רע"א 2631/22 פלוני נ. המרכז הרפואי המשולב ע"ש שיבא תל השומר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' בן ארי ) מיום 13.2.2022, שבה נתקבלה בקשת המשיבים להורות על מחיקת חלקים מחוות דעת מומחה שהוגשה מטעם המבקשים. יצויין כי ברקע לבקשה דנן עומדת החלטה של השופטת וילנר בבקשת רשות ערעור קודמת שהגישו המבקשים (רע"א 6692/21 מיום 25.11.2021).

1.

המבקשים הגישו בשנת 2017 תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המשיבים בעילה של רשלנות רפואית, שאירעה לטענתם, בעת לידתו של המבקש 1, יליד 1990, הלוקה בהפרעה על הספקטרום האוטיסטי (להלן: המבקש ).

2.

הצדדים הגישו חוות דעתם מומחים בתחומי המיילדות והנוירולוגיה, ואחת מטענות ההגנה של המשיבים היתה כי נזקו של המבקש הוא על רקע גנטי ואינו נובע מההתנהלות בשעת הלידה.

המבקשים, מצדם, לא הגישו חוות דעת בתחום הגנטיקה, אך בהמשך, לאחר דחיות רבות של מועדי ההוכחות שנקבעו, הגישו בקשה לצירוף ראיה בדמות בדיקה גנטית, המלמדת, לשיטתם, כי הרקע הגנטי אינו הגורם לנזקי המבקש. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע, כי לא ניתן לצרף בדיקה רפואית מבלי שהיא נתמכת בחוות דעת רפואית, וכי דין הבקשה להידחות גם מטעמים דיוניים, לנוכח הימשכות ההליך ומחדלם של המבקשים שיכולים היו לבצע את הבדיקה בשלבים מוקדמים יותר. כעבור זמן מה הגישו המבקשים לבית משפט קמא בקשה נוספת, הפעם לצורך הגשת חוות דעת בתחום הגנטי. בקשה זו נדחתה גם היא מהטעמים הדיוניים שהוזכרו.

3.

בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה נתקבלה בהחלטת השופטת וילנר שהוזכרה בפתח הדברים. בהחלטה צוין כי "התנהלות המבקשים אמנם התאפיינה ב'גרירת רגליים' (וזאת, בלשון המעטה)". ואולם, לנוכח המשקל הראייתי שעשוי להתלוות לראיות שצירופן התבקש (בדיקה גנטית וחוות דעת בתחום הגנטי), נקבע כי יש לאפשר את הגשתן, בכפוף להשתת הוצאות מתאימות על המבקשים שתשקפנה את הנזקים שהתנהלותם גרמה למשיבים.

4.

בהמשך לכך, כחודשיים לאחר החלטת השופטת וילנר , הגישו המבקשים לבית משפט קמא חוות דעת מומחה בתחום הגנטיקה (זאת כחודש ימים לאחר שנסתיימה חקירתם הנגדיות של מומחי המשיבים בתחומי המיילדות והנוירולוגיה). בעקבות הגשת חוות דעתו של המומחה הגנטי, הגישו המשיבים בקשה למחיקת חלקים מחוות הדעת, שלטענתם מתייחסים לסוגיות רפואיות שאינן בתחום הגנטי אלא בתחומי המיילדות והנוירולוגיה.

5.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבים. בהחלטה מקיפה פירט בית המשפט את השתלשלות העניינים שקדמה להגשת חוות הדעת. בין היתר, הובהר כי מלכתחילה, בקשת המבקשים היתה להגיש ראיה בודדת, "ראיית זהב" כלשונם, שעניינה בדיקה השוללת רקע גנטי; וכי בכל בקשות המבקשים לא נמצאה ולו מילה אחת על חוות דעת בנושאים אחרים זולת בחינה גנטית של הרקע למצבו של המבקש. בית המשפט קבע כי לאחר שניתנה למבקשים רשות להגיש את הבדיקה ואת חוות הדעת, הם "ניצלו את הבמה לפתוח את התיק מחדש, כך ממש, תוך התייחסות לנושאי המיילדות והנוירולוגיה שכבר נדונו ונשמעו לגביהם ראיות". בית המשפט הוסיף כי כל המעיין בחוות דעתו של המומחה שצורפה, "לא יבין איך ניתן לכנות את אותם חלקים כ'חוות דעת גנטית' ולתת להם את הכותרת של 'ראיית זהב' פשוטה ו'אובייקטיבית'" כפי שכונו הדברים בבקשות המבקשים (פסקה 19 להחלטה). בית המשפט המחוזי קיבל אפוא את בקשת המשיבים, והורה על מחיקת חלקים מחוות הדעת שאינם קשורים לתחום הגנטיקה.

על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי.

6.

המבקשים טוענים, בין היתר, כי אין בחוות הדעת משום מקצה שיפורים, וכי מדובר בחוות דעת המהווה "המשך ישיר" לחוות הדעת הקודמות שהוגשו מטעם המבקשים; כי המומחה לא חרג מסמכותו, שכן מלבד היותו מומחה לגנטיקה, הוא גם מומחה בתחום רפואת הילדים; כי המומחים מטעם המשיבים דנו גם הם במסגרת חוות דעתם בסוגיות שהן מעבר להתמחותם הספציפית; וכי המבקשים פעלו על פי החלטת השופטת וילנר .

