לא יכלו לטעון להפרה כאמור כבר בבקשת האישור. עוד נטען כי ההחלטה בבקשת המחיקה מציבה רף גבוה מדי בכל הנוגע לרמת הפירוט הנדרשת בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לצורך ביסוס עילת תביעה לכאורית, באופן שיוצר תמריץ שלילי לתובעים מייצגים לנהל מאבק צודק מול גופים גדולים כדוגמת המשיבות.

לדברי המבקשים אף לא היה מקום לקבוע בהחלטה שלא ניתן לטעון בתגובה לתשובות לעילת תביעה חדשה בגין עוולת התקיפה. על פי הנטען, מתשובות המשיבות עלו עובדות חדשות שלא היו ידועות למבקשים – שלפיהן רף האשמה של המשיבות הוא גבוה במיוחד, באופן שמקים בסיס להתקיימותה של עוולה זו. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט בכך שמחק את התגובה לתשובות במלואה – כאשר לגרסתם היה מקום לערוך הבחנה בין הסעיפים השונים; ובכל מקרה לא היה מקום להורות על מחיקת חוות הדעת המשלימה שצורפה לתגובה לתשובות.

9.המשיבות מצידן טוענות כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, ועומדות על כך שמדובר בהחלטה דיונית החוסה בגדרי שיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית ביחס לניהול ההליך. לגופו של עניין נטען כי הטענות בתגובה לתשובות מוסיפות לבקשת האישור נדבכים עובדתיים ומשפטיים מהותיים חדשים, שנדרש היה לכלול אותם כבר בבקשת האישור על מנת לבססה כראוי; ומדובר בהפרה של החובה המוטלת על המבקשים לכלול בבקשת האישור את מלוא התשתית המשפטית והעובדתית הרלוונטית. בתוך כך הבהירו המשיבות כי יש פסול בכך שהמבקשים טענו לראשונה בתגובה לתשובות להתקיימותה של עוולת התקיפה, שכן מדובר בעילת תביעה חדשה שכלל לא נטענה בבקשת האישור.

המשיבות מפנות לכך שבמסגרת בקשת התיקון (שנדחתה כאמור על ידי בית המשפט המחוזי) המבקשים עצמם הודו כי בקשת האישור חסרה את המסגרת הרגולטורית הרלוונטית. בהקשר זה, נטען כי אין לקבל את הטענה לקיומם של "פערי מידע משפטיים" בין הצדדים, לנוכח זמינות הנהלים הרלוונטיים באתר האינטרנט של משרד הבריאות. זאת ועוד. נטען כי עמדת המבקשים שלפיה נושא האסדרה לא היה רלוונטי לבקשת האישור בעת שהוגשה, עומדת בסתירה מהותית ליריעה הרחבה שנפרשה על ידם בנדון במסגרת התגובה לתשובות – ובפרט לטענתם בדבר מחדלים חמורים בהתנהלותן של המשיבות. מכל מקום, הטענה להיעדר רלוונטיות של נוהלי הרישום כלל לא נטענה על ידי המבקשים בתגובה לתשובות.

בהתייחס לטענת המבקשים שלפיה לא היה מקום להורות על מחיקת התגובה לתשובות בכללותה, טוענות המשיבות כי בהיעדר התייחסות פרטנית מצד המבקשים במסגרת תשובתם לבקשת המחיקה, לא היה מקום לדרוש מבית המשפט לבור את הבר מן התבן עבורם.

דיון והכרעה

10.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור והתשובות לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ואבאר.

כידוע, תגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית היא מסגרת דיונית שנועדה למתן מענה לטענות שנטענו על ידי המשיב בתשובה לבקשה. משכך, הכלל הוא שאין לכלול בתגובה לתשובה טענות או ראיות שלא הופיעו בבקשת האישור; אלא טענות שהן מענה ישיר לטענות ההגנה שעלו בתשובה לבקשת האישור. תכלית כלל זה היא למנוע מהתגובה לתשובה להפוך ל"מקצה שיפורים" של בקשה לאישור תובענה כייצוגית הנסמכת על תשתית עובדתית או משפטית חסרה (רע"א 1637/22 רובינשטיין נ' שופרסל בע"מ, פסקה 11 (3.10.2022), להלן: עניין רובינשטיין; רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, פסקה 5 (27.12.2018)). לשון אחר, ניתן לכלול בתגובה לתשובה רק טענות ש"אינן בגדר חומר אשר 'על פי טיבו ואופיו' אמור להיות חלק מבקשת האישור ואינן מרחיבות את חזית המחלוקת" (רע"א 2224/17 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרוידמן, פסקה 6 (27.6.2017); כן ראו: רע"א 1235/19 סופר נ' אורגד ח.ש.ן בע"מ, פסקה 12 (2.4.2020)). בהכללה, נקבע כי טענות שמוסיפות נדבך משפטי או עובדתי לקו הטיעון שבבקשת האישור, לרוב אינן בגדר מענה בלבד.

ההבחנה בין טענות או ראיות שניתן לכלול בתגובה לבין כאלה שמרחיבות את חזית המחלוקת, מסורה בידי הערכאה הדיונית; לה נתון שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות, בהינתן היכרותה עם ההליך ויכולתה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלות הצדדים. בהתאם לכך, ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות דיוניות שמתקבלות במסגרת ניהול ההליך, למעט בנסיבות מיוחדות (רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש פסקה 9 (7.7.2019)). הדברים נכונים בהליכים אזרחיים "רגילים", וביתר שאת בהליכים ייצוגיים שבהם נתון לערכאה המבררת תפקיד ניהולי משמעותי (ראו, מני רבים, עניין רובינשטיין, פסקה 10).

