רע"א 2442/21מחאמיד סולימאן נ. ירון משה מצליח

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.2.2021 (ע"א 21555-07-20, השופטת הבכירה מ' נד"ב והשופטות ח' קיציס ו- י' רוטנברג ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 18.5.2020 (ת"א 9587-05-17, השופט א'

ברגנר ).

2.

מקורה של הבקשה דנן בסכסוך חוזי שנסב על בניית בית דו-משפחתי ביישוב תל מונד (להלן: הבית ). המשיבים 2-1 הם בעלי הזכויות במגרש שעליו נועד להיבנות הבית (להלן: המזמינים ), והם התקשרו בחוזים לביצוע הבנייה עם המבקש והמשיבים 4-3 (להלן: הקבלנים ). כאן המקום לציין כי מבין הקבלנים, המבקש הוא היחיד שלו מעמד של קבלן רשום. בעיקרו של דבר, בחוזים נקבע כי כל אחד מהמזמינים ישלם סכום בסך 980,000 שקלים בתוספת מע"מ עבור בניית היחידה המיועדת לו בבית.

3.

ביום 7.5.2017 הגישו המזמינים תביעה לבית משפט השלום ובה טענו כי הקבלנים הפרו את החוזים. על-פי הנטען בכתב התביעה, הקבלנים פיגרו בביצוע עבודות הבנייה וביצעו אותן בצורה לקויה ורשלנית. בהמשך לכך, נטען כי הקבלנים אף נטשו את אתר הבנייה וניתקו קשר עם המזמינים, שנאלצו להתקשר עם קבלן חלופי לצורך השלמת העבודות. על רקע האמור, עתרו המזמינים לפיצוי כולל בסך של 637,558 שקלים.

4.

המשיבים 4-3 לא התגוננו מפני התביעה ולפיכך ניתן כנגדם כבר ביום 19.9.2017 פסק דין בהיעדר ההגנה. המבקש מצדו הגיש כתב הגנה ובו כפר בכל טענות המזמינים. בתמצית, המבקש טען כי החוזים בינו לבין כל אחד מהמזמינים היו למראית עין בלבד. לטענתו, המזמינים היו מעוניינים בשירותיהם של המשיבים 4-3 ועמם למעשה סוכמו כל פרטי החוזה. שמו שלו נוסף כצד לחוזה באופן טכני בלבד, על מנת לעמוד בדרישות הסיווג הנדרשות על-פי דין, כך שייווצר הרושם כי הפרויקט מבוצע על-ידי קבלן רשום. על כן, לטענתו אין הוא נושא בכל חבות או זכות בגין החוזים ואין מקום לחייבו בגין מעשיהם או מחדליהם של המשיבים 4-3.

5.

בית משפט השלום דחה את התביעה בעניינו של המבקש, בקבלו את טענותיו בדבר היותם של החוזים למראית עין בלבד. בתמצית, בית משפט השלום קבע, לאחר ניתוח הראיות שהוצגו בפניו, כי המבקש עמד בנטל הדרוש להוכיח שהמזמינים ידעו והסכימו כי המשיבים 4-3 יבצעו בפועל את העבודות ושמו "יהיה על הנייר בלבד". בהמשך לכך, בית משפט השלום הוסיף וקבע כי מדובר אף בחוזים בלתי חוקיים שמטרתם לעקוף את הוראות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969. על כן, קבע בית משפט השלום כי החוזים בטלים, ובנסיבות העניין, מאחר והמבקש טרם קיבל תשלום מכוח ההתקשרות, אין מקום להורות על השבה.

6.

המזמינים ערערו על פסק דין זה, וערעורם התקבל. בית המשפט המחוזי קבע שלא ניתן לקבוע על סמך חומר הראיות כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המוגבר החל על מי שטוען כי חוזה מסוים נקשר למראית עין בלבד, המחייב פריסה של תמונה עובדתית מלאה באשר לרקע ההתקשרות והמניעים שעמדו מאחוריה. על כן, בית המשפט המחוזי קבע שהחוזים תקפים וכי התביעה תוחזר לבית משפט השלום לצורך הכרעה ביתר טענות הצדדים.

7.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובה נטען כי זה שגה בקבעו שלא הוכח מחומר הראיות שההתקשרות בין המבקש למזמינים נעשתה למראית עין בלבד. על-פי הנטען, הבקשה מעלה לדיון שאלה משפטית באשר לרף ההוכחה הנדרש כאשר מועלית טענה שעניינה אפיונו של החוזה ככזה שנכרת למראית עין. המבקש מוסיף כי דחיית הבקשה תגרום לו לעיוות דין נוכח חיובו הצפוי בפיצויים, וזאת על אף שלגישתו כאמור כלל לא היה צד אמיתי להתקשרות.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה מצאתי שדינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. כידוע, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שבו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר היא מגלה חשש לעיוות דין (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ,

פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). בנסיבות העניין, לא מצאתי כי הבקשה עומדת באמת מידה מצמצמת זו. חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשה נופך עקרוני, לא מצאתי כי היא מעוררת כל היבט החורג מעניינם הפרטני של הצדדים. ההכרעה בעניין שבפני נסבה על יישום הדין החל בסוגיה של חוזה למראית עין בנסיבותיו הספציפיות והמיוחדות של המקרה. אף לא התרשמתי שדחיית הבקשה תוביל לעיוות דין.

על כך יש להוסיף כי העובדה שהערכאות הקודמות הגיעו למסקנות שונות אינה מהווה טעם מספיק למתן רשות ערעור, והדברים נכונים אף כאשר ערכאת הערעור מתערבת בממצאים העובדתיים שאליהם הגיעה הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 4657/15

לוי נ' מרקוביץ , פסקה 12 (19.8.2015) ;

רע"א 5018/15 ד.ע.א. - דן עוז בניה ויזום השקעות בע"מ נ' פרצוב , פסקה 11 (7.9.2015); רע"א 2021/20 בנדיקט נ' בנדיקט , פסקה 15 (18.8.2020) ).

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.