לחלופין, המבקשים טוענים כי אף אם חוות הדעת כוללת "מקצה שיפורים", יש להתיר את הגשתה שכן היא עשויה להשליך על גורל תביעתם ובכוחה לאפשר הגעה אל חקר האמת; כי המבקשים ממילא עומדים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בצירוף חוות הדעת המלאה; כי קיים "קשר שתיקה" בין רופאים, מה שמקשה על המבקשים למצוא מומחה שיחווה דעתו לגבי תביעתם; וכי המשיבים זכאים להגיש חוות דעת נגדית, ועל כן אין בחוות הדעת שהוגשה כדי לפגוע בהגנתם.

7.

לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי ובבקשה על נספחיה, המסקנה היא כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים.

תחילה יש להקדים הערה במישור הדיוני. החלטת בית משפט קמא ניתנה ביום 13.2.2022, והבקשה דנן הוגשה ביום 14.4.2022, קרי ביום השישים מאז מתן ההחלטה. בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 אמנם אוחדו המועדים להגשת ערעור ולהגשת בקשת רשות ערעור, ושניהם הועמדו על שישים יום (תקנה 137). ברם, קביעת רף עליון למועד להגשת בקשת רשות ערעור, אינה פוטרת את בעלי הדין מהחובה לפעול על פי עקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, ובכללם החובה לנהוג בהגינות דיונית ולסייע לבית המשפט לנהל את ההליך באופן יעיל. צורך זה מתחדד כאשר מדובר בהגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שלעתים ההמתנה לבירורה עשויה לגרום לעיכוב ההליך העיקרי.

לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור שלפניי התקשיתי להבין מה ראו המבקשים להשתהות עם הגשתה עד היום השישים. בהקשר זה אזכיר את דברי השופטת וילנר בהחלטתה, שראתה לציין כי ההליך דנן מתאפיין מצד המבקשים ב"גרירת רגליים, בלשון המעטה". הדברים ניכרים גם למקרא השתלשלות העניינים כפי שפורטה בהחלטתו של בית משפט קמא. על רקע האמור, קשה להתחמק מן הרושם כי אופן התנהלות המבקשים בהגשת הבקשה דנן מהווה חוליה נוספת בשרשרת זו של "גרירת רגליים".

8.

ולגופה של בקשה. החלטת השופטת וילנר נסבה על בקשת המבקשים להגיש תוצאות בדיקה וחוות דעת בתחום הגנטי . תיחום ההחלטה לנושא הגנטי לא היה מקרי. עיון בבקשה שהגישו בשעתו המבקשים לבית משפט קמא מלמד כי זו בדיוק היתה בקשתם, בה פנו "בבקשה לצירוף חוות דעת גנטית מטעמם" (בקשתם יום 23.8.2021). ברי אפוא כי חוות הדעת המדוברת לא אמורה, ואל לה לעסוק בסוגיות החורגות מהתחום הגנטי. בפרט – אין היא אמורה לעסוק בתחומי המיילדות והנוירולוגיה, שבהם כבר הוגשו חוות דעת ונחקרו מומחי המשיבים.

9.

עיון בחוות הדעת המדוברת אינו מותיר מקום לספק כי לא קמה הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אכן, חלקים מחוות הדעת מתייחסים במישרין ובמפורש לסוגיות של סיבוכים בלידת המבקש וצעדים שצריך היה לנקוט במהלך הלידה. במסגרת פרק הסיכום והמסקנות, הגדיל המומחה לעשות וקבע כי פגיעתו של המבקש נבעה כתוצאה מסיבוכים בלידה. ברי כי בכך חרגה חוות דעתו של המומחה מהתחום הגנטי וגלשה למחוזות לא לה. קושי זה מתחזק שבעתיים, בהינתן שחוות הדעת המדוברת הוגשה לאחר שמומחי המשיבים בתחום המיילדות והנוירולוגיה כבר נחקרו. מכאן ניתן להבין את קביעתו של בית משפט קמא כי המבקשים ניצלו את האפשרות שניתנה להם להגיש את חוות הדעת לצורך פתיחת התיק מחדש.

10.

בנסיבות אלו, בדין קבע בית משפט קמא כי יש להורות על מחיקת החלקים בחוות הדעת שאינם עוסקים בתחום הגנטיקה. באשר לטענת המבקשים כי בכוונתם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולצרף לה את חוות הדעת מושא בקשה זו – איני רואה להביע כל עמדה לגביה. המבקשים יפעלו בעניין זה כפי שימצאו לנכון בכפוף להוראות הדין, ובית משפט קמא יכריע כחכמתו. יתר טענות המבקשים אף הן אינן מגלות כל טעם שיש לתת בגינו רשות ערעור.

11.

אי לכך, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.