11.ומן הכלל אל הפרט. החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת המחיקה היא החלטה דיונית מובהקת, ולא עלה בידי המבקשים להצביע על פגם שנפל בה המצדיק התערבות. אפרט.

האבחנה הנדרשת בין טענות וראיות המובאות בתגובה לתשובה לבקשת אישור תובענה כייצוגית המהוות מענה ישיר לטענות הגנה, ובין כאלה שמהוות חזית טיעון חדשה, אינה תמיד פשוטה (ראו למשל עניין צור, פסקה 5). אולם לא זה המצב במקרה הנדון. עיון בכתבי הטענות בבקשת האישור מגלה על נקלה כי במסגרת התגובה לתשובות פרסו המבקשים יריעה נורמטיבית רחבה, שלא קיבלה ביטוי כנדרש בבקשת האישור; ועל יסוד תשתית משפטית זו הוסיפו וטענו להפרות שונות של הדין, ואף לעוולת תקיפה, שגם הן לא נטענו לכתחילה בבקשת האישור. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקשים כי נבצר מהם לפרט כבר בבקשת האישור את הוראות האסדרה הרלוונטיות ואת אופן הפרתן, בשל פערי מידע משפטיים ועובדתיים בינם ובין המשיבות; ועוד נקבע בהחלטה בבקשת המחיקה כי המבקשים לא עמדו בחובתם לבסס את בקשת האישור על אדנים מוצקים. קביעות אלה בדין יסודן. אין מחלוקת שמדובר בתקנות, נוהלי רישום והנחיות של משרד הבריאות המפורסמים כדבעי לידיעת הציבור, בין היתר באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ועל כן אין לשעות לטענת המבקשים בדבר "פערי מידע" בידיעת הדין. הצדק אפוא עם בית המשפט המחוזי, כי המבקשים לא פעלו בשקידה ראויה על מנת לגבש את התשתית הנדרשת לבקשת האישור – וזאת לא ניתן לעשות בדיעבד, בדרך של "מקצה שיפורים".

יצוין כי עשויים להיות מקרים שבהם בית המשפט ימצא לנכון לאפשר הוספה בדיעבד של טיעונים או ראיות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית – הגם שניתן היה לכאורה לעשות כן מבעוד מועד. זאת בשים לב למורכבות ההליך הייצוגי והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו; לאינטרס הציבורי שבניהול ההליך; ועוד (רע"א 9181/18 רוקח נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 14 (16.12.2019); רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פסקה 8 (15.4.2007)). אלא שבענייננו בקשת התיקון שהגישו המבקשים נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, לאחר שנמצא כי בנסיבות המקרה אין הצדקה לשינוי כה מהותי של חזית המחלוקת; והמבקשים מצידם לא ביקשו לערער על החלטה זו. ובמילים אחרות, משלא נתאפשר למבקשים להיכנס דרך הדלת, אין הם יכולים להיכנס דרך החלון.

12.עוד ייאמר, כי אין מקום לקבל את טענת המבקשים שלפיה עצם האזכור של תקנה 26ג לתקנות הרוקחים בבקשת האישור, מהווה פתח להרחבת החזית שנעשתה בתגובה לתשובות ומכשיר אותה. אזכור לקוני של התקנה בבקשת האישור אינו מקנה למבקשים את החופש לטעון בתגובה לתשובות כל טענה משפטית בנוגע לכללי האסדרה שהותקנו מכוחה של התקנה, לא כל שכן להוספת עילות תביעה שלא נטענו במועדן.

לא מצאתי ממש אף בעמדת המבקשים שלפיה בעת הגשת בקשת האישור הנושא של האסדרה החלה על המשיבות והטענות להפרת נוהלי הרישום לא היה רלוונטי, וכי הצורך להידרש לנושא זה התעורר רק כמענה לטענות המשיבות בתשובותיהן לבקשת האישור. ראשית, הטענה לחוסר רלוונטיות לא נטענה על ידי המבקשים ב"זמן אמת", ואין לה זכר בתגובה לתשובות – אף לא כטענה חלופית. שנית, המבקשים הגישו את בקשת התיקון על מנת להוסיף את נושא האסדרה לחזית המחלוקת – ואין זאת אלא שגם לגישתם מדובר בנושא מהותי ורלוונטי. ולבסוף, הטענה להיעדר רלוונטיות של כללי האסדרה החלים על המשיבות אינה עולה בקנה אחד עם המקום הנכבד והמשמעותי שביקשו המבקשים ליתן לנושא זה בתגובה לתשובות, כך שיעמוד במוקד הדיון בבקשת האישור.

לבסוף ייאמר, כי בית המשפט המחוזי הורה על מחיקה גורפת של התגובה לתשובות על כלל הראיות שצורפו לה ובהן חוות הדעת המשלימה. מדובר לכאורה בסנקציה חמורה, אולם כזו המתבקשת בנסיבות המקרה. כך, משום שעיון בתגובה לתשובות מגלה כי מדובר במסמך ארוך ומפורט; שרובו ככולו מהווה הרחבה של חזית המחלוקת כפי שנפרסה בבקשת האישור ובתשובות לה; והמבקשים עצמם לא מצאו לנכון להתייחס באופן פרטני לסעיפים השונים שבתגובה. מכל מקום, עניינה של חוות הדעת המשלימה אף הוא בגדר כללי האסדרה החלים על המשיבות, וככזו לא היה מקום להותירה על כנה משהורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התגובה לתשובות.

סוף דבר

13.התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבות בסך 5,000 ש"ח לכל אחת (ובסך הכל 10,000 ש"ח).