פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2580/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
שבל סמי
נ ג ד
המשיבים:
1. מחמוד שעבאן
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי חיפה בתיק רעא 016720-03-18 שניתנה ביום 26.03.2018 על
ידי כבוד השופטת י' קראי-גירון
בשם המבקש:
עו"ד אלון הוברמן
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' קראי-גירון ) ברע"א 16720-03-18 מיום 26.3.2018, בגדרה התקבלה בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטת בית משפט השלום (כב' סגן הנשיא, השופט ע' נווה ) בת"א 33723-07-14 מיום 6.2.2018.
1.
ביום 13.2.2014, נפגע המבקש בתאונת דרכים שהוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ), כתאונת עבודה. המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. ועדה רפואית של המל"ל (להלן: הוועדה הרפואית ), ומומחים שמונו על-ידי בית משפט השלום במסגרת התביעה שהוגשה, קבעו כי למבקש נכות צמיתה משוקללת של 38.75%. כידוע, לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד ), קביעת הוועדה הרפואית מחייבת בהליך משפטי לפי חוק זה.
2.
ביום 30.1.2018, במהלך חקירתו הנגדית של המבקש, הועלתה טענה על-ידי המשיבים לפיה המבקש סובל ממחלת ריאות חסימתית ובית משפט השלום התבקש למנות מומחה לבחינת קיצור תוחלת חיים. בבקשתם הדגישו המשיבים כי אין להם דרך להוכיח את טענתם, אלא באמצעות מינוי מומחה רפואי. המשיבים צירפו לבקשתם מסמך רפואי – כראשית ראייה המצביעה על כך שהמבקש סובל ממחלת ריאות חסימתית. בקשה זו נדחתה. בית משפט השלום קבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב וכי יש בקבלתה כדי לעכב את התקדמות בירור התובענה.
3.
על החלטת בית משפט השלום הוגשה בקשת רשות ערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לאחר שקבע כי קיימת ראשית ראיה התומכת בטענת המשיבים. נקבע כי יש מקום ליתן משקל לעובדה לפיה אי-מינוי מומחה יקשה על המשיבים בהוכחת טענתם, נוכח הכללים הנוקשים שנקבעו בחוק הפלת"ד להוכחת טענות שברפואה.
4.
מכאן הבקשה שבפניי.
המבקש סמך ידיו על החלטת בית משפט השלום וטען כי מטרת הבקשה היא להאריך את ההליך, בשים לב לשיהוי הרב שבהגשתה. לגופו של עניין, נטען כי אין במסמך שהגישו המשיבים משום ראשית ראייה לטענה בדבר קיצור תוחלת חיים. בנוסף, לשיטת המבקש, בית משפט קמא טעה עת בחן את המסמך כראשית ראייה לקיומה של נכות – להבדיל מראשית ראיה לקיצור תוחלת חיים.
5.
לאחר עיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטה אחרת "בגלגול שלישי", ועל-פי ההלכה הידועה היטב, במקרה כגון דא רשות ערעור תינתן רק מקום בו מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים. הבקשה דנא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית המצדיקה בירור נוסף בפני בית משפט זה. השגות המבקש מכוונות כלפי החלטת בית המשפט המחוזי ויישומו את הדין במסגרת המקרה הפרטני (ראו והשוו: רע"א 2703/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני
(7.5.2017); רע"א 1254/17 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (13.2.2017); רע"א 7295/16 פלוני נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ , פסקאות 7-6 (13.10.2016); רע"א 2993/14 רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (11.9.2014)).
6.
אכן, כבר נזדמן לי להעיר כי אין למנות כדבר שבשגרה מומחה רפואי לבחינת קיצור תוחלת חיים ואפנה ל"הערת אזהרה" שרשמתי במקום אחר:
"בשנים האחרונות הלכה והתפתחה פרקטיקה של חברות הביטוח לדרוש מינוי מומחה פנימאי-קרדיולוג בטענה לקיצור תוחלת חיים שאינה נובעת מהתאונה, בטענה שהמבוטח סובל מיתר לחץ דם/עבר צינתור/מעשן/כבד משקל וכיו"ב טענות. כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות, אני סבור כי יש להישמר מטענות אלה, שאף ניתן להרחיבן כדבר שבשגרה כלפי כל ניזוק בטענה שיש לבחון גם את הגנטיקה המשפחתית לשם הערכת סיכויי תוחלת חיים" (ע"א 7453/12 אלחבאנין נ' אברהם , פסקה 41 (9.9.2014)).
אלא שבמקרה דנן, הטענה לקיצור תוחלת חיים לא הועלתה בעלמא, אלא לאור תיעוד רפואי לפיו המבקש סובל ממחלת ריאות חסימתית בהיותו מעשן כבד, כך שגם לגופן של עניין, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. עוד יוער כי בית המשפט המחוזי פסק הוצאות לטובת המבקש ובכך נתן דעתו לשיהוי הרב בהגשת בקשת המשיבים, שהוגשה תקופה ארוכה אחרי הגשת כתב ההגנה.
7.
לאור האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ב' באייר התשע"ח (17.4.2018).
ש ו פ ט