רע"א 2611/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. מייקל מוזס

השופט ת' אור :

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת דרורה פלפל) מיום 23.3.98. הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

2.המשיב הגיש לבית המשפט קמא תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה נתבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי כי עסקות הפורוורד שבוצעו על ידי המבקש כנגד חיוב חשבון המשיב בבנק הינן בטלות, כי לא חלה על המשיב כל חובת תשלום בגינן וכי המבקש חייב בהשבת הסכומים שחייב בגין העסקות את חשבונו של המשיב בבנק.

המבקש הגיש לבית המשפט קמא בקשה למחיקת התובענה על הסף, כשבאמתחתו שני נימוקים: האחד, התובענה הינה תובענה לסעד כספי במסווה של סעד הצהרתי, אשר הוגשה בדרך של המרצת פתיחה מהטעם של חיסכון בתשלום אגרות משפט, ולפיכך אין להיעתר לה מקום בו התובע יכול להשיג את מבוקשו בתביעה כספית שבה יתבע את מלוא הסעד הסופי המבוקש; השניה, התובענה אינה מתאימה לדיון בדרך של המרצת פתיחה, עקב היותה כרוכה במחלוקת עובדתית סבוכת פרטים.

3.בית המשפט קמא דחה את טענתו הראשונה של המבקש, בקובעו כי ניתן לבקש במקרה דנן סעד הצהרתי גרידא, אך קיבל את טענתו האחרת של המבקש כי המרצת פתיחה אינה הדרך הראויה לדיון בתובענה. לפיכך החליט בית המשפט קמא, לדון בה כאילו היתה תובענה לסעד הצהרתי בדרך הרגילה והורה על הגשת כתבי טענות. על החלטה זו, ככל שהיא מתייחסת לרשות להגיש את התובענה כתובענה לסעד הצהרתי, הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.

4.מעיון בבקשה ובשאר כתבי הטענות עולה, כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת עובדתית ומשפטית בשאלות אם נפלו פגמים בכריתת ההסכמים בין הצדדים ואם המבקש הפר את ההסכמים עם המשיב; ואם כן - האם המשיב זכאי לביטול העסקאות ולהשבת הכספים שחוייב בהם ומה שיעורם. על רקע מחלוקת זו, מתעוררת השאלה האם הסעד ההצהרתי המבוקש על ידי המשיב הינו סעד ראוי בנסיבות המקרה דנן, והאם יש מקום להתערבות בשיקול דעתו של בית המשפט כשענה על שאלה זו בחיוב.

5.לדעתי, דין הערעור להתקבל. מתן סעד הצהרתי לבעל דין הינו עניין שבשיקול דעת, ובית המשפט יימנע מלתיתו, כל אימת שהמבקש לא הצביע על אינטרס המצדיק להיעתר לו. לעניין זה יכול בית המשפט לשקול את השאלה, אם המבקש לא יוכל להשיג את מבוקשו בדרך אחרת ואם מתן הסעד לא יביא לידי כפל תביעות (ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר , פ"ד לב(1) 85, 90; רע"א 1810/90 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' קנדי, חברה להשקעות ולבניין בע"מ , פ"ד מד(2) 737; וראו לאחרונה רע"א 84/98

צעד בריא - אלוש אורטופדיה בע"מ ואח' נ' Sensograph Belgium nv (טרם פורסם)). כך, למשל, אין בית המשפט נוטה להעניק סעד הצהרתי, מקום שיכול המבקש לתבוע סעד ממשי:

"העובדה שיש לתובע סעד ממשי מלא, שאותו הוא יכול לתבוע, מהווה שיקול רב ערך כנגד מתן הסעד ההצהרתי והתובע יכול להתגבר על השיקול האמור רק אם יש בכוחו להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק את הדבר" (ע"א 227/77 הנ"ל, בעמוד 90).

6.במקרה דנן, אין מחלוקת כי המשיב יכול היה להגיש את תביעתו כנגד המבקש בדרך המלך של תביעה לסעד אופרטיבי, דהיינו תביעה כספית או תביעה לתיקון יתרת חשבונו אצל המבקש. יצויין בהקשר זה, כי תביעתו של המשיב הוגשה למעלה משנה לאחר שהמבקש קיזז את הכספים בהם חוייב המשיב מפקדונות במטבע ישראלי ובמטבע חוץ של המשיב באותו סניף בנק. לפיכך, בקשתו של המשיב לסעד הצהרתי אינה בבחינת עתירה של נתבע פוטנציאלי העותר, בהקדימו תרופה למכה, למתן הצהרה שאין הוא חייב לפלוני מאומה. לו זה היה המקרה, ניתן היה לומר שיש בידו אינטרס לגיטימי למתן הסעד ההצהרתי (ראו הדוגמה בע"א 227/77 הנ"ל בעמוד 90, מול האות ז).

בנסיבות אלו, לא הצביע המשיב על קיומו של אינטרס לגיטימי המצדיק קבלת סעד הצהרתי במקום לתבוע מיד את הסעד האופרטיבי. האינטרס של חיסכון בתשלום האגרות, כשלעצמו, אינו אינטרס מספיק על מנת להצדיק תביעה לסעד הצהרתי (רע"א 417/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' זלמן ליבוביץ ואח' , פ"ד מו(3) 414, 415). לכך יש להוסיף, שאם יזכה המשיב בסעד הצהרתי, הרי כדי לקבל סעד אופרטיבי יידרש ממנו להגיש תובענה כספית למתן סעד כזה, וממילא יהיה עליו לשלם את האגרה.

7.סיכומם של דברים, הנני סבור - על סמך האמור לעיל - כי במקרה דנן תובענה לסעד הצהרתי אינה הליך מתאים. אשר על כן, הערעור מתקבל, במובן זה שהתובענה למתן פסק דין הצהרתי תמחק, אלא אם תוך 21 ימים תוגש בקשה לתיקון התובענה, כך שייתבע בה סעד אופרטיבי. והיה ותוגש בקשה כזו, יחליט בה בית המשפט על פי הנסיבות. אם תדחה הבקשה - תמחק התובענה. אם תתקבל הבקשה - ידון בית המשפט בתובענה המתוקנת.

המשיב ישא בהוצאות המבקש בסכום של 10,000 ש"ח.