רע"א 2664/14 אברהם נוימן נ. ועד מקומי גנות

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט שינמן) בע"א 1123-09-13 מיום 17.3.14, שבגדרו התקבל ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (הרשמת הבכירה ארבל-אסל) בת"א 25461-07-12 מיום 23.7.13 , בהחלטה זו נמחקה תובענת המשיב בשל אי קיום צו לגילוי ולעיון במסמכים.

ב.

במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב כנגד המבקש, המתגורר בישוב גנות, בגין חובות לועד המקומי, הוצא לבקשת המבקש צו גילוי מסמכים. לטענת המבקש, אין לועד המקומי סמכות לגבות ארנונה על בסיס חישוב לפי יחידות דיור, אלא אך ורק על בסיס גודל הנכס המחושב במטרים רבועים, אלא אם הואצלה לו סמכות זו על ידי המועצה האזורית. במסגרת צו גילוי המסמכים התבקשה המצאת אישורו של משרד הפנים לגביית ארנונה לפי יחידות דיור. המשיב הודיע לבית המשפט במספר הזדמנויות כי המסמך אינו בידיו, וביום 23.7.13 הורה בית המשפט, בהמשך להחלטות קודמות מימים 17.4.13, 9.5.13, 27.5.13 ו-14.7.13, על מחיקת התובענה נוכח אי המצאת הנדרש, תוך שצוין כי המשיב לא הראה שנעשה מאמץ להשגתם.

ג.

ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי התקבל. נקבע, כי המשיב אינו נסמך בתביעתו על אישור משרד הפנים, ומשכך לא היה מקום למחוק את התביעה בשל מסמך שלא הומצא. הוטעם, כי דחיית תביעה על הסף היא סעד קיצוני וחריג. צוין, שככל שבית משפט השלום כיון בהחלטותיו להחלטות המועצה האזורית בקשר לגביית ארנונה – הנה אלה הוצגו.

ד.

בבקשה הנוכחית נטען, כי היא מעלה סוגיות עקרוניות, שעניינן זכויותיו החוקתיות של בעל דין לעיין במסמכים הנחוצים לו להוכחת טענותיו ולהשתמש בהם. הוסף, כי המשיב טען טענות סותרות: תחילה כי המסמכים קיימים אך אין למצאם, ובהמשך כי אינם קיימים, וכי בית משפט שלערעור לא היה צריך לאפשר זאת. כן נטען, שאי המצאת מסמך שאינו דרוש לתביעה לשם גיבוש עילת התביעה, אך דרוש לצורך ההגנה, מהוה עילה למחיקת התביעה. בין השאר נטען, כי הרף לקבלת רשות ערעור נמוך יחסית, שכן מדובר בהחלטת דן יחיד בערעור.

ה.

לאחר העיון בבקשה, אין בידי להיעתר לה. אין היא מעוררת לאמיתה שאלה כללית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, ועל כן אין היא באה בקהלם של המקרים שבהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. יתר על כן, בית משפט של ערעור לא ייטה להתערב בהחלטות שעניינן אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (2006); רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ'

FRANCO BELGES

(2005)). יתר על כן, "ככלל עדיפה החלטה שאינה סוגרת שערי משפט, ולא הכריעה סופית בזכויות בעלי הדין, שכן 'בבחירה בין נעילת דלת תביעה לפתיחתה המותנית מועדפת הפתיחה המותנית, מכל מקום במקום של ספק'" (רע"א 7673/13 ישעיהו נ' קבלסון

(2013) , פסקה ו' ); וראו גם ש' לוין

תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד

(מה' 2, תשס"ח-2008), 214 המציין, כי "השיקול שבית משפט השלום טרם סיים את מלאכתו ומדובר בפסק דין שעדין אינו מכריע בזכויות בעלי הדין הוא בעל חשיבות רבה, ומקטין עוד יותר את הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה (בגלגול שלישי – א"ר)". לגופו של עניין אוסיף, כי לבית המשפט שיקול דעת רחב בנושא גילוי מסמכים ועיון בהם, והעיקרון היסודי הוא כי יש לגלות מסמכים רלבנטיים שיש בהם צורך כדי לאפשר דיון הוגן (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 11- תשע"ג), 255-254 (להלן גורן )). מחיקת תובענה עקב מחדלו של בעל דין לציית לצו כאמור היא סנקציה חריפה, וככלל בית המשפט יזהר מלנקוט בה, ויסתפק ככל האפשר בפסיקת הוצאות (רע"א 6596/05

אירידיום בע"מ

נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

(2005);

גורן , עמ' 278). נוכח האמור, וגם משהוצב בנדון דידן סימן שאלה באשר לעצם הרלבנטיות של אישור משרד הפנים לשאלת הסמכות, לא מצאתי מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אף לעיצומו.

יוסף, בלא שאטע מסמרות או אביע דעה, כי

הדעת נותנת שבמסגרת הדיון בתביעה גופה ניתן יהיה לבחון את טענת המבקש, שעניינה שינוי גירסת המשיב באשר לעצם קיומם של המסמכים, והשלכות שינוי זה על הוכחת תביעתו. ולבסוף, כשלעצמי איני רואה נפקות רבה בשאלה אם מדובר בערעור בפני דן יחיד לערעור או בהרכב שלושה לעניין שלפנינו.

ו.

איני נעתר איפוא למבוקש.