פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2524/21
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערערות:
1. הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון
2. עיריית רמת השרון
נ ג ד
המשיב:
הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול
בע"מ
בקשה לסילוק הערעור על הסף;
תשובת המערערת מיום 10.6.2021
החלטה
הובאה להכרעתי שאלת סיווגו הנכון של ההליך דנן המופנה כנגד פסק-דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נ' גרוסמן ) מיום 12.1.2021 בה"פ 15925-01-17: האם ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור. זאת, בגדר בקשת המשיב לסילוק הערעור על הסף מן הטעם שהוגש כערעור בזכות ולא כבקשת רשות ערעור.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיב, כך שיש לסווג את פסק-הדין החלקי כ"החלטה אחרת". משכך, לא נתונה למערערות זכות ערעור עליו.
הכלל הוא כי אופן ההשגה על החלטה שיפוטית נגזר מסיווגה של ההחלטה כ"פסק דין" או כ"החלטה אחרת" (ראו חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי , 100-99 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין )). במקרה שבו מדובר בהחלטה שיפוטית שהוכתרה כ"פסק דין חלקי", בדומה לנסיבות המקרה דנן, נדרש בית המשפט לבחון האם עסקינן בהחלטה שיפוטית המסיימת את הדיון לגבי חלק מבעלי הדין או לגבי חלק מן הסעדים שהתבקשו בתובענה (ראו, בן-נון וחבקין , 107). ככל שהתשובה לשאלה זו הינה בחיוב הרי שדיני הערעור אשר חלים על פסק הדין החלקי הם הדינים החלים על פסק-דין לכל דבר ועניין. ככל שהתשובה הינה בשלילה, הרי שלפנינו מבחינה מהותית "החלטה אחרת" שדרך ההשגה עליה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. ובמילים אחרות, המפתח להבחנה בין "פסק דין חלקי" לבין "החלטה אחרת" הוא מבחן הסעד: אם בית המשפט מעניק או שולל סעד מסוים מבעל דין, אשר עומד בפני עצמו מבין מספר סעדים, מדובר בפסק-דין חלקי אף אם לא הסתיים הדיון בתובענה כולה; ואם לאו, מדובר ב"החלטה אחרת" שאינה אלא שלב ביניים בדרך להכרעה בהליך כולו (ראו, ע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט
פ"ד נא(4) 354, 363 (1997); ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1988) בע"מ , פ"ד נד(2) 145, 155-154 (2000); ע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (17.8.2006); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי
758 (1995)). בהקשר זה חשוב להוסיף ולהדגיש כי המבחן הקובע לצורך סיווג החלטה שיפוטית לעניין דרך ההשגה עליה מתמקד במהות ההחלטה ובתוכנה ולא בכותרת שניתנה לה ( בן-נון וחבקין , 108; וראו גם, בע"מ 1345/17 פלוני נ' פלונית , פיסקה כ' (4.4.2017) והאסמכתאות שם ).
בענייננו, בפסק-הדין החלקי מושא ההליך דנן הוכרעו שורה של פלוגתות בין הצדדים. כך למשל נדחו טענות של התיישנות ושיהוי בהגשת ההליך וכן נקבע כי המשיב נמצא במעמד של חוכר שזכאי לחדש חכירתו ביחס למקרקעין מושא ההליך שהופקעו, בכל הנוגע לשאלת עצם זכאותו לפיצויי הפקעה. ברם, פסק-הדין החלקי לא המשיך והכריע בסכום פיצוי ההפקעה שישולם למשיב, ככל שישולם, ולעניין זה נקבע בפסק-הדין החלקי כי לצורך הכרעה בשאלת פיצויי ההפקעה יש למנות שמאי מטעם בית המשפט, שזהותו תיקבע ככל הניתן בהסכמת הצדדים, ואשר יידרש לחוות דעתו בשאלות שאותן פירט בית המשפט בפיסקה 111 לפסק-הדין החלקי.
הנה כי כן, בית המשפט המחוזי לא הכריע באופן סופי בעניינם של מי מבעלי הדין (ראו והשוו, ע"א 897/79 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רם עבודות עפר בע"מ , פ"ד לה(1) 352, 356-355 (1980)); ואף לא העניק או שלל סעד מסוים העומד בפני עצמו (ראו והשוו, ע"א 1623/17 המועצה להסדר ההימורים בספורט נ' צרשניה , פיסקה 4 (19.1.2018)). עניינו של פסק הדין החלקי הוא, כאמור, בהכרעה בפלוגתות ובקביעת מתווה דיוני לעניין אופן ניהול המשכו של ההליך המשפטי כהליך אדברסרי שבו יוכרע לבסוף שיעור פיצויי ההפקעה. לפיכך אין לומר כי ההליך בבית המשפט המחוזי הסתיים ומכאן שפסק-הדין החלקי מהווה שלב ביניים לקראת הכרעה סופית בהליך כולו על כלל הסעדים שנתבקשו בו (ראו והשוו, רע"א 236/17 מטלר נ' רזון , פיסקה 10 (15.10.2017) והאסמכתאות
שם ).
בנסיבות אלה אכן היה על המערערות להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. במכלול הנסיבות ובהיעדר התנגדות מפורשת מטעם המשיב (וראו בהקשר זה סעיף 24 לבקשה לסילוק על הסף), מורה אני על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בהתאם לתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כל זאת מבלי להביע כמובן כל עמדה באשר לסיכויי ההליך.
כמו כן אני מורה למערערות – שיכונו מעתה המבקשות – לשאת בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ש"ח בגין בקשה זו.
המזכירות תפעל לשינוי סיווגו של ההליך כמפורט לעיל ולאחר מכן יימשך הטיפול בהליך כסדרו. כן תתייק המזכירות בתיק השופט את החלטתי זו כמו גם את החלטת כב' השופט אלרון
מיום 23.5.2021.
ניתנה
היום, ו' בתשרי התשפ"ב (12.9.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם