פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
רע"א
2335/17 - ג'
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
אליהו לוי
נ ג ד
המשיבים:
1.
יואל יוסף
2. פנינה יוסף
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.2.2017 בהפ"ב 10410-04-16
בשם המבקש:
עו"ד בצלאל עמואל
בשם המשיבים:
עו"ד ראובן ביטון
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שניתנה ביום 15.2.2017 בהפ"ב 10410-04-16, על-ידי השופט ר' יעקובי .
האם הבקשה הוגשה במועד ?
1.בהמשך להחלטותיי הקודמות בתיק זה, ובהמשך לכתבי טענות שהוגשו על-ידי הצדדים, יש לדון תחילה בשאלה האם בקשת רשות הערעור הוגשה במועד.
2.ביום 19.9.2016 ניתן פסק דין על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק שבנדון. ביום 13.10.2016
הגישו המשיבים בקשה למתן פסיקתה. אין מחלוקת כי בקשה זו הומצאה בפקסימיליה לבא-כוחו דאז של המבקש. דא-עקא, המבקש לא הגיש תגובה לבקשה, ועל כן הוציא בית המשפט ביום 3.11.2016 פסיקתה כמבוקש במעמד צד אחד. לאחר שניתנה הפסיקתה, פנו המשיבים ללשכת ההוצאה לפועל כדי לממשה, ובהתאם הומצאה התראה למבקש. לטענת המבקש, רק בשלב זה נודע לו כי בית המשפט נתן את הפסיקתה. על רקע זה פנה המבקש לבית המשפט בבקשה לביטול הפסיקתה. המבקש סמך את בקשתו על תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), המסדירה את האפשרות להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד. ביום 15.2.2017
דחה בית המשפט את הבקשה לביטול הפסיקתה, וכשלושים ימים לאחר מכן, ביום 14.3.2017 , הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא.
3.הלכה למעשה, השאלה היא האם עמדה למבקש זכות להגיש בקשה לביטול הפסיקתה מכוח תקנה 201 לתקנות. ככל שננקט הליך כדין לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד לפי תקנה 201 לתקנות, אזי אין ספק שבקשת רשות הערעור דנא הוגשה בתוך המועד החוקי, שכן מרוץ הזמנים להגשת ההליך הערעורי החל עם מתן ההחלטה בבקשת הביטול (תקנה 398א(א) לתקנות, וראו גם: חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 161 (מהדורה שלישית, 2012)).
בענייננו, המבקש (ולמצער בא כוחו הקודם), ידעו לכאורה על הגשת הבקשה למתן הפסיקתה, ויכלו להגיב עליה. על כן, לא מובן כי עמדה להם זכות להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד לפי תקנה 201. זכות זו ניתנת מעצם טיבה למי שניתנה נגדו החלטה בלי שהייתה לו הזמנות נאותה לשטוח את טענותיו בהליך, וספק אם זהו המקרה שלפנינו. חרף האמור, לאחר עיון בכתבי הטענות באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לקביעה זו, שמשמעותה מבחינת המבקש עלולה להיות הרת גורל. לא ניתן להתעלם מטענת המבקש לפיה לא הייתה לו הזדמנות ממשית להתגונן נגד הפסיקתה כיוון שזו לא הועברה אליו. זאת ועוד, יודגש כי בית המשפט המחוזי דן בבקשה שהוגשה לפי תקנה 201 לגופה, ולא דחה אותה על הסף, ואף לא קבע כי אין למבקש זכות להגיש את הבקשה. לפיכך, סבורני כי יש לקבוע שהמבקש הגיש בדין את בקשתו לביטול הפסיקתה לפי תקנה 201 לתקנות, ומכאן שמרוץ הזמנים להגשת ההליך הערעורי החל עם מתן ההחלטה בבקשת הביטול, קרי ביום 15.2.2017 . לפיכך אני קובע כי בקשת רשות הערעור שלפנַי הוגשה במועד.
הוראות דיוניות
4.לאחר עיון בכתב הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי הבקשה מצריכה תשובה. התשובה לבקשה תוגש עד ליום 29.6.2017, והיא לא תעלה על 10 עמודים. על נוסח
התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש. בתשובה, תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יפעל על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות וכן לשאלה, אם במקרה כזה ניתן לראות בתשובה סיכום טענות בכתב. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך.
5.בשלב זה, ועד להחלטה אחרת, הליכי ההוצל"פ בהם נקטו המשיבים נגד המבקש יעוכבו, בכפוף להפקדת התחייבות עצמית וגם ערבות בנקאית (או מזומן) בסך 5,000 ש"ח, אותם יפקיד המבקש בקופת בית משפט זה עד ליום 11.6.2017.
ניתנה היום, ד' בסיון
התשע"ז (29.5.2017).
ש
ו פ ט