רע"א 2616/00 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. אביהוד לחמי

המשיב מס' 1 (להלן - "המשיב") היה אחראי על סידור סחורה בחנות שנוהלה על ידי המשיבים האחרים או מי מהם. תפקידו היה לסדר מוצרים על המדפים. במועד המקרה נשוא הערעור עמד המשיב על שיני מלגזה שהופעלה על ידי נהג אחר, והועלה לגובה של מספר מטרים. במצב זה נטל קופסת קרטון מאחד המדפים, איבד את שיווי משקלו, ונפל ארצה. את נזקיו הוא תבע ממבטחת השימוש במלגזה, היא המבקשת, ומן המשיבה מס' 2. בית משפט השלום פיצל את הדיון והכריע תחילה בשאלה אם התאונה בה נפגע המשיב היא תאונת דרכים ומצא כי הפגיעה שהוסבה למשיב לא נגרמה בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- (להלן - "חוק הפיצויים"). בית משפט השלום קבע כי המשיב לא עשה במועד המקרה שימוש ברכב מנועי, כיוון שעסק בפעולה של פריקה וטעינה בעת שהרכב עמד. עוד מצא בית משפט השלום, כי המלגזה שהרימה את המערער אל קרבת המדף אינה רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים. כיוון שכך, בא לכלל מסקנה כי לא מדובר בתאונת דרכים.

על החלטת בית משפט השלום, הגישו המשיבות מס' 4-2 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נתקבל, לאחר שבית המשפט המחוזי מצא כי הארוע בו נפגע המשיב היה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים. בית המשפט בא לכלל מסקנה כי המבקשת, שביטחה את השימוש במלגזה, אינה יכולה לטעון כי המלגזה אותה ביטחה אינה רכב מנועי כמשמעותו בחוק, על פי הלכה שנפסקה בבית משפט זה וכי נתקיימה כאן החזקה החלוטה הקבועה בחוק בדבר ניצול הכוח המכני של הרכב.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור.

לאחר שעיינו בנימוקי הבקשה הכתובה, בתגובה הכתובה של המשיבות, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים לפנינו היום, באנו לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות למבקשת לערער על פסק הדין, והחלטתנו לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

דין הערעור להתקבל.

אפילו נראה במלגזה נשוא הבקשה רכב מנועי כמשמעותו בחוק הפיצויים, ואפילו סברנו כי נוצל הכוח המכני שלה עובר לאירוע הנזק, הרי שלא נתקיים קשר סיבתי משפטי בין ניצול הכוח המכני לבין התוצאה המזיקה. בענין דומה קבע בית משפט זה (בע"א 2606/97 ובדנ"א 636/00) כי "אמנם נכון שהגבהת התובע לא רק קיימה את יסוד הקשר הסיבתי העובדתי, אלא גם קירבה את התובע לתחום הסיכון של מגע בכבלי החשמל. אלא גם כך לא התחייבה בהכרח המסקנה, שבין פעולת ההגבהה לבין הפגיעה שספג התובע מתקיים גם קשר סיבתי משפטי". הוא הדין כאן. המשיב לא נפגע "עקב" ניצול הכוח המכני ואף לא במהלך ניצול הכוח המכני, כי אם עקב איבוד שיווי המשקל. לפיכך, לא נפגע בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק.

הערעור מתקבל, אפוא, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל, והדיון בתיק יוחזר לבית משפט השלום, על מנת שיימשך מן השלב שבו היה מצוי. באשר להוצאות, בית משפט השלום יביא בחשבון פסיקת ההוצאות בתום ההליכים את הוצאות הדין בבקשה זו.