רע"א 2363/18 פלוני נ. חברת א.ו המזרח התיכון

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש והשופטים ע' שחם ו- ח' לומפ ) בע"א 17583-07-17 מיום 12.3.2018, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' בורשטין ) בת"א 46897-07-11 מיום 25.5.2017, בו נדחתה תביעת המבקש שעניינה פיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת עבודה.

2.

המבקש, יליד שנת 1976, נפגע לטענתו ביום 2.6.2009 במהלך עבודתו באתר בניה אצל המשיבה 1 (להלן: חברת א.ו ), נגדה הגיש הוא תביעה לבית משפט השלום בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. חברת א.ו אשר שימשה קבלן משנה לעבודות אבן עבור המשיבה 2 (להלן: חברת מליבו), הגישה נגדה הודעה לצד שלישי.

בכתב התביעה טען המבקש כי פגיעתו ארעה שעה שעסק בכיפוף מוט ברזל אשר קפץ ונשבר, ובתוך כך הופל המבקש ארצה ונגרם לו שבר בידו הימנית. עוד נטען כי הפגיעה ארעה מחמת רשלנות חברת א.ו והפרתה חובות חקוקות. המשיבות כפרו בחבותן. מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית המשפט העריך שנכותו הצמיתה של המבקש היא בשיעור של 15%.

3.

בפסק דינו דחה בית משפט השלום את תביעת המבקש, וקבע כי גרסתו באשר לאופן הפגיעה והתרשלות חברת א.ו לא הוכחה. נקבע כי עדות המבקש לא הייתה עקבית, ועוררה תהיות וקשיים. עוד נקבע כי המבקש נמנע מלהעיד עדים אשר יתמכו בגרסתו. בנוסף, ציין בית משפט השלום כי עדות מנהל העבודה לשעבר בחברת מליבו לפיה המבקש נפגע בנסיבות אחרות, הותירה רושם טוב ומקשה על גרסת המבקש.

על פסק דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי.

4.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את ערעור המבקש. בית המשפט מצא אומנם כי קיימים מסמכים מזמן אמת בעלי משקל לכאורי ניכר, עליהם לא נתן בית משפט השלום דעתו, ואשר קיים יסוד להניח כי אם היה מתייחס אליהם "התוצאה בכל הנוגע לקבלת גרסתו של המערער [המבקש - י' ו'] היתה עשויה להשתנות". מסמכים אלו הם דו"ח מד"א וטופס של המוסד לביטוח לאומי - טופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה (בל/250) (להלן יחד: המסמכים ), בהם תואר אופן פגיעתו של המבקש. למען הסדר הטוב אציין כי עיון בפסק דינו של בית משפט השלום מעלה כי הלה התייחס לטופס הביטוח הלאומי ונימק באופן משכנע מדוע אין הוא מהווה ראייה להוכחת חבות

חברת א.ו (סעיף 3 לפסק הדין).

חרף האמור, דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקש, ונקבע כי לא הונחה על-ידו תשתית המלמדת על התרשלותה של חברת א.ו. בית המשפט המחוזי קבע כי טענות המבקש בעניין החבות לא קיבלו ממד קונקרטי, ולא הונחה תשתית לביסוסן. עוד צוין בפסק הדין כי אף מתיאור האירוע במסמכים לא עולה התרשלותה של חברת א.ו.

על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה דנן.

הבקשה דנן

5.

המבקש טוען בעיקרו של דבר כי בפסק דינו של בית משפט השלום נקבע שהתאונה לא התרחשה, וכי אך בעניין זה נסב ערעורו לבית המשפט המחוזי. לפיכך, משמצא בית המשפט המחוזי כי התוצאה בכל הנוגע לנכונות גרסתו הייתה עשויה להשתנות, היה עליו להחזיר את הדיון לבית משפט השלום, ולא לדון בשאלת ההתרשלות שלא זכתה לבירור כלל. נטען כי הכרעת בית המשפט המחוזי ניתנה בהעדר ניתוח והנמקה, לרבות בעניין נטל הראייה. בנסיבות אלו, טוען המבקש כי לא היה לו יומו בבית המשפט, וכי הצדק מחייב התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד מפרט המבקש וטוען מדוע יש מקום להטלת החבות.

התשובות לבקשה

6.

חברת א.ו מתנגדת לבקשה וטוענת כי די בכך שהיא אינה מעלה סוגיה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים כדי לדחותה. אף לגוף הדברים, סבורה חברת א.ו, כי לא נפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. מכל מקום, טוענת חברת א.ו כי היא לא התרשלה, ומבהירה כי טענותיו של המבקש מופנות כלפי ממצאי עובדה ומהימנות בהם ככלל לא תתערב ערכאת הערעור.

7.

חברת מליבו מתנגדת אף היא לבקשה מנימוקים דומים. עוד מדגישה חברת מליבו כי למבקש היה יומו לפני שתי ערכאות שדנו בענייננו. חברת מליבו אף טוענת כי המסמכים סותרים האחד את השני בנוגע לאופן התרחשות האירוע, וסתירות אלה מצטרפות לסתירות שמצא בית משפט השלום בגרסת המבקש.

דיון והכרעה

8.

עיינתי בבקשה שלפניי ובתשובות לה ושוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה נוגעת לצדדים להליך זה בלבד והיא אינה מעוררת שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כמו כן, דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור. על כן, משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דין הבקשה להידחות.

9.

למעלה מן הצורך אוסיף כי איני סבורה שתביעתו של המבקש נדחתה באופן שרירותי ובהעדר הנמקה וכי הוא לא זכה לקבל את יומו בבית המשפט, כטענתו.

תביעתו נדחתה על-ידי בית משפט השלום, משנמצא כי לא הוכחה גרסתו. בית המשפט המחוזי אשר לא ראה עין בעין עם בית משפט השלום כי אין לקבל את גרסת המבקש לנסיבות התאונה, דחה את ערעורו משמצא כי לא הונחה על-ידו תשתית מספיקה לקיומה של התרשלות. בקביעתו זו התייחס בית המשפט המחוזי הן לטענות המבקש שהועלו בבית משפט השלום בנוגע לחבות והן לטענותיו בבית המשפט המחוזי. לא מצאתי כי נפלה טעות בקביעתו זו של בית המשפט המחוזי, המצדיקה התערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי", אף אם קיצר הוא בנימוקיו. אוסיף כי יתרה מכך, נפסק לא אחת כי אף אם נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואיני קובעת זאת, היא אינה מצדיקה, כשלעצמה, מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 3 (18.6.2006); רע"א 9311/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (23.1.2018)).

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ורק לